"מחזירים את הצבע" הוא מיצב אינטרקטיבי בביצועו של האומן אלי רבזין, מרצה במחלקה לאומנויות ובאוצרותה של מרגנית (ניתי) קספו מהמחלקה לאומנויות ומטרתו להציב בסדר היום את סוגיית השבתם של החטופים הביתה.במרכז החלל של גלריית הסנאט שבאוניברסיטה ניצבים 215 כיסאות מבוגרים ו-30 כיסאות ילדים בצבע אפור. על כל כיסא מונחים בקבוק צבע ומברשת, בעזרתם ייצבע הכיסא בעת ההודעה על שחרור או הימצאותם של כל חטוף וחטופה. לבסוף- הכיסאות הצבועים יוצעו למכירה פומבית, שהכנסותיה ייתרמו לטובת סיוע לחטופים.

האומן אלי רבזין, יוצר המיצב:  "לאחר קבלת הבקשה מהרקטור - פרופ' חיים היימס, להציע רעיונות למיצב, גלגלי השיניים החלו להסתובב והצעה ראשונית נשלחה תוך פחות משעתיים. עם אישורה ובריינסטורם נוסף עם ניתי קספו (האוצרת המופלאה) ופרופ׳ שרה אופנברג (ראש המחלקה לאומנויות) על דקויות, רעיונות ותפעול יצאתי לדרך. כלל העבודה על המיצב נעשתה באוניברסיטה בשטח שהוקצה למען הפרוייקט. לאחר איסוף של 215 כיסאות מרחבי הקמפוס ורכישה של כיסאות הילדים הנותרים התחלתי במלאכת הצביעה שערכה כמה ימי עבודה. רק בשלב הזה, שאתה מתחיל לשנע את הכיסאות אחד אחד וצובע אותם אפשר לחוש את קנה המידה הלא נתפס של האסון. לאחר סיום הצביעה והייבוש הצבתי את הכיסאות באולם הסנאט ועליהם את המברשות ובקבוקי הצבע, במקביל להעמדת מערכת המחשוב והמסכים שמציגים את הזמן שעבר מתחילת הטירוף הזה. בשביל לסבר את האוזן - למען המיצב הוקם שרת שתפקידו לשלוח את הזמן הנכון למספר מחשבים שונים השולטים על המסכים ולדאוג לסנכרון ביניהם בזמן אמת. אך עם הזמן התברר שגם זה לא מספיק והמערכת עברה שדרוג של מחשבים למחשבים אמינים יותר יחד עם התקנת אפשרות מלאה לשליטה מרחוק (כולל איתחול המחשבים, התקנות, הסרת תוכנות וכו').  לסוף חיכה לי החלק האופטימי ביותר - צביעת חמשת הכיסאות של החטופים ששוחררו והצבתם בים האפור שמחכה להצטרף אליהם.

גם ההיבט התפעולי נלקח בחשבון - בהמשך נפתחה קבוצת ווצאפ המיועדת לתיאום והודעות בה הוכרזו שעות וימים לצביעת הכיסאות ועם כל סבב שיחרור היה סבב צביעה.

חייב להגיד שכשחשבתי על הקונספט לא דמיינתי שהמשתתפים יגיעו לרמות הבעה כמו שקרה בשטח, ציפיתי שהכיסאות ייצבעו בצבעים בלבד ואצטרך לצייר עליהם טרם ההעברה למכירה הפומבית אך זה כבר מזמן לא המצב.
 הרי בסופו של דבר הכיסאות עתידים להיצבע סופית (בלכה, לאלו שצויירו וצביעה על ידי לאלו שלא)  ולעבור למכירה פומבית בישראל ובחו"ל כאשר כל ההכנסות מועברות לניצולים".

תודהלכל מי שהשתתף, צייר, כתב, חשב, התפלל, השתתף וחייך כשניתנה ההזדמנות.