דברי הדיקן, פרופ' חיים היימס:
ברוכות וברוכים הבאים, ברכות לכל אחת ואחד מכם על הישגיכם הלימודיים. ההישג שלכם הוא משמעותי ומעיד על ההשקעה, ואני מקווה גם העניין, שלכם בלימודים. נבחרתם מתוך כ-6000 סטודנטים הלומדים בפקולטה ועשיתם את זה בזכות עצמכם, היכולות האישיות, ההתמדה, וההשקעה.
הגעתם ללימודים באוניברסיטה כאשר באמתחתכם ניסיון חיים ומטענים לימודיים וחינוכיים שרכשתם בבית, בבית הספר, חלקכם בצבא ובמקומות אחרים ואין לי ספק שעליכם להכיר תודה למשפחה ולחברים שליוו, עזרו ותמכו לאורך הדרך ומהם למדתם והשכלתם.
בעשורים האחרונים, אנו עדים לנטייה לזנוח את ההשכלה הרחבה והאינטגרטיבית לטובת הצטמצמות לתחומים לימודיים ומקצועיים צרים וממוקדים. לכאורה זה מה ששוק העבודה דורש ובאוניברסיטה, אנו חייבים להיות כרויים לדרישות השוק ולתופעות כלל עולמיות שגם משפיעות עלינו כאן. במבנה התואר כפי שהוא היום, אימצנו את המודל האירופי עם קריצה גם לארה"ב, האומר שצריך להכשיר סטודנטים בתחומים ספציפיים וממוקדים כדי להכין אותם בצורה המיטבית להשתלבות בשוק העבודה. לטעמי, הרחקנו לכת בזה והצטמצמנו מדי. יותר מדי נצמדנו למודל הדיצפלינות כפי שהתפתחו במאה השנים האחרונות. שכחנו מעט את המטרה העיקרית של ההשכלה האוניברסיטאית, את המהות של ההשכלה עצמה. נהיינו יותר מדי תכליתיים בבחירות שלנו, ופחות סקרנים, לחשוב, לשאול, להבין, לאתגר, לטעות, ללכת לאיבוד, ולפתוח אפיקים חדשים.
אנו פחות מעוניינים להרחיב את האופקים שלנו ונדמה ששכחנו את ההנאה בלימוד לשמו, לימוד לשם הנאה והרחבת הנפש והדעת. אנו מתמקדים במה שאנו חייבים לדעת לשם קבלת הציון, ושוכחים להרים את הראש ולראות את מה יש מעבר. אתם בחרתם (ובצדק) ללמוד בפקולטה המשלבת מדעי הרוח והחברה, בחירה המאפשרת ומעודדת אתכם להסתכל מעבר לתחומי הלימוד שלכם, ולהרחיב את השכלתכם. פקולטה המועדדת אתכם לאתגר את עצמכם ואת המערכת, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. נצלו את הזמן שלכם כמאמר ספר משלי (ד:ז) "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה;וּבְכָל-קִנְיָנְךָ, קְנֵה בִינָה".
אני מבקש להודות בשמכם לחברי/ות הסגל האקדמי בפקולטה על ההשקעה הרבה שלהם בכם, אבל גם להודות לכם בשם חברי/ות הסגל. ייתכן ואינכם מודעים לכך, אבל ההוראה מזינה את המחקר שהוא חלק מאוד מרכזי בעשייה שלנו, ואין בורנו תענוג גדול יותר מלפגוש סטודנטים המאתגרים אותנו, הדורשים מאתנו לחשוב מחדש על העשייה המחקרית, המחייבים אתנו לבדוק את עצמנו שוב ושוב, וגם לפעמים לשנות כיוון. אני יכול להעיד אישית איך המפגש עם סטודנטים סקרנים חייב אותי לחשוב מחדש ואף להניח בצד מחקר בהתהוות כי הבנתי שיש צורך בעוד קריאה, חשיבה ומחקר לפני שאוכל להתקדם.
ההצטיינות שלכם מצביעה על היכולות הגבוהות שלכם בתחומים אותם בחרתם ללמוד. אך זה לא מספיק. ההכרה בכם היום היא רק תחילת הדרך, לא סופה. קחו את ההכרה הזאת ומנפו אותה גם לתחומים אחרים בחיים בכלל ובלימודים בפרט. אתגרו את עצמכם לצאת מתקופת הלימודים עם הכשרה עמוקה בתחום לימודיכם, אך גם עם ידיעות רחבות בתחומי לימוד אחרים. הרימו את הראש מעבר למטלות היומיומיות, והתעניינו במה עוד אפשר ללמוד.
מה אוכל לעשות כדי לרכוש כלים, עוד כיווני מחשבה, עוד ידע, עוד שפה, דברים שייתכן ולא נראה שיש בהם תועלת מידית, אך במרוצת הדרך, בחיים הארוכים, המעניינים והמשמעותיים שיהיו לכם, יתרמו ויפתחו בפניכם אפשרויות שלא חשבתם עליהן.
עלו והצליחו.