אנחנו גאים לשתף את חברי הפקולטה בפרטי מענק חדש למחקר גדול בנושא שיח לימודי פורה: 3,500,000 ₪ ל-5 שנים מקרן ישראל למדע, לנו ולשותפותינו קריסטה אסטרחאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים והדר נץ מאוניברסיטת ת"א.  במסגרת "מרכז מצוינות" זה נשתף פעולה עם משרד החינוך בפיתוח שיח לימודי פורה בלימודי שפת אם, בקנה מידה רחב, ע"מ לחקור: (א) את יחסי הגומלין בין שיח בכיתה לבין כישורים קוגניטיביים, מוטיבציה ללמידה והישגים לימודיים; (ב) את הגורמים החברתיים, הקוגניטיביים והמוטיבציוניים המעכבים או מקדמים שיח לימודי פורה בכיתת הלימוד; (ג) ואת יחסי הגומלין בין מבנים פורמליים של פיתוח מקצועי של מורים לבין תהליכים בלתי-פורמליים של למידה תוך כדי עבודה.

המחקר בונה על עדויות מחקריות רבות שמצביעות על ההשפעות החשובות של איכות השיח בכיתה על הלמידה וההתפתחות של התלמידים.  התגבש קונצנזוס רחב כי שיח דיאלוגי (בו נבחנים בעיות מורכבות או נושאים שנויים במחלוקת ומתקיים דיון הדורש חקירה, הנמקה ורפלקציה) עשוי להוביל לאיכות גבוהה של למידה ולהתפתחות קוגניטיבית.  היכולת להשתתף בשיח כזה חשובה בהקשר של השתתפות אזרחית במדינה דמוקרטית.  אולם, למרות ההסכמה ההולכת וגדלה על כך ששיח לימודי פורה הוא חיוני בכיתות הלימוד, ולמרות הזרם ההולך וגובר של עדויות מחקריות המפגינות את תרומתו, נדיר למצוא שיח כיתתי מעין זה בכיתות הלימוד. מסתבר שקשה לשנות את דפוסי השיח המונולוגיים המסורתיים, והם עמידים יחסית בפני התערבות מבחוץ, במיוחד בהיקף רחב. 

המחקר שלנו בונה על מספר מחקרים נוספים שנערכו ונערכים במעבדה לחקר הפדגוגיה במחלקה לחינוך: מחקר " הפדגוגיה בישראל: הלכה למעשה ", בו בחנו שיח ואינטראקציה בשיעורי שפה בבתי ספר בחינוך הממלכתי-כללי (עברי), ומחקרים על שיח ומנהיגות פדגוגיים בצוותי מורים במחוזות דרום ומרכז של משרד החינוך. במסגרת מחקרים אלו פיתחנו שיטות לניתוח שיח בכיתות ובצוותי מורים, כלים לפיתוח מקצועי של מורים, וקשרים הדוקים ודרכי שיתוף פעולה עם השדה.  המחקר החדש בונה על התשתיות והלקחים של הניסיונות הללו, ומוסיף מבנה מחקרי ניסויי שכולל מדידה של הישגי התלמידים.  תכנית ההתערבות תכלול עבודה משותפת עם מנהלים/ות, מנחים/ות ומורים/ות מתוך מחוז אחד של משרד החינוך, בסדר גודל של כ-47 בתי"ס וכ- 171 מורים/ות בשנה החמישית של התוכנית.

צוות המחקר הרב-תחומי כולל חמישה חוקרות וחוקרים בעלי תחומי מומחיות מגוונים, וביניהם קוגניציה, מוטיבציה, חקר השיח הכיתתי, אתנוגרפיה בלשנית והתפתחות מקצועית של מורים/ות. שיטת המחקר תשקף ותביא לידי ביטוי גישה רב-תחומית זו על ידי שילוב בין: (1) מדידה וניתוח כמותניים של נתונים שמשקפים תהליכי הוראה ולמידה במערך ניסויי מבוקר בקנה מידה גדול; (2) מחקר יישום מבוסס-עיצוב המושתת על שיתוף פעולה בין אקדמיה לשדה; ו-(3) ניתוח שיח מיקרו-אתנוגרפי.

אדם לפסטיין, דנה ודר-וייס וגיא רוט

     המחלקה לחינוך