עלייתו של מעמד הביניים המצרי: ניעות חברתית-כלכלית ומחאה ציבורית מנאצר לסאדאת.
במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, מצרים חוותה תהליך מהיר של צמיחה כלכלית כתוצאה מ"בום" הנפט שפקד את המזרח התיכון באותה התקופה. בו זמנית, השיח הציבורי במצרים הרבה לעסוק בשורה של משברים כלכליים, חברתיים ותרבותיים שפקדו את המדינה. הספר
עלייתו של מעמד הבינים המצרי בוחן את הפער שבין הצמיחה הכלכלית המהירה לבין השיח הציבורי הביקורתי. במרכז הספר ניתוח של שלושה תהליכים: א. ניעות חברתית שהביאה להתרחבות של מעמד הביניים המצרי, אך גם למתח חברתי רב על רקע השינוי הזה. ב. תחושת אכזבה הולכת וגדלה
של רבים מכך שהמדינה נטשה את "האמנה החברתית" הישנה ואת רווחת האזרחים, למרות הגידול בהוצאות המדינה המצרית על שירותים, סובסידיות ותעסוקה של אזרחים. ג. הדתה אל נוכח המציאות החברתית-הכלכלית המשתנה. הספר עוסק בצמיחתו של מעמד ביניים רחב אך גם "נלחץ"—כזה
שנאבק על שמירת רמת חייו, זהותו וכבודו למול השינוי הכלכלי-החברתי המהיר. זהו סיפור מקומי של תהליך בינלאומי נרחב, כולל בישראל, אשר טומן בחובו את שורשי "האביב הערבי".