יפעת שלנו, לצד הזכות להיות חוקרות ומרצות באוניברסיטה, זכינו במתנה גדולה ומיוחדת במינה. זכינו לעבוד לצדך – יפעת. אישה מיוחדת במינה, מלאת תושייה, מוכשרת בצורה בלתי רגילה, בעלת מזג נפלא ממש, חכמה כל-כך. את יכולה ללמד את כולנו על ניהול וישוב סכסוכים, מבלי ללמוד בתכנית עצמה באופן פורמלי – את עוקפת את כולנו בסיבוב...היום-יום שלנו לא היה נראה אותו דבר בלעדייך - אחראית, ראש-גדול, רגועה ומסורה, משרה אוירה נהדרת סביבך. אנו מודות לך מעומק הלב על מי שאת, ומצפות להמשיך יחד עוד שנים רבות. אם לא אמרנו מספיק בשגרה – יפעת - תודה! אנו מעריכות אותך ואוהבות אותך מאוד. ארנה, טל, סארה, שושנה, נידאא ואילת,  וכל סגל התכנית לניהול וישוב סכסוכים.    

לאה עובדת במחלקה לחינוך מזה 36 שנה. במהלך שנים אלו ליוותה לאה את צמיחתה של המחלקה בכמות הסטודנטים, התוכניות, והתארים. שינויים אלו לוו בשינויים טכנולוגיים וארגוניים, ובכולם לאה היוותה עוגן מרכזי ויציב. מיומנותה העמוקה עם נוהלי העבודה באוניברסיטה ומחויבותה הבלתי מתפשרת לטובת הסטודנטים והמחלקה, עזרו ותמכו בעבודה האקדמית והמנהלית השוטפת של המחלקה. בשנות עבודתה הפגינה לאה מסירות עצומה, חריצות והתמדה: בנוכחות מלאה משעות הבוקר המוקדמות, במענה מהיר ומדויק לכל בקשה והודעה, בעזרה והנחייה לסטודנטים, ובמילוי תפקידיה הרבים והשונים באופן מלא ומחויב. עם פרישתה, זו הזדמנות מצוינת להודות ללאה על מסירות וחריצות שתרמו להפיכת המחלקה לחינוך למה שהיא היום.