קידום השתלבות בהשכלה על-תיכונית של צעירות בהצטלבות מיקומי שוליים בישראל: זיהוי חסמים ומשאבים
מענק מחקר מטעם הביטוח לאומי, בהובלת ד"ר תהילה רפאלי המחלקה לעבודה סוציאלית א. בן גוריון וד"ר מיכל קומם, בית הספר לעבודה סוציאלית, מכללת ספיר
 
דוח ה-OECD האחרון מצביע על קושי של צעירים להשתלב בתעסוקה ועל שיעורי אבטלה גוברים בקרבם. במקביל, מחקרים מצביעים על השכלה על-תיכונית כגורם המשפר משמעותית סיכויי צעירים להשתלב בתעסוקה, וכתורמת ליציאתם ממעגל העוני והשוליות. למרות שהספרות ונתוני מחקרים מצביעים על נשים צעירות המצויות בהצטלבות מיקומי שוליים כנמצאות בסיכון גבוה יותר להיות במצב של חוסר השתלבות בהשכלה ובתעסוקה (NEET- Not in Education Employment or Training), החסמים המבניים, החברתיים והאישיים הקשורים למגדר, המונעים או מעכבים את השתלבותן בהשכלה על-תיכונית טרם נחקרו. כמו כן, עדיין לא נערך מחקר שבחן את משמעות ההשתייכות למספר מיקומי שוליים בו זמנית (מגדר, אתניות או תרבות, פריפריה חברתית-גיאוגרפית, עוני), באשר לחסמים של צעירות בדרכן להשכלה על-תיכונית. 
 
המחקר יבחן את החסמים והאתגרים הניצבים בפני נשים צעירות בהצטלבות מיקומי שוליים בדרכן לרכישת השכלה על-תיכונית וכן יבחן משאבים אישיים וסביבתיים העשויים לצמצם חסמים אלו. מחקר זה מבקש להתמקד בשתי קבוצות עיקריות: צעירות מהחברה הבדואית בנגב וצעירות מהפריפריה הדרומית, שהינן דור שני להדרה חברתית ומוכרות לשרותי הרווחה. אנו משערות כי יימצאו מגוון רחב של חסמים להשכלה גבוהה אשר ניתנים לסיווג כחסמים מבניים, אישיים וחברתיים. כמו כן, אנו משערות כי ימצאו הבדלים בין הקבוצות בשכיחותם ובעוצמתם של החסמים השונים.
  
המחקר משלב שיטות כמותיות ואיכותיות (Mixed-Method) ויתבצע בשני שלבים. הראשון, יכלול שש קבוצות מיקוד בהן ישתתפו כ-50 צעירות שטרם השתלבו בהשכלה על-תיכונית. בשלב השני, בהתבסס על קבוצות המיקוד ובהתייעצות עם חוקרים בתחום, יבנה שאלון כמותי לבחינת חסמים מבניים, חברתיים ואישיים להשכלה בקרב צעירות אלה. בשלב זה נבחן מהם החסמים לרכישת השכלה במדגם של 300 צעירות אשר מוכרות לשירותי הרווחה בפריפריה, אשר יאפשר ייצוג של שתי הקבוצות שהוזכרו לעיל. כמו כן, נבחן מהם המשאבים האישיים והחברתיים הממתנים חסמים אלו.
 
המחקר, שכמותו טרם נעשה בארץ בקרב צעירות, יתרום לזיהוי החסמים והאתגרים העומדים בפני צעירות המצויות בשוליים החברתיים בדרכן לרכישת השכלה על-תיכונית, ויציע המלצות יישומיות לפיתוח מדיניות לעידוד השכלה על-תיכונית בקרב צעירות ממיקומים שוליים כמו גם לצמצום פערים חברתיים והשתלבות טובה בשוק העבודה.