"בלבול זכרים" בכרמים כשיטה ידידותית לסביבה להדברת עש קליפת ההדר

לאה סלע, סטודנטית לתואר ד"ר באוניברסיטת בן גוריון וכותבת את עבודת המחקר בנחייתה של ד"ר אלי הררי מהמכון להגנת הצומח.

 עש קליפת ההדרMillière (Lepidoptera: Pyralidae)  Cryptoblabes gnidiella הוא אחד ממזיקי המפתח בכרם ובמטע הנשיר בארץ. הדברתו מתבצעת כיום באמצעות שימוש נרחב בריסוסי הדברה כימיים, שיעילותם מוטלת בספק. עיתוי הריסוסים גם הוא בעייתי, שכן קשה מאד לאבחן את המזיק על פי הימצאות ביצים. הדרישות הגבוהות של השווקים בעולם לצמצום שאריות החומרים המזיקים בתוצרת החקלאית מחזקים את הצורך בהדברה משולבת (IPM). שיטה זו דוגלת בשימוש באמצעים בררניים וידידותיים לסביבה, בעיתוי הנכון, לשמירה על רמה נמוכה של מזיקי המפתח. עידוד של אוכלוסיות האויבים הטבעיים הקיימים מוביל להקטנה של אוכלוסיית המזיק, ומכאן לשימוש מופחת בחומרי ההדברה. הרחבת השימוש באמצעי הדברה ידידותיים לסביבה כנגד מזיקים אחרים, כעש האשכול ועש התפוח, מעלה את חשיבותו של עש קליפת ההדר כמזיק ועלולה להחזיר את השימוש בחומרים רעילים כנגד עש זה.  

אמצעי ידידותי להדברת עש קליפת ההדר היא שיטת "בלבול הזכרים" באמצעות פרומוני מין. שיטה זו הוכחה כיעילה להפחתת השימוש בחומרי הדברה בענביי מאכל ויין כנגד עש האשכול.   

פרומונים הם תערובת של חומרים אורגניים נדיפים הנוצרים ומופרשים על ידי פרטים של מין ביולוגי מבלוטות חיצוניות (להבדיל מהורמונים) ומשמשים לתקשורת כימית בין פרטים של אותו מין. המרחק אליו יכול הפרומון להעביר מידע תלוי במספר גורמים: נדיפות החומר, יציבותו בסביבה וזרמי האוויר שהחומר חשוף להם ויכולת הקליטה (רצפטורים) של הקולט. פרומון המין מופץ על ידי זכרים או נקבות של חרקים כדי למשוך את בני הזוויג השני לצרכי רבייה. הוא יעיל אף בריכוזים נמוכים מאד (nanograms) והחרקים מסוגלים להבחין בהבדלים קטנים ביותר ביחסים הכמותיים שבין מרכיביו ובמבנה המרחבי של המולקולות המרכיבות אותו, כך שהייחודיות שלו גבוהה ביותר.

תהליך ההזדווגות של העשים מתחיל עם שחרור פרומון המין על ידי נקבת העש, המווסת באמצעות הורמונים ונוירוטרנסמיטרים ותלוי באורך היום, בטמפרטורה, בגיל הנקבה ובמצבה הרביתי. זכר אשר נמצא במורד הרוח מזהה את הפרומון, ומתחיל לעוף נגד הרוח כך שריכוז הפרומון הולך ועולה עד אשר הוא מגיע לקרבת הנקבה ה"קוראת", מחפש ומאתר אותה. אחרי תהליך חיזור קצר הכולל שימוש בחוש הריח, הראייה והמישוש (קליטה מכאנית) הזכר מנסה להזדווג, במידה שהנקבה נענתה לחיזוריו.

בשיטת "בלבול הזכרים" מפזרים בשטח את הפרומון הסינתטי, הספציפי למין המזיק, ליצירת ריכוז אחיד של הפרומון באוויר, הגבוה מהריכוז הטבעי המשוחרר על ידי הנקבות. עודף הפרומון באוויר מחבל בסיכויי הפגישה של הזכר והנקבה ומספר הנקבות המופרות קטן. כתוצאה מכך, מספר הביצים הפוריות שמוטלות קטן אף הוא ואוכלוסיית המזיק מצטמצמת בהיקפה.

