0
יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה

יהודים בכלכלה ברומניה בתקופת ה"רגאט" (הממלכה הישנה) 1859–1914
מקרה של כלכלת מיעוטים?
דפנה סליאר

הספר עוסק בחקר כלכלת יהודי "רומניה הישנה"(הרגאט) בתקופת הזמן 1859- 1914, מטרתו המרכזית היא זיהוי המבנה הכלכלי של המיעוט היהודי, תוך בחינת מידת התאמתו לעקרונות ההתנהגות הכלכלית של מיעוטים בד"כ, ושל מיעוט יהודי בפרט. המחקר מתבסס על חומרים סטטיסטיים-עובדתיים, שלוקטו בעבודת חלוץ ממקורות היסטוריים (ברובם ראשוניים). הממצאים מפורשים ומנותחים בעזרת מסגרת תיאורטית (מודל לניתוח כלכלת מיעוטים של סימון קוזנץ ומודל לניתוח תפקוד מיעוט אתני/דתי כ"אנשי ביניים" ), הנקבעת במבואות לעבודה. הדיון נפתח בהצגת הגורמים שעמדו ברקע הפעילות הכלכלית של היהודים ברגאט: חלק-א' העוסק בגורמים הקשורים בארץ הקלט-הרגאט, מציג את תהליכי הקפיטליזציה, התיעוש והמודרניזציה, המבנה הדמוגראפי והסוציו-אקונומי, התנאים הפוליטיים והמשפטיים העוינים כלפי היהודים, ההגבלות הרשמיות על פעילותם הכלכלית ועוד.
הגורמים הפנימיים, הקשורים במיעוט היהודי עצמו, מוצגים בחלק-ב' ונוגעים בעיקר למעמדם המשפטי, רמת השכלתם והכשרתם המקצועית, התמורות הדמוגרפיות ופעילותם הכלכלית בקווים כלליים. חלק-ג', דן ביהודים, רומנים ו"זרים"(בני מעוטים אחרים) בחלוקה לחמישה ענפי פרנסה עיקריים: 1. סוחרים, אנשי ממון ומתווכים 2. בעלי-מלאכה 3. תעשיינים 4. עובדים בשרות הציבור ובעלי מקצועות חופשיים 5. חוכרי האחוזות החקלאיות והיערות. בחלק זה נערך הדיון במבנה הענפי והמעמדי של היהודים, בהשוואה שיטתית לרומנים ולמיעוטים אחרים, תוך סקירת המקורות העומדים לרשות המחקר. התרכזות ומשקל הפעילים בענפים המקצועיים למיניהם נבחנת ב-5 פרקים נפרדים ברמת ענפי משנה ותת-ענפים, בעיר ובכפר.
סיכום העבודה מציג את מסקנות המחקר, המרכזית שבהן מלמדת שנבדלות המבנה הכלכלי של יהודי הרגאט, במידה והתקיימה - נקבעה במידה מכרעת ע"י התנאים הנסיבתיים שבהם פעלו. ומכאן, שמבנה כלכלי של מיעוט עשוי להיות דומה לזה של אוכלוסיית הרוב בתנאי שיהא חופשי לפעול בהתאם לתנאי המשק הכלכלי בארץ הקלט, ולהיפך מכך: ככל שיוגבל בפעילותו , כך תתחזק נבדלותו הכלכלית.

לצפייה דיגיטלית כותר

מק"ט:  110-20291 ISBN:  978-965-226-511-1 שפה:  עברית מספר עמודים:  456 משקל:  700 גרם גודל:  17x24 ס"מ תאריך:   02/2020 מוציא לאור:  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

