סטודנטים וחברי סגל מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נרתמו באופן נרחב למאמץ המלחמתי. תחת אש הם פינו וטיפלו במאות פצועים. "הסטודנטים וחברי הסגל שלנו פעלו במסירות ראויה לשבח, והביאו לידי ביטוי גילויים של אומץ ודבקות במטרה תוך הקרבה אישית", אמרה דיקנית הפקולטה פרופ' רלי הרשקוביץ.
כשראשוני הנפגעים בשבת הארורה ההיא פונו למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הגיע לסיומו השלב התיאורטי בלימודיהם של הסטודנטים בפקולטה למדעי הבריאות. זו הייתה טבילת אש קשה מאוד. רק ביומה הראשון של המלחמה עברו בסורוקה 760 פצועים - מתוכם כ-160 טופלו בחדרי הטראומה. הסטודנטים לרפואה היו מעורבים בפעולות מצילות חיים, ואף השתתפו בניתוחי חירום לצידם של רופאים מנוסים.
סטודנטים וחברי סגל מהמחלקה לרפואת חירום התייצבו בקו בחזית והיו מהראשונים להושיט סיוע לפצועים בזירות האירוע. בשלב השיקום הסתייעו הפצועים בידיהם המיומנות של חברי סגל והסטודנטים מהמחלקה לפיזיותרפיה. במחלקות בית החולים בלטה גם נוכחותם של סטודנטים מתנדבים מהמחלקה לסיעוד. סיפוריהם של המלאכים בלבן מאוניברסיטת בן-גוריון ילוו אותנו עוד זמן רב.
גל סער, סטודנט שנה ג' לרפואה, הגיע לחדר המיון ועבר מיד לנוהל חירום. כמויות אדירות של פצועים, צעירים מהמסיבה ברעים שהפכה לשדה קטל, חיילים ואזרחים שנפגעו מרסיסי רקטות ומקליעי המחבלים הציפו את סורוקה. "אף אחד לא היה מוכן לזה", אמר סער. "לא סטודנט שנה שלישית כמוני ולא איש הצוות הרפואי הכי מנוסה".
מוקף עשרות רבות של סטודנטים וסטודנטיות שהתייצבו אף הם בחדר המיון, החל סער בהענקת טיפול מציל חיים: "חבשנו פצעי ירי, והעברנו את הפצועים למחלקות השונות. כל אחד ואחת, לפי הידע והיכולת שלנו".
ככל שעלה מניין הפצועים זרמו לסורוקה עוד ועוד מתנדבים מכל מקצועות הבריאות; חדורי מוטיבציה ורצון לסייע ככל שניתן, בכל יום ובכל שעה. "המתנדבים והמתנדבות הושיטו יד לעזרה בהכוונה וארגון של המשפחות שחיפשו את יקיריהם", סיפר אייל פסטרנק, סטודנט שנה שישית לרפואה ויו"ר אגודת הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות (אסר"ן). "בלילות עבדנו יחד עם הצבא ועם צוות בית החולים כדי לזהות את הפצועים ולאתר את בני משפחותיהם. עזרנו גם בשינוע של נפגעים במצב בינוני לבתי חולים באזורים אחרים בארץ, ובמידת הצורך גם העברנו את המיטות בעצמנו. עזרנו בטיפול במאות פצועים, ביצענו פעולות שעזרו בהצלת חיים. המראות והריחות לא יעזבו אותנו לעולם, אבל דווקא בגלל זה אנחנו נהיה אנשי סגל רפואי טובים יותר. את טבילת האש כבר עברנו, עם ישראל יעבור גם את זה".
באחד האמבולנסים היה ד"ר אורן וכט יחד עם צוות חובשים. אורן הוא ראש המחלקה לרפואת חירום, ופרמדיק במגן דוד אדום. ביום הלחימה הראשון טיפל בפצועים במספר זירות - באופקים, בנתיבות ובכמה מושבים סמוכים. אחרי שפינה פצועים לחדר המיון, לא היסס לסוב על עקבותיו, רכוב על גבי האמבולנס. רכבים צבאיים וניידות משטרה עצרו אותו כמה פעמים על אם הדרך והעבירו לטיפולו חיילים ושוטרים פצועים. בזיכרונו נצרבו המראות הקשים, והוא משתף אותנו בכמה פיסות מידע מההתרחשויות: "עצרנו דימומים. הרדמנו אנשים כדי לעזור להם להתמודד עם עוצמת הכאב, כמות הפצועים הייתה משמעותית מאוד". באותה נשימה משבח אורן את הלוחמים שהצילו את אחיהם לנשק שנפצעו בשדה הקרב. "טיפלתי גם בפצועים שקיבלו עזרה ראשונה בשטח. החובשים והחיילים שאינם אנשי רפואה מוסמכים טיפלו בהם בצורה מעוררת כבוד, בלעדיהם לא בטוח שהם היו שורדים".
