צילומים תרמים לזיהוי עצי תמר הנגועים בחדקונית הדקל
עופרי גולומב4,1, ויקטור אלחנתי¹, יפית כהן¹, נעם לווין4, אשר לוי¹, רומן בריקמן¹,
ויקטוריה סורוקר2 ויובל כהן3
1 המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי; 2 המחלקה לאנטומולוגיה, המכון להגנת הצומח, מנהל המחקר החקלאי; 3 המחלקה למדעי עצי הפרי, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, 4המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
חדקונית הדקל האדומה (RPW -Red Palm Weevil) היא מזיק שלד המתמחה בדקלים. בשנים אחרונות ניכרת התפשטותה בעולם בכלל ובארץ בפרט. לארץ הגיעה החדקונית בשנת 1999 ונתגלתה לראשונה במטעי תמרים בצפון ים המלח ובבקעת הירדן. מקורן של חיפושיות אלו לא ידוע, ומקובל לחשוב שהן מגיעות אלינו מהארצות השכנות. במרץ 2009 התגלו בנהריה דקלים נגועים, ומאז ממשיך הנגע להתפשט למרות מאמצי ההדברה. נזקי החדקונית כבדים מאד ובמהלך 2011 נלכדו במלכודות הניטור למעלה מ -20,000 חדקוניות ומאות עצים נגועים נכרתו או מתו. כיום מתקדמת החדקונית כנחשול מצפון וממערב. בשנה האחרונה הגיעה הנגיעות לשטחי עמק הירדן, כאשר יותר ויותר חיפושיות נלכדות במטעי התמרים בעמק הירדן. לפיכך יש ללמוד כיצד להגן על מטעי התמרים הקונבנציונליים והאורגניים מפני חדקונית הדקל, ולפתח כלים להתמודדות עם המזיק.
גילוי המזיק החבוי הוא המפתח להצלחת ממשק ההדברה. גילוי נגיעות בתמר באמצעים הקיימים קשה מאד עד בלתי אפשרי, במיוחד במטעי תמר העוברים לעיתים היקפים של כ 10,000 דונם. לאור העובדה שפעילות החדקונית פוגעת בגזע התמר, וצפויה לפגוע בהובלת המים דרכו, אנו משערים כי ניתן יהיה לנטר את הנגיעות על ידי ניצול השינויים הפיזיולוגיים בעץ הנגוע, אך עד היום השערה זו לא נבחנה. בשלב הראשון של המחקר נעשו צילומים של חמישה דקלים קנאריים אשר הודבקו באופן מכוון בחדקונית, וכן חמישה עצים אשר אינם נגועים במזיק שישמשו לביקורת במיתקן ההסגר בחוות עדן. ההדבקה נעשתה באמצעות החדרה של שני זחלים אל תוך גזע הדקל. הצילומים בוצעו באמצעות מצלמה תרמיתFLIR ThermaCAM SC655 אשר הותקנה על חצובה בגובה של כשני מטרים מעל נוף העצים. בנוסף, צולמו העצים במצלמה רגילה. הצילומים בוצעו בשעות 12:00-15:00. במקביל, לוו הצילומים במדידת מוליכות פיוניות באמצעות פורומטר לשם ואלידציה של הממצאים. במהלך הניסוי צולמו העצים חמש פעמים לאורך תקופה של כעשרה שבועות מההדבקה על מנת לעקוב אחר השינויים בעץ. הצילומים נותחו באמצעות תוכנתThermaCAM Researcher 2.10 .
מכל צילום נבחרו עשרות נקודות מעלים מוארים כדי לאפיין את הטמפרטורה הממוצעת של הנוף של כל עץ. כחודש לאחר ההדבקה נצפו הבדלים מובהקים במוליכות הפיוניות, כאשר העצים הנגועים הראו ערכי מוליכות נמוכים משמעותית מעצי הביקורת. כמו כן, נמדדו טמפרטורות גבוהות יותר בעצים נגועים, אך ההבדלים לא היו מובהקים. בכל שאר המועדים נמצאו סימפטומים חזויים של פגיעה בעלווה, ונמדדו הבדלים מובהקים במוליכות הפיוניות ובטמפרטורה, רק באחד מבין העצים הנגועים. מניתוח העצים בסוף הניסוי (ניסורם, איפיון מיקום הפגיעה וחיפוש הזחלים והבוגרים בתוכם) נראה כי הפגיעה בעץ זה הייתה בבסיס העץ, ואילו בשאר העצים הנגועים הפגיעה נתגלתה בשולי העלים בלבד. ניסויים נוספים יועמדו במהלך השנה הקרובה על מנת להמשיך ולבחון את הפוטנציאל הגלום בשיטה זו.
צילום: ד"ר ויקטור אלחנתי