ב- 5 באפריל 2016 התקיים בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן–גוריון בנגב כנס בנושא "בית חולים נוסף בנגב: ה"בעלות", תמהיל המיטות וסוגיות נוספות". הכנס אורגן ע"י פרופ' גבי בן-נון, יו"ר פורום בריאות בנגב, ד"ר קרן דופלט מרכזת הפורום ופרופ' נדב דוידוביץ' ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות בפקולטה למדעי הבריאות; ונערך על פי בקשת מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב. הכנס הוא חלק מסדרת כנסים וימי עיון אותם מארגן "פורום בריאות בנגב" של הפקולטה למדעי הבריאות, ששם לעצמו מטרה לשמור על סדר היום את נושא הצורך בצמצום הפערים בבריאות בישראל בכלל, ובאזור הדרום בפרט.
הצורך בהקמת בית חולים חדש באזור הנגב הוכר כבר לפני שנים ובא לידי ביטוי בתמיכת שרי בריאות בנושא ובהחלטות ממשלה עוד בשנות ה- 70 של המאה הקודמת. "ועדת אפק להרחבת שירותי הרפואה בדרום" הייתה האחרונה שהמליצה על הקמת בית חולים חדש (2014) והמלצות הוועדה תורגמו להחלטת ממשלה בנושא תוך קביעה שבית החולים החדש יהיה בית חולים ציבורי וימוקם בשטחה המוניציפאלי של העיר באר-שבע. מטרת הכנס הייתה לדון בסוגיות השונות הנוגעות להקמת בית החולים הנוסף בנגב, והשתתפו בו נציגות בכירה של משרד הבריאות, קופות חולים, בתי החולים בדרום ומשרד הביטחון.
פרופ' בן-נון פתח את הכנס והציג נתונים מעודכנים לגבי פריסת מיטות האשפוז באזור הנגב לעומת שאר חלקי הארץ. המעבר העתידי של צה"ל לנגב כמו גם גידול טבעי של אוכלוסיית הנגב (בשנת 2015 צפויים לחיות בנפת באר-שבע כמיליון נפש לעומת כ- 650 אלף כיום) רק מחריפים עוד יותר את הצורך בבניית בית חולים חדש באזור הנגב. דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, פרופ' עמוס כץ, בירך על ארגון הכנס והדגיש את מחויבות הפקולטה לפעול ולדחוף לביצועה, מחויבות הבאה לידי ביטוי ברבדים שונים החל מהכשרת כוח האדם הרפואי, מחקר בנושאים המקדמים את מדיניות הבריאות בנגב ועד לפעילות פורום בריאות בנגב המשתף את כל בעלי העניין.
מר יהודה רון, סמנכ"ל בכיר וראש המִנהל לתכנון בינוי ופיתוח מוסדות רפואה במשרד הבריאות, הציג את הרקע להחלטות ממשלה קודמות בנושא. רון הציג את תכניות האשפוז והפיתוח של משרד הבריאות, ואת השינויים שחלו בהן מאז תחילת שנות ה- 70 ועד ימינו. הקמת בית חולים נוסף בדרום אמור להיות המשך לפתרונות שיינתנו למרכז הרפואי "סורוקה" בטווח הקצר והבינוני ע"י תוספת מיטות ושיפור תשתיות מקיף.
פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר מועצת המנהלים של "אסותא" מרכזים רפואיים, הציג לקחים ראשוניים מהקמת ביה"ח הציבורי באשדוד. פרופ' שמר הדגיש כי מרגע היציאה למכרז ועד לפתיחה בפועל של בית חולים חדש חולפות בין שבע לעשר שנים! פרופ' שמר התייחס באריכות לאחריות המדינה להכשיר מראש כוח אדם מקצועי (במיוחד במקצועות שבמצוקה) על מנת לא לפגוע במצבת הקיימת (רופאים, אחיות, טכנאים ומקצועות בריאות נוספים). הקמת בי"ח חדש מחייבת סינרגיה בין המדינה ובין זוכה המכרז באופן שוטף, כמו גם סנכרון הדוק בין רשויות המדינה (בריאות, אוצר, שלטון מקומי). יש צורך בתכנון אסטרטגי קפדני, מימון ריאלי פתיחה מדורגת מוגדרת לביה"ח ותכנון לאומי של גיוס כ"א בשותפות מלאה של משרד הבריאות/אוצר. תא"ל (במיל') חזי משיטה, סגן בכיר לראש מִנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, דיבר על חיזוק שירותי הבריאות בנגב לאור מעבר צה"ל, שיביא עמו עשרות אלפי חיילים ואנשי קבע לנגב. כמובן שיש לחזק את התשתיות בראש וראשונה עבור התושבים המתגוררים הנגב, ומעבר צה"ל יכול לשמש מנוף לכך.
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הציג את ההמלצות המרכזיות של דו"ח הוועדה להרחבת שירותי הרפואה בנגב ואת החלטות הממשלה שבאו בעקבותיו: חיזוק המרכז הרפואי "סורוקה", בניית בי"ח ציבורי נוסף בעיר באר שבע, חיזוק המענה בתחום השיקום בדרום, פתיחת מוקדי לילה, הקמת מרכזים לגיל הרך, חיזוק תחנות טיפת חלב וחיזוק כוח האדם המקצועי (רופאים ואחיות). פרופ' אפק הדגיש כי פיתוח הנגב הוא הסיפור של המדינה (בה"א הידיעה), ויש לחזק גם את השירותים הניתנים בקהילה בצד הקמת ביה"ח החדש וחיזוק "סורוקה".
את הכנס חתם פנל בהנחייתו של פרופ' נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בפנל השתתפו ד"ר אהוד דוידסון, מנהל מרחב דרום ומנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה", שירותי בריאות כללית; ד"ר חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי "ברזילי"; ד"ר ורד עזרא, ראש מִנהל רפואה במשרד הבריאות; אל"מ ד"ר משה פינקרט, מפקד משר"פ, חיל הרפואה, צה"ל; וד"ר גל יום טוב, מומחה ברפואה פנימית, המטולוגיה ואונקולוגיה מ"מכבי שירותי בריאות".
משתתפי הפנל הסכימו כי גם ללא מעבר צה"ל צפוי גידול דמוגרפי מסיבי באזור הנגב (כולל הנגב המערבי) ולאור העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה יש לחזק בטווח המידי את המרכז הרפואי "סורוקה" במיטות נוספות ולהתחיל באופן מידי בתהליך הקמת ביה"ח הנוסף ובהעברת התקציבים הנדרשים לכך, כדי שהתכניות לא תישארנה "על הנייר" בלבד. הוסכם כי על משרד הבריאות להוביל תכנית לאומית בנושא פיתוח/הרחבת מסגרות להכשרת אחיות, תקנים להתמחות לרופאים שסיימו סטאז' ומענקים למקצועות התמחות במצוקה. פתיחת מיטות אשפוז נוספות תהווה גם שדה קליני עבור הכשרת סטודנטים בתחומי מקצועות הרפואה. ישנה הסכמה בין המשתתפים כי לחץ ציבורי (כולל מעורבות של ראשי הרשויות והציבור) יוכל להועיל גם כן בזירוז התהליך.
הכנס עורר עניין רב ובמהלך הימים לאחר הכנס התקבלו תגובות רבות ממשתתפים שרצו להתייחס לדברים שעלו במהלכו. ניכר היה הרצון של כל הגורמים לקדם את הנושא. נראה כי המחלוקת בדבר הבעלות על בית החולים החדש עשויה לדחות שוב את ביצוע ההחלטה על הקמת בית החולים הנוסף ואנו קוראים לכל הגורמים להגיע בהקדם להסכמה בנושא זה.
