המאמר יצא לאור זה עתה בחוברת ה-100 של כתב העת הוותיק 'אופקים בגאוגרפיה'. המאמר סוקר כ-200 עבודות על התפתחות המחקר הקשור לנוף המטרופולוני בישראל במשך כ-70 שנה. המאמר חושף שלושה רבדים בעלי עניין. ברובד הראשון, החוקרים האורבניים חזו את ההתפשטות של המטרופולינים על פני התווך הבין-מטרופוליני עד כדי היווצרות רצף בין המוקדים של תל אביב, חיפה וירושלים. מטרופולין תל אביב כוללת בתוכה יישובים עירוניים וכפריים מדרום לאשדוד ומצפון לנתניה בציר צפון-דרום, וחובקת את כל היישובים עד מודיעין (ועד בכלל) בציר המזרח.
מטרופולין חיפה משתרעת מראש הנקרה בצפון ועד זכרון יעקב בדרום וכוללת בתוכה גם את המיני-מטרופולין של נצרת. מטרופולין ירושלים משיקה במערב למטרופולין תל אביב וכוללת בתוכה בציר צפון-דרום את כל ההתיישבות היהודית מחברון ועד שכם. גם באר שבע הוגדרה כמטרופולין עוד לפני ירושלים אף כי השתרעותה מוגבלת בינתיים לאזור הנגב. הגדרתה כמטרופולין באה בעקבות עבודתם של הפרופסורים יהודה גרדוס ז"ל ויל"א אליהו שטרן, מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, שראו את מטרופולין באר שבע בהתהוותו כרגיופוליס, דהיינו עיר-אזור.
רובד שני מגלה שחוקרי האורבניות הישראלית גילו זריזות רבה בפרסום מחקרים שבוחנים את קיומם של מודלים אורבניים בינלאומיים רחבי היקף בנוף הישראלי. הפרופסורים ארנון סופר וברוך קיפניס מאוניברסיטת חיפה הציעו לראות את כל מישור החוף הישראלי ואף מעבר לו כמגלופוליס בעקבות הגדרת המושג בחוף המזרחי של ארה"ב. המגלופוליס האמריקאי מתמקד בניו יורק ומשתרע מבוסטון בצפון ועד וושינגטון בדרום. חוקרים אחרים בחנו את התאמת ההגדרה של המושג עיר-עולם למטרופולין תל אביב או חיפה אך שללו לעת עתה את התאמתה למטרופולין ירושלים. גם המשגת המטרופולין כשדה אורבני זכה למאמר משלו.
ברובד השלישי נחשפת העובדה שחוקרי האורבניות הישראלים לא תרמו לספרות הבינלאומית מושגים חדשים משלהם. כנראה שיש צורך במדגם גדול יותר של מטרופולינים מזה הקיים בארץ על מנת לאבחן תהליכים אורבניים בעלי תקפות בינלאומית.