במהלך השירות הצבאי שלי, השתתפתי בסיור שאורגן למדור שלנו בבנק ישראל. בסיור נפעמתי איזו השפעה יש למדיניות כלכלית על כל כך הרבה רבדים בחיינו. אחרי הסיור התחלתי לחשוב לראשונה ברצינות על לימודי כלכלה לתואר ראשון וכך, כמה שנים אחר-כך, הרבה בזכות אותו סיור,
נרשמתי לתוכנית חדשה לתואר ראשון שנפתחה באוניברסיטה העברית – תואר שמשלב פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (תוכנית פכ״מ). ראש תוכנית הפכ״מ ומייסדה היה פרופ׳ דני אטאס שלימד את הקורס המרכזי בתוכנית לאורך השנה הראשונה. לדני הייתה אג׳נדה של הטלת ספק בדוקטרינה
הכלכלית שלומדים במסגרת התואר הראשון ואכן הקורס שלו השפיע עליי מאוד. אני הגעתי מבית שתמיד תמך בעקרונות השוק החופשי ויתרונותיו ועד אז כמעט לא נחשפתי לביקורות אפשריות על השוק החופשי. הקורס של דני הראה לי את הצד שהשני של המטבע ושלשוק החופשי עשויות להיות
גם השלכות שליליות בלתי-צפויות. היום הדעה הזו יותר רווחת אבל לפני 23 שנים, כאשר התחלתי את לימודי התואר הראשון שלי, הגישה הזו הייתה פחות מקובלת, בפרט בקרב כלכלנים. השילוב של מודלים כלכליים שמצד אחד קשורים למציאות ובעלי השלכות על מדיניות כלכלית מיטיבה
ורצויה אבל מצד שני מצריכים ראייה ביקורתית מתמדת, הלהיב אותי מאוד וכבר במהלך התואר הראשון התחלתי לחשוב על לימודי דוקטורט בכלכלה.
את הדוקטורט בכלכלה עשיתי באוניברסיטת סטנפורד בארה״ב. הגעתי עם תשוקה גדולה לדיסציפלינה הכלכלית אבל פחות היה לי ברור באיזה תחום אשתלב. התחום של מיקרו-כלכלה אמפירית כבר התחיל להתבסס מאוד באוניברסיטאות המובילות בארה״ב אבל בארץ נוכחותו עוד הייתה דלה ופחות
הכרתי אותו עם הגעתי לדוקטורט. בסופו של דבר, היה לי ברור שזה התחום שאני רוצה לחקור. השימוש במאגרי נתונים ענקיים (big data) על-מנת לספק מענה לשאלות מחקר בתחומים של רווחה, מגדר, חינוך ובריאות זה מה שאני עושה עד היום. אני מתמקדת
בנושאים שקשורים לאי-שוויון וכיצד כלי מדיניות שונים יכולים להשפיע בצורה ישירה או עקיפה על פערים כלכליים, חברתיים או בריאותיים. בהרבה מהמחקרים שלי, אני בוחנת מדיניות שנועדה למטרות מסוימות ומראה השלכות בלתי-צפויות שלה שבסופו של דבר השפיעו לטובה או רעה
על פערים בחברה. כך, למשל, במחקר שהתפרסם לאחרונה, אני ושותפי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, עאמר אבו-קרן, בוחנים חדירה של תחבורה ציבורית לישובים ערבים בארץ. לכאורה, זהו כלי מדיניות שאמור להטיב עם החברה הערבית מבחינת הגברת שיעורי ההשתתפות בשוק
העבודה ואולי גם רכישת השכלה גבוהה. עם זאת, אנחנו מוצאים שקווי אוטובוסים שקישרו ישובים ערבים למוקדי תעסוקה בלבד אבל לא למוסדות להשכלה גבוהה פגעו ברכישת ההשכלה הגבוהה בקרב גברים ערבים צעירים שניצלו את הקישור למוקדי תעסוקה על חשבון רכישת השכלה גבוהה.
בסדרה של מחקרים קודמים שלי, אני בוחנת חופשות לידה בתשלום שניתנו לאמהות לראשונה במדינת קליפורניה ארה״ב. באחד המחקרים אני מראה שההודעה כמעט שנתיים מראש על כניסתה לתוקף של המדיניות השפיעה על תזמון ההריונות של נשים על-מנת שיוכלו לממש את ההטבה של חופשת
הלידה. אני מראה שההשפעה הייתה גדולה יותר בקרב אימהות ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר, מה שמדגיש את הפוטנציאל של כלי מדיניות זה לצמצם פערים ולשפר את רווחתן של אימהות נחלשות שלא יכלו להרשות לעצמן לקחת חופשה מהעבודה לאחר הלידה על חשבונן האישי.
כיום, במלוא כמעט 10 שנים להיותי חברת סגל במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, אני עובדת על מספר מחקרים שקשורים לשינויים מהותיים שחלו ברשת הביטחון הסוציאלית בארה״ב החל משנות ה-90 של המאה הקודמת והשפעתם של שינויים אלו על השתתפותם של גברים בשוק העבודה,
על תוצאות בריאותיות של אוכלוסיות מוחלשות בארה״ב, וכן על מגמות בדפוסי ההצבעה של אוכלוסיות מוחלשות בארה״ב בעשורים האחרונים.