מרוקו תחת וישי

ערב מלחמת העולם השנייה, הפרוטקטורט הצרפתי במרוקו היה עד למתחים גוברים בין כובש לנכבש. למרות מתחים אלו, עם פרוץ המלחמה הסולטאן מחמד בן-יוסף, הודיע על תמיכתה הבלתי-מותנית של מרוקו בצרפת במאבק נגד גרמניה. לאחר מספר חודשי קרב צרפת נכנעה, וכחלק מהסכם שביתת הנשק עם גרמניה, נוסדה בעיר וישי ממשלה צרפתית פרו-גרמנית ובראשה המרשל פיליפ פטן. במרוקו, המושל הכללי הצרפתי הצהיר על נאמנותו למשטר החדש, הצהרה שכובדה על ידי הסולטאן וממשלתו.

מיד לאחר הפסקת האש הממשלה החדשה בוישי פתחה בתכנית רחבת היקף להחייאת 'צרפת האמיתית' באמצעות 'מהפכה לאומית'. המהפכה כוונה למספר תחומים וכללה גם הגדרה מחדש של ערכים לאומיים, תכנית חברתית-כלכלית חדשה, טיהור החברה הצרפתית מאלמנטים שלכאורה זיהמו אותה – בעיקר יהודים,  בונים חופשיים וקומוניסטים. מכיוון שהמושבות הצרפתיות נותרו תחת שליטת ממשלת וישי, מדיניות זו הועבר גם אליהן. בהיותה חלק מהאימפריה הצרפתית מעבר-לים, מרוקו הפכה להיות כפופה למשטר וישי למשך שנתיים וחצי (יוני 1940 – נובמבר 1942). ההנחיות החדשות שהגיעו מצרפת השפיעו באופן דרמטי על החיים בפרוטקטורט באותם זמנים, וגם על תהליכים חברתיים-פוליטיים לעתיד לבוא. באופן מפתיע, למרות שקיימים מחקרים אודות היבטים מסוימים של שלטון וישי במרוקו, כמו למשל היחס ליהודים, אין מחקר כולל על התקופה במרוקו ועל השפעותיה ארוכות הטווח. מצב זה הוא בניגוד למצב אודות טריטוריות אחרות שנשלטו בידי צרפת הוישיסטית.

המחקר המוצע מבקש למלא חלל זה באמצעות עריכת מחקר ביקורתי, מפורט, ומיודע תיאורטית של מרוקו תחת וישי. מטרתו לנתח את התפקיד של וישי ביצירת שינויים שהשפיעו לא רק במהלך המלחמה אלא גם האיצו את הדה-קולוניזציה של מרוקו, שינו יחסים בין-קהילתיים בתוך הממלכה ועיצבו שדות שיח חברתיים ופוליטיים. המחקר ייבחן באופן מעמיק את החזון הקולוניאלי של וישי ונוהגיה במרוקו, וישווה אותם למציאות במטרופולין ובמושבות צרפתיות אחרות בנות אותו זמן. מעבר להתמקדות במרוקו המחקר יבחן גם את הרלבנטיות של תהליכים שהתרחשו במרוקו תחת וישי לשם הבנת מצבים קולוניאליים ופוסט-קולוניאליים באופן נרחב.