קהילת טרגו־ניאמץ – הקהילה בשואה

ערב מלחמת העולם השנייה, התגוררו בטרגו ניאמץ למעלה מ- 2,500 יהודים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, ימי שלטון “משמר הברזל” ברומניה נרדפו יהודי טרגו ניאמץ.
המפקד המחוזי של הארגון הפאשיסטי “החולצות הירוקות” עצר וכלא את מנהיגי העיר כמו גם אישים מרכזיים ויהודים מבוססים בה (רופאים, סוחרים ועוד).
היהודים הועברו לידי המשטרה הליגיונרית. אולצו “למכור” את רכושם בכפייה ובעינויים ו”לתרום” כספים למפקד “משמר הברזל” ולקרן של הליגיונרים הרומנים הפאשיסטים.

** מידע כזה נמצא לגבי הרוקח לאון שטרן שנעצר ב – 20.11.1941.
הוא עונה ונדרש לשלם סכום כסף גדול שלא היה בידיו.
בנוסף אילצו אותו לחתום על שטר מכירה בכפייה של בנייני הקהילה ואף לשלם את שכר הטרחה של העו”ד שטיפל במכירה, כמו גם עבור “התספורת” שקיבל (גילוח ראשו ע”י הליגיונרים).
בנוסף התנהל מעקב במסגרת “תוכנית עבודה כללית לטיפול בבעיה היהודית”. החל מה-31 באוגוסט 1943, נערך מעקב אחרי בית הקהילה, בית הכנסת וביתו של רב הקהילה, הרב רולר.
בעדות שמסר ליבה יצחק איזיק מטרגו ניימץ (עדות מתאריך 28.12.1959) עלה כי יהודי העיר נדרשו לשאת טלאי צהוב.
דבר זה הפך את היציאה לרחוב לכמעט בלתי אפשרית משום שהיהודים היו מושא ללעג ואפילו ילדי צוענים יידו בהם אבנים.

ביוני 1941 גורשו לטרגו ניימץ יהודים מכפרי האיזור וכחצי שנה לפני תום מלחמת העולם השנייה, בהתקרב חזית הלחימה לאיזור, אולצו יהודי העיר להתפנות ממנה בתוך שעתיים לפיאטרה ניאמץ ובתיהם ורכושם נבזז על ידי תושבים נוצרים. לאחר המלחמה חזרו פליטים יהודים לעיר, אך חלקם התקשו להשתקם במקום וחיו בעוני.

(** מקורות מעורבים: בית התפוצות, ויקיגניה, פנקס הקהילות: רומניה, כרך ראשון)