טיפול רגשי לילדים לפיתוח מיומנויות חברתיות ושיפור כישורים חברתיים:
מאמר בנושא : טיפול רגשי לילדים , מאת לירון זאבי M.A,טיפול רגשי בתנועה בילדים בנוער ובמבוגרים. לקביעת תור ללירון זאבי צרו קשר בטלפון – 08-8564646
"אני מתהווה מתוך יחסיי עם האתה. כאשר אני הופך לאני, אני קורא: אתה"
(Buber,1958)
מיומנויות חברתיות (Social Skills)מגלמות בתוכן את כלל יכולותיו של הילד להיות בקשרים בין-אישיים וקבוצתיים, בצורה מסתגלת וחיונית, ולהשתלב במערכת החברתית בה הוא חי. אולם, אין הדבר פשוט כל-כך, שכן ילדים רבים מתקשים, ברמה זו או אחרת, ברכישת המיומנויות החברתיות, חווים פגיעה, דחייה וכישלון, וכתוצאה מכך משלמים מחיר אישי בתחום הרגשי ואף ההתפתחותי(Calkins & Bell, 2010) .
באופן בסיסי, מיומנויות חברתיות אמורות להיות מוטמעות בגרעין היכולות המולדות של התינוק, ובאות לידי ביטוי כבר בחודשי החיים הראשונים. "התינוק מארגן את רמת הרגש שלו באופן יחסי למצבי הרגש של אחרים, וישנו תהליך למידה אינטראקטיבי ברור בין התינוק לאחרים מרגע הלידה" (Sills, 2009, p.53). גרעין בסיסי זה, אמור להתפתח לאורך השנים ולהיות מושפע גם ממכלול ההשפעות הסביבתיות של התינוק והילד, מהתנסויותיו החברתיות והתרבותיות, וכן מתהליך התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית.
כאמור, אין הדברים פשוטים עד כדי כך, ומסיבות אלו ואחרות, ילדים רבים, מתקשים בשדה החברתי, וזקוקים לעזרה במסגרת טיפולית, אשר תאפשר להם לבטא את הקשיים ולהקל על התמודדותם, לרכוש כלים, לחזק את ביטחונם ואת תחושת המסוגלות שלהם, להעלות את מודעותם, ולסייע להם לתפוס את עצמם בצורה נכונה מול האחר ובתוך החברה. החשיבות הרבה של טיפול רגשי לילדים להתמודדות עם קשיים חברתיים, תתבטא בהמשך חייו של הילד, ללא טיפול מתאים רבים מהילדים הסובלים מקשיים חברתיים "יגררו" קשיים אלו גם בהתבגרות והבגרות.
אף שהבסיס לרכישת מיומנויות חברתיות מתגבש במהלך שנות הילדות, ניתן לפתח ולשפר מיומנויות חברתיות בכל גיל. ככל שהפנייה ל- טיפול רגשי לילדים מוקדמת יותר, כך קל יותר לרכוש שליטה במיומנויות החברתיות ולא "לצבור פערים" ביחס לבני אותו הגיל.
טיפול רגשי בתנועה לשיפור מיומנויות חברתיות
"איני יכולה להסביר את עצמי, אדוני", אמרה אליס,
"משום שאיני עצמי , אתה מבין?"
"איני מבין", השיב הזחל"
"אני חוששת שלא אוכל לומר זאת ברור יותר", ענתה אליס בנימוס,
"משום שמלכתחילה איני מבינה זאת בעצמי,
ולהיות בכל כך הרבה גדלים ביום אחד זה מבלבל מאוד".
"לא זה לא מבלבל", השיב הזחל מתוך: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות ( Carroll ,1865, p.54). להיות ילד, להיות בקשר, להיות חבר של ילדים אחרים, להיות ברור לעצמי, להיות ברור לאחרים – זה בכלל לא פשוט…
טיפול בתנועה הוא טיפול רגשי, אשר מטרתו לאפשר מרחב שבו האדם יכול לבטא את עצמו ואת צרכיו, בסביבה מכילה ותומכת, ולעזור לו לממש את יכולותיו השונות, לחזק את ביטחונו ואת הדימוי העצמי שלו כדי להביאו לתפקוד רגשי טוב יותר. במסגרת הטיפול בתנועה נעשה שימוש בגוף ובתנועה לצורך אבחון, טיפול וליצירת שינוי. הוא מבוסס על ההנחה שהגוף והנפש מהווים מערכת אחת שלמה וייחודו בכך, שבנוסף לערוץ המילולי הוא מאפשר שילוב של הבעה בתנועה.
