המאמר בוחן את תפקיד האמון, שמאחורי החדשות המתפרסמות. דפוסי האמון שנמצאו מעניקים עדיפות למקורות מידע ממשלתיים ועסקיים בכירים
גאווה עצומה למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על זכייה סדרתית בפרס המאמר המצטיין של החטיבה לחקר עיתונות, בכנס השנתי הגדול והחשוב של חוקרי תקשורת מטעם האגודה הבין-לאומית לתקשורת (ICA).
המאמר שדורג במקום הראשון בכנס השנתי חובר על ידי ד"ר אביב בר-נוי (בתמונה), שסיים לאחרונה את עבודת הדוקטורט במחלקה ומנחה הדוקטורט פרופ' צבי רייך, ראש המחלקה.
מדובר בתחרות שכוללת למעלה מ-200 מאמרים על סמך שיפוט עיוור, כלומר, לשופטים במסגרתו אין מושג מהי זהות המחברים.
המאמר הזוכה, שפורסם לאחרונה בכתב העת הנחשב Communication Research, מפצח לראשונה כיצד עיתונאים מנווטים בין אמינות המקור לבין אמינות המידע בעת פרסום ידיעותיהם, נושא שעד כה התקשו החוקרים לבחון.
מדובר בזכייה כפולה: ד"ר אביב בר-נוי שותף גם במאמר שזכה במקום ה-3: שני פרסים בתחרות אחת, הישג חסר תקדים בקהילת חוקרי העיתונות הבין-לאומית.
זוהי הפעם השישית מאז 2008, שפרופ' רייך ותלמידיו (ד"ר אביב בר-נוי וד"ר יגאל גודלר), זוכים בפרס היוקרתי.
המאמר הזוכה בוחן מהו התפקיד שמשחק האמון של העיתונאים במקורות המידע שמאחורי החדשות המתפרסמות וכן באמינות המידע עצמו. המחקר עושה זאת באופן ייחודי וחדשני. ממצאי המחקר חושפים את החולשות המבניות בהחלטות של אנשים לתת אמון באחרים - הן עיתונאים והן אזרחים בכלל, המסתמכים על דברי אחרים.
במאמר מראים בר-נוי ורייך את האופן שבו הנטייה הטבעית להעריך מהימנות של מקורות מידע, מבלי לשפוט את התוכן עצמו, לא רק פוגעת בעצמאות המחשבתית של העיתונאי, אלא יוצרת אפלייה שיטתית לטובת גורמים ממשלתיים ועסקיים בכירים, שזוכים לייצוג גבוה בתפריט החדשותי, על חשבון קולות אלטרנטיביים המתקשים להשיג חשיפה בזירות המרכזיות, שמעצבות את השיח הציבורי.
הממצאים מבוססים על איסוף נתונים נרחב ושיטתי, כמעט חסרת תקדים במחקרים בתחום האמון. מסקנות המחקר נקשרות באופן ישיר לסוגיות אקטואליות כגון אמון במומחים (סביב משבר הקורונה) ובמוסדות רשמיים (כגון בתי משפט, משרדי ממשלה ועיתונות).