מבוא 11

בין כלכלת יהודים לכלכלת מיעוטים 12

1. תיאוריות המגדירות כלכלת יהודים כתופעה ייחודית 13

2. תיאוריית מיעוטים כ”אנשי־ביניים" 14

מודל ”אנשי־הביניים" בניתוח המבנה הכלכלי של היהודים ברגאט 15

3. המודל של סימון קוזנץ לניתוח כלכלת מיעוט יהודי 15

(א) כלכלת מיעוט 15

(ב) נבדלּות הקשת הענפית של מיעוט יהודי 16

תיאוריית קוזנץ בניתוח המבנה הכלכלי של היהודים ברגאט 18

4. היסטוריוגרפיה וכלכלת יהודי ה”רגאט" 1859–1914 19

”רומנים", ”יהודים" ו”זרים" — מינוח במקורות ושיטות הגדרה 23

פרק ראשון — ה”רגאט" בשנים 1859–1914 :תנאים נסיבתיים לפעילות מיעוט יהודי 27

א. מאפיינים חברתיים־פוליטיים 27

1. המסגרת הדמוגרפית 27

2. עצמאות פוליטית ותלות כלכלית 32

3. אוליגרכייה של שתי מפלגות עיקריות 35

4. פער רחב בין מעמדות 37

5. המשטר הכלכלי 39

6. נציונליזם, ”רומניזציה" ו”הכלכלה היהודית" 41

ב. כלכלת הרגאט בשנים 1859–1914  45

1. משק חקלאי מסורתי 45

2. מלאכה במעבר אל ֵהסדר הקפיטליסטי 46 

(א) התרכזות המלאכה בערים 47

(ב) נשים בתעשייה הזעירה ובמלאכה 48

3. התפתחות התעשייה הממוכנת (ה”גדולה") 48

(א) תעשיית המזון — ענף ראשון בחשיבותו 50

(ב) התפתחותה של תעשיית המחצבים 50

(ג) פרוטקציוניזם מול ליברליזם בתעשייה 51

(ד) השקעת הון זר בתעשייה 52

(ה) חברות תעשייה הנסחרות בבורסה 52

(ו) כוח־אדם מועסק 53

4. שוק מסחרי מצומצם ומיושן 54

(א) סחר חוץ 54

(ב) סחר פנים 55

5. חולשת הארגון הפיננסי (מטבע, אשראי ובנקאות) 57

6. התפתחות ִהמנהל הציבורי 60

7. המבנה התעסוקתי של אוכלוסיית הרגאט 61

(א) מבנה מקצועי של אוכלוסיית העיר והכפר בשנת 1913 64

(ב) חלקם של המיעוטים בכלכלת הרגאט 66

פרק שני — המיעוט היהודי ברגאט 67

א. מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים ופוליטיים 67

1. תנועת התיישבות והגירה 67

2. התרכזות במוקדי התפתחות כלכליים 72

3. ארגון הקהילה 77

4. העדר זכויות אזרחיות 78

5. יהודים במעמד ”סּודיצי" 80

6. השפעת המשטר הכלכלי הרומני על המיעוט היהודי 81

(א) מונופולים 82

(ב) התחיקה נגד הרוכלות 84

(ג) התחיקה נגד מכירת המשקאות החריפים 85

(ד) התחיקה להגבלת השכירים והעצמאים הזעירים 85

(ה) הגבלת העיסוק במקצועות חופשיים ובשירות המדינה 86

(ו) אפליה בחינוך ובהכשרה המקצועית 87

(ז) יוזמות מקומיות לאפליית יהודים 87

(ח) השלכות ותגובות 88

7. השכלה והכשרה מקצועית 89

(א) החינוך היסודי 89

(ב) ההכשרה המקצועית 91

8. סיכום 93

ב. מאפיינים כלכליים 94

1. המבנה הענפי של היהודים לפי סקר המקצועות משנת 1913 94

2. המבנה המקצועי של הנשים היהודיות 97

3. המבנה המקצועי של אוכלוסיית היהודים בערים ובכפרים 98

(א) המבנה הענפי של המיעוט היהודי בעיר הגדולה 98

(ב) המבנה הענפי של הפעילים היהודים במגזר הכפרי 103

4. רמת הפעילות הכלכלית לפי סקר מס הפטנטה 104

5. המבנה המעמדי של הפעילים היהודים בכלכלה הרומנית 107

6. סיכום 109

פרק שלישי — יהודים, רומנים וזרים בחלוקה לענפי פרנסה 110

