ערב הוקרה לדוקטורנטים מסיימים- המחלקה להיסטוריה של עם ישראל

"ויאמר לו משה: המקנא אתה לי? ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם!" מכאן אמרו בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו' (מדרש לקח טוב). קשה להכחיש כי בליבת עשייתנו האקדמית עומדים הליווי וההכשרה של תלמידי המחקר. עיסוק זה ניצב בתווך שבין הפצת הידע במסגרת ההוראה לבין קידום המחקר בעבודותינו שלנו, ומתוכו פורצים התלמידים כחוקרים עצמאיים בכיווני חשיבה חדשים ומפרים בדרכם את השיח הציבורי. הדברים ברורים, אך מועטות הן ההזדמנויות להביע את תחושותינו והוקרתנו כלפי בוגרינו. בשל כך יזמה לאחרונה המחלקה להיסטוריה של עם ישראל ערב הוקרה למסיימות ומסיימי לימודי התואר השלישי. מעבר לשמחה בהתכנסות של החבורה הוותיקה והתומכת, שצועדת יחד מן התואר הראשון ורואה במחלקה את ביתה השני, כפי שתיארו יפה גם ד"ר נעמי מנוחין וגם ד"ר עדה גבל, זכינו לקבל תמונה עשירה של מגמות המחקר בקרב החוקרים הצעירים של תולדות ישראל בעת החדשה, הפורצים לעתים קרובות את גבולות הדיסציפלינה ההיסטורית. חיבת מושאי עבודתם ולהט החידוש אמנם הקשו על המסיימים לעמוד במגבלות הזמן שהוקצב להם להצגת מחקרם, אך בכך הם צועדים בבטחה בעקבות מוריהם.

ד"ר ערן בוכלצב הטעים אותנו מעבודתו על ועד הלשון העברית והציג מכתב של יוסף קלאוזנר על הצורך לחזק את המאפיינים השמים והערביים של העברית על פני המקורות האירופיים של הדוברים אותה. ד"ר צבי גרינברג -- כלכלן שפנה למחקר היסטורי לאחר שנים רבות בשוק הפרטי -- הציג את הנסיבות הכלכליות שעמדו ביסוד ההחלטה על ביטול המנדט הבריטי בפלסטינה, שהיתה כרוכה בשיקולים אסטרטגיים בדבר מעמדו הזניח של מרחב זה לאינטרס הבריטי. שורשי האינטליגנציה הרוסית נידונים בעבודתו של ד"ר אלכס וולדמן, המערער על המוסכמות המקובלות בדבר תהליכי הניתוק של אותה אליטה אינטלקטואלית ממקורותיה בתחום המושב. במקום התמונה ההירואית של הפרט הפוסע במסלול הדיאלקטיקה ההגליאנית, אלכס מצייר מנגנון חברתי וחינוכי שמועיד את חניכיו למעורבות יתר בסביבה הרוסית.
דמותו המורכבת של ד"ר ישראל מיליקובסקי, שעמד בראש מחלקת הבריאות בגטו ורשה, עומדת במוקד עבודתה של ד"ר נעמי מנוחין. מחוייבותו כרופא, שיזם מחקר פורץ דרך על הרעב בגטו, לצד החלטות מעוררות מחלוקת שקיבל בדבר הקצאת שרותי הבריאות בגטו, מציבה את הרופא מחוץ לשיוכים החברתיים המקובלים. ד"ר מרדכי קרנצלר משרטט את התהליכים שעברו על חקר החברה החרדית בעשורים האחרונים. מן העיסוק במקומה של המודרנה ביצירתה של החברה החרדית, מתוך ניסיון מנוכר לקבוע את מקומם של החרדים בעולם 'שלנו', החוקרים, עבר המחקר לעמדה מעורבת יותר המבקשת להניע תהליכים בתוך החברה החרדית ושילובם בחברה הישראלית. ביטוי נוסף לפריצה של גבולות הדיסציפלינה ההיסטורית מצוי בעבודתה של ד"ר מוריה רחמני, שעסקה בתפקידם של ריטואלים בכינון הסובייקט עבור אנשים המצויים במצבי טראומה, כפי שעולה מן התיעוד אודות היהודים במחנות הריכוז.
את תחושותינו, המורים, בעקבות תצוגה זו היטיב לתאר בסיום הדברים פרופ' מוטי זלקין: 'ומשהו בנימה אישית. זוכרים אנו את הברק בעיניכם כתלמידות ותלמידים בשיעורי התארים המוקדמים. את הדפיקה המהוססת בדלת המשרד, שלוותה בשאלה "האם תקבלני כתלמיד דוקטורט"? ואת אנחת הרווחה לשמע התשובה החיובית, גם כאשר לא הבטחנו לכם גן של שושנים אלא שנים של מחקר מתיש. יצאנו אתכם למסע הגדול, הארוך, המרתק ולעתים אף המפרך, שסופו לא נראה באופק....ושמחים אנו עמכם כשהגעתם לקוו הגמר. לא שמחה של גאווה היא זו, אלא שמחה על מחקר שהושלם באופן ראוי, על השערה שהוכחה או שהופרכה, על תובנה המובילה לשאלה חדשה, ועל אריח נוסף שהנחתם בבניין הגדול של הידע וההבנה. ואנו, שליווינו אתכם בדרך זו, גילינו לפתע שיותר משנתנו – קיבלנו. זהו הרגע שבו האמרה העתיקה "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולם", מובנת, מתבהרת ומקבלת משמעות של ממש.  ועל כך, ברצוני לומר לכם, בשם עמיתותיי ועמיתיי, ובשמי – תודה!"
 

מאת: דר' יאיר פורסטנברג, מרצה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל

 
 

ועוד בנושא דוקטורנטים-

ד"ר אלכס ולדמן, שסיים לאחרונה את לימודי התואר השלישי במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, זכה במלגת שפינוזה היוקרתית לבתר-דוקטורט ​באוניברסיטת חיפה.
image
image
image
image
image
image