לשיטת "בלבול הזכרים" מספר מנגנוני פעולה משוערים:

א. עייפות תחושתית - מנגנון זה כולל שני תהליכים התלויים בריכוז הפרומון: הסתגלות ((adaptation שהיא הפחתה ברגישות הקולטנים המצויים על המחושים כתוצאה מחשיפה רציפה לגירוי, והתרגלות (habituation) המתרחשת במערכת העצבים המרכזית של החרק, ומשמעותה הפחתה זמנית (דקות עד שעות) בתגובה לאותות כתוצאה מכשל בהתאוששות העצב שהגיב לריכוז הגבוה.

ב. תחרות בין מקורות סינתטיים (false trails) וטבעיים - העיקרון במנגנון זה הוא שהזכר מסוגל לחוש (להבדיל מהמנגנון הראשון) ב"שביל הריח" המשתחרר מאחת הנדיפיות ועף לכיוונה במקום לכיוון הנקבה ה"קוראת". במצב זה הוא מבזבז זמן ואנרגיה במעקב אחר מקורות ריח סינתטיים כוזבים. במידה וישנם מספיק מקורות ריח כאלה, הסיכוי שזכר ימצא נקבה "קוראת" בטרם יקלע למלכודת קלוש ביותר. במטע מפוזרות מספר נדיפיות כאלה, שכל אחת מהן משחררת הרבה יותר פרומון מאשר נקבה קוראת (פי 100 ויותר ליום).

ג. מיסוך - כאשר נקודות השחרור של הפרומון הסינתטי צפופות דיין, נוצר ערפל המסווה את הפרומון המופרש על ידי הנקבה הקוראת. מערכת האיתור של הזכר, אף כי פועלת כשורה, נמצאת חסרת תועלת בערפל הפרומון.

ד. חוסר איזון תחושתי - לפרומון של רוב העשים יש יותר ממרכיב אחד, וגם אם המרכיבים של מינים שונים זהה, הרי היחס בין המרכיבים השונים הוא הגורם המבדיל ביניהם. למרות שהוכח שהתערובת המלאה היא היעילה ביותר לבלבול, בפרומון הסינתטי בא לביטוי (משיקולי מחיר) רק מספר קטן של מרכיבי הפרומון ההכרחיים לאיתור ונחיתה של החרק על הנדיפית. האוויר הרווי במרכיבים אלו משנה את היחס של מרכיבי הפרומון וגורם להקהיית החושים של הזכר.

עדיין לא ברור כיצד פועלת שיטת "בלבול הזכרים" הלכה למעשה. יתכן שעבור מזיק מסוים פועל מנגנון אחד, אך קיימת גם אפשרות של שילוב בין מספר מנגנונים.

מספר גורמים המשפיעים על יעילות הבלבול:

א. גודל המטע ומיקומו - למיקומו של השטח המטופל בסמוך לצמחים פונדקאים שאינם בטיפול, לגודלו של השטח ובעיקר לאורך היקפו השפעה רבה על יעילות הטיפול בשיטת בלבול הזכרים היות ונקבות מזווגות יכולות לעוף ממרחק אל השטח המטופל ולהטיל בו ביצים. לכן, השימוש באמצעי זה מתאים במיוחד לתוכנית של ממשק אזורי ( .(Area-Wide Management

ב. צפיפות האוכלוסייה - נדיפיות הפרומון שבמלכודות מתחרות בפרומון של הנקבות בשטח. לפיכך, כאשר צפיפות הנקבות בשטח המבולבל רבה, קיים סיכוי גדול למפגש אקראי של הנקבות עם הזכרים, בלא שהזכרים יעופו לקראת הנקבות. 