בימיה הראשונים של המלחמה, עדיין הסתובבו מחבלים על צירי התנועה שעברו בהם רכבי הפינוי וההצלה, מה שסיבך עוד יותר את המשימה. "סכנת החיים הייתה מוחשית, טיפלנו בפצועים תחת אש. רמה כזאת של סיכון לא הייתה מוכרת לי", סיפר בגילוי לב.
כמרצה ולאחר מכן כראש המחלקה שבה היה סטודנט, לימד את תלמידיו כיצד לתפקד במצבים משתנים מבלי לאבד עשתונות. במשמרת שלו הוקם המרכז לסימולציה רפואית, המאפשר הדמיה של תרחישי אמת בתחומי הרפואה הדחופה. "עד כה הוכשרו אצלנו 7 צוותים רפואיים, ואנו ערוכים לקליטת צוותים נוספים. זוהי התרומה הקטנה שלנו כאוניברסיטה", אמר בעודו מתארגן לקראת עוד יום במדי הזית של צבא ההגנה לישראל.
המרכז מאובזר בציוד רפואי מהמתקדמים בעולם, ורופאים שהגיעו בהתנדבות מחו"ל היו מלאי התפעלות מהמתקן המשוכלל שהועמד לרשותם. יחד איתם עברו ימי תרגול מזורזים חובשים ופרמדיקים בדרכם למשימותיהם. הפעילות במרכז לסימולציה רפואית נעשית בהדרכת סהר גביש, בוגרת המחלקה לרפואת חירום, והיא תימשך ככל שיידרש.
לעזרת הפצועים ביישובי ובבסיסי העוטף התגייסו עשרות סטודנטים מהמחלקה לפיזיותרפיה, שהגיעו לשטחי כינוס ובתיאום עם מערך הרפואה הצה"לי סייעו למאות מלוחמי הסדיר והמילואים לשמור על כשירות קרבית לפני היציאה לפעילות מבצעית ובסיומה. חברי סגל המחלקה, ד"ר צביקה גרינבאום, פרופ' ליאוניד קליימן, ואלעד דמרי, בוגר תואר שני בפיזיותרפיה, טיפלו גם בניצולי הטבח והקרבות וגם בלוחמים הנמצאים בשטחי כינוס. יחד איתם דילגו לשטח פיזיותרפיסטים בכירים מהמחלקה, שבראשה עומד ד"ר אילן קורץ, וצוותים מיומנים שכללו את תומר נובל ואורי אלבר. בליווי רופאים המומחים בתחומם הוענק סיוע למטופלים שסבלו מנזקים אורתופדיים, ולנפגעי כוויות. צוותים נוספים נשלחו לבתי המלון בים המלח, אילת ומצפה רמון והושיטו סיוע לנזקקים.
מאז תחילת המלחמה ספגה האוניברסיטה אבדות כבדות. עשרות סטודנטים, חברי וחברות סגל ובני משפחות של קהילת האוניברסיטה נרצחו, ויש גם חטופים וחטופות, אחת מהן חברת סגל המחלקה לסיעוד, נילי מרגלית, שכולנו דואגים ומתפללים לשלומה.
"הסטודנטים וחברי הסגל שלנו פעלו במסירות ראויה לשבח, והביאו לידי ביטוי גילויים של אומץ ודבקות במטרה תוך הקרבה אישית", אמרה דיקנית הפקולטה פרופ' רלי הרשקוביץ. "הסטודנטים וחברי הסגל שלנו עלו מדרגה. משלב הלמידה הם עברו לעשייה על בסיס ההכשרה שקיבלו מאיתנו. היכולות המרשימות והמיומנות הגבוהה, כפי שבאו לידי ביטוי בפעילותם בימי המלחמה, מעידות על ההכשרה והכלים שניתנו להם במהלך הלימודים. נכונותם לעשות מעל ומעבר, מדגישה את תשוקתם למקצוע שבחרו, ואת מחויבותם ברוח הפקולטה למתן טיפול מירבי, אמפתי ומקצועי".
.jpg)
קישור לתמונת מרכז הסימולציה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, צילום: דני מכליס:
https://bgu.chorus.thirdlight.com/link/70j8i2n6te32-kuj0fk/@/preview/1?o