בטיפול בתנועה, הגוף הינו כלי אבחוני וטיפולי כאחד: באמצעות הגוף ותנועתו המטפל יודע לזהות את מצבו הנפשי של המטופל. התנועה מאפשרת להביע רגשות שקשה לתת להם ביטוי מילולי, הטיפול מאפשר מרחב מוגן, תומך ומכיל שבו הילד יכול לבטא את עולמו ואת צרכיו בדרך חווייתית ולהתנסות באמצעות התנועה, המשחק, היצירה והמוסיקה.
טיפול בתנועה יכול לסייע בפיתוח המיומנויות החברתיות ושיפור הכישורים החברתיים לילדים, הן במסגרת פרטנית והן במסגרת קבוצתית, וזאת בהתאם לצרכים האינדיבידואלים של כל מטופל ובהתאם למענה שהוא זקוק לו. כך, באמצעות האפשרויות התנועתיות והמשחקיות שבמרחב המוכל של הטיפול, יכול המטופל לעבור תהליכים משמעותיים של ביטוי רגשי בצורות שונות, אשר יקדמו את תפקודו מבחינה אישית ולא פחות מכך, מבחינה חברתית. החוויה הגופנית המתאפשרת במרחב הטיפולי, מאפשרת למטופל אמצעי להבעה, לקשר, להתמודדות, להתבוננות וליצירת שינוי. כלים שהם כל כך חשובים בהתנהלות הבין-אישית והחברתית שלנו. התהליך הטיפולי מחבר בין ההיבטים הנפשיים, הגופניים, החברתיים והקוגניטיביים של המטופל, ויוצר עיבוד וחיבורים מחודשים המסייעים בהתמודדות עם מצבי חיים שונים. התנועה מאפשרת הרחבה של הטווח הרגשי, משככת חרדה, עוזרת לעבד ולהכיל רגשות קשים. וכן מסייעת לחיזוק המודעות, שליטה וויסות רגשי, ביטחון, דימוי עצמי ועוד (Staton, 1992; Levy, 1988) .
כאמור, קשרים בין-אישיים ומיומנויות חברתיות מלווים אותנו מראשית חיינו, כך גם התנועה שהיא קודמת למילים, משמשת עבור הילד שפה, באמצעותה הוא מתקשר עם הסביבה ומביע את רצונותיו. כך, באמצעות התנועה, במרחב הטיפולי, יכול המטופל להביע רגשות שקשה לתת להם ביטוי מילולי, להרחיב את הטווח הרגשי, לפתח דפוסי התמודדות נכונים ומתאימים יותר, מווסתים יותר. בתיווכו של המטפל, יכולות אלה עשויות להיות מתורגמות לשיפור בהתנהלות החברתית, המתבטאת ביכולת להתמודד עם קונפליקטים טוב יותר, ליצור קשר ואינטראקציה בהדדיות ובמשותף עם האחר, לפתח את תחושת השייכות, את מיומנויות הקשר והתקשורת, ואת האפשרות לשחק עם חברים מתוך הנאה ועניין הדדיים (שחר-לוי, 2004).
בכל הנוגע לטיפול קבוצתי בתנועה, זוהי הזדמנות להתנסות חברתית במרחב מוכל ומוגן לרכישת מיומנויות להתמודדות עם הפסד, פשרה, לחלוק עם האחר, להתמודד עם תחרותיות, לבטא מנהיגות, ליצור קשר ולשמור עליו, ולהיות באינטראקציה. בדרך זו ניתן לרכוש מיומנויות חברתיות במסגרת הקבוצה, בצורה חווייתית, במשחק משותף, ביצירה, עם מוזיקה, תנועה ושיחה, באופן בו יוכלו הילדים ללמוד זה מזה, לצבור התנסויות חברתיות חיוביות, להגדיל את הביטחון העצמי וליצור מרחב לפיתוח קשרים חברתיים חדשים.
ביבליוגרפיה
שחר-לוי, י' (2004). מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי: פרדיגמה תנועתית נפשית לטיפול בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית. ירושלים: יונה שחר לוי.
Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain Washington, DC, US: American Psychological Association.
Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Introduction (pp.1-16). American Alliance for Health and Dance.
Stanton, K. (1992). Dance Movement Therapy in Psychiatry. London: Routledge.
Sills,F. (2009).Being and Becoming. Berkley: North Atlantic Books.