א. סוחרים, אנשי ממון ואנשי תיווך 110

1. מסגרת הדיון והמקורות לנתונים 110

2. יהודים כ”אנשי־ביניים" בביסוס תשתית המסחר והאשראי המקומית והבין־לאומית 112

3. הּבולטּות היהודית במסחר במולדביה 118

4. רמת המסחר על־פי המבנה המעמדי ותשלומי מס הפטנטה 126

5. הנבדלּות הגיאוגרפית של המסחר היהודי לפי הסקר משנת 1904 134

6. היהודים במסחר ובאשראי, לפי סקר המקצועות משנת 1913 136

7. המבנה הענפי של הסוחרים היהודים, הרומנים והזרים ברגאט 142

8. סיכום 153

ב. בעלי־מלאכה 155

1. מסגרת הדיון וסקירת המקורות 155

2. חלקם של היהודים במלאכה 158

3. מקומה של המלאכה במבנה הענפי היהודי ומאפייניה: ניתוח חתך — שנת 1901/2  180 

(א) הלבשה והנעלה 182

(ב) עץ וריהוט 185

(ג) מתכות 186

(ד) מזון 188

4. ניתוח סדרתי של המבנה הענפי של בעלי־המלאכה בשנים 1845–1913 190

5. המבנה המעמדי של בעלי־המלאכה היהודים, הרומנים ובני המיעוטים האחרים 193

6. סיכום 197

ג. תעשיינים 199

1. מסגרת הדיון ופירוט המקורות 199

2. חלקם של היהודים בתעשייה המעבדת 203

3. חלקם של היהודים בתעשיית ההפקה (המחצבים) 214

4. מעורבותם של יהודים בניהול חברות תעשייתיות 219

5. מעורבותם של בנקאים יהודים בתעשייה (כולל תעשיית הנפט) 223

6. מעמדם של התעשיינים היהודים 226

7. השכירים בתעשייה הגדולה ושאלת הלאום/דת 230

(א) ריכוז מועסקים מומחים בני מיעוטים בתעשייה 234

(ב) אבטלה כרונית בקרב כוח־האדם הבלתי־מקצועי 238

8. המבנה הענפי של היהודים בתעשייה בהשוואה לרומנים ולמיעוטים האחרים 239

(א) תעשיית המזון 240

(ב) תעשייה כימית 240

(ג) תעשיית ההלבשה ונספחיה 241

(ד) תעשיית הטקסטיל 242

(ה) תעשיית המתכת 242

(ו) תעשיית העץ 243

9. סיכום 244

ד. עובדים בשירות הציבור ובעלי מקצועות חופשיים 246

1. מסגרת הדיון וסקירת המקורות 246

2. חלקם של היהודים בשירות הציבורי ובמקצועות החופשיים 248

(א) ארכיטקטים, מהנדסים וקבלנים 254

(ב) בעלי רנטות ונכסים 255

(ג) עיתונאים, אנשי־עט, אֹומנים ומדענים 255

(ד) שירותי רפואה ובריאות 256

(ה) המנהל הציבורי והמשפטי 259

(ו) שירותי חינוך ודת 261

(ז) תחבורה ושירותים אישיים 262

3. מבנה ענפי של השירות הציבורי בחלוקה לפי דת — שנת 1913 263

4. סיכום 268

ה. חוכרי האחוזות החקלאיות והיערות 269

1. מסגרת הדיון 269

2. חלקם של היהודים בעיבוד הקרקע לחקלאות 270

3. היקלטותם ופעילותם של ה”ארנדשי" היהודים במולדביה 273

4. הפגיעה ב”ארנדשי" היהודים ודחיקתם 280

5. סיכום 284

סיכום ומסקנות 286

נספחים 293

מקורות 421

חומר ארכיוני 421

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי (אמת"י), ירושלים —C.A.H.J.P. 

ארכיון המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין־גורן, אוניברסיטת תל־אביב 

הארכיון הלאומי הרומני (Arhivele Naţionale ale României) A.N.R 

קטלוגים ארכיוניים 

מקורות מודפסים 423
מחקר מדעי 426
ספרות זיכרונות, ביוגרפיות ומונוגרפיות 435

מפתח 437

ספרים דומים