לאחרונה ערכתי ‘צפייה’ בשיעור משניות לתלמידי כתה ה’. למדו דין ד’ מינים גזולים שפסולים מדין ‘מצוה הבאה בעבירה’. אחרי הסברת המושג, הציע המלמד לתלמידיו שיחשבו הם ויציעו דוגמאות של עוד ‘מִצְוֹת’ כאלה, ויסבירו “מה הבעיה”. התענגתי לראות
זאת. הציעו דוגמאות יומיומיות לצד דוגמאות מוזרות (“תקף אדם, הוציא לו כליה בכוח, ותרם אותה לחולה”…) הסבירו כמו מעוות לעבוד את ה’ בצורה זו. שיבחתי את המלמד: “אינך מלמד בלבד, אלא אף מחנך“.