ג. תנאי הסביבה - חוסר אחידות בנוף המטע עלול להשאיר "חורי פרומון", אזורים בהם הפרומון קיים בריכוז נמוך מדי שאינו גורם לבלבול הזכרים. בנוסף, באזורים חשופים לרוח תיתכן נשיאה של הפרומון הרחק מהמטע, בעוד שבשיפועים תלולים באזור המטע הפרומון עלול ל"שקוע" ופיזורו או ריכוזו לא יהיה אחיד. באזורים חמים מאד בקיץ, יידרשו לשימוש נדיפיות בעלות קצב שחרור שונה מאשר באזורים קרירים יותר.       

קיימת חשיבות מרובה בבחירת השיטה המתאימה לבלבול שכן קיימים הבדלים בקצב השחרור של הפרומון ובקצב פירוקו. קיימות כיום מספר תאוריות: כמוסות זעירות (Microdispersibles) המיושמות בריסוס, סיבים חלולים (Hollow fibers) המיושמים מהקרקע או מהאוויר כאשר כל סיב יוצר שביל פרומון המתחרה בנקבה ונדיפיות מאגר (Dispensers) ביישום ידני. כל נדיפית מפרישה פרומון בשיעור העולה בהרבה על זה של נקבה קוראת (פי 100 ויותר ליום). בריכוז כזה דרוש מספר קטן יחסית של נדיפיות לדונם על מנת לספק את ההפרעה בתקשורת בין הזכרים לנקבות.

השימוש לאורך זמן בשיטת בלבול הזכרים מוביל להפחתה בשימוש בחומרי הדברה כנגד מזיקי מפתח ומאפשר קיום למגוון האויבים הטבעיים המובילים להקטנת האוכלוסייה של מזיקים משניים ולהפחתה נוספת בשימוש בחומרי הדברה. הפרומונים אינם רעילים, לכן תיתכן הדברה ביולוגית של מזיקים נוספים במטע באמצעות תגבור ושחרור מתוכנן של אויבים טבעיים. כתוצאה מהפחתת השימוש בחומרי הדברה צפויה ירידה משמעותית בשימוש בגורמים מזהמי סביבה ובמציאת שאריות חומרים רעילים בפרי.

פרומון המין הוא ספציפי למין החרק והשימוש בו מאפשר הדברה בררנית של מזיק המטרה בשלב ההתרבות של החרק. היות ואין מזיק אחד מושפע מהפרומון של מין אחר ניתן לטפל בשיטה זו כנגד יותר ממזיק אחד במקביל על ידי תליה של חוטי בלבול לכל מזיק בנפרד. שימוש רצוף בשיטה זו במשך מספר שנים עשוי להקטין מאד את אוכלוסיית המזיק ואף להביא לידי דיכוי מקומי שלו.

הרכב פרומון המין הסינטטי דומה להרכב הפרומון הטבעי, לכן לא צפויה התפתחות לעמידות של החרק כנגד הפרומון. עד כה, לאחר שימוש של כ 30 שנים בשיטת בלבול הזכרים נמצאה עמידות לפרומון רק במין אחד. ההשקעה הכספית הנדרשת מפיתוח ועד שיווק נמוכה יחסית לזו הנדרשת עבור קוטלי חרקים ומעל לכל, השימוש בפרומונים מאפשר חשיפה פחותה של העובדים במטע לחומרי הדברה.

שיטת בלבול הזכרים מטפלת רק במזיק המטרה ולעיתים יש צורך בהתערבות כנגד מזיקי משנה נוספים. שימוש בשיטת בלבול הזכרים כנגד מספר מזיקים מייקרת את הטיפול בשל הצורך בפרומון ספציפי לכל מין מזיק. בהעדרו של פרומון מסחרי לבלבול מן ההכרח לחזור ולהשתמש בחומרים כימיים כנגד מזיקי המשנה. מחיר הפרומון לבלבול בטווח הקצר, בדרך כלל, גבוה יותר ממחירו של טיפול כימי המקובל בהדברה קונבנציונאלית.

העדר לכידות במלכודת הפרומון לניטור הבוגרים מצביע, בדרך כלל, על אחידות בפיזור הפרומון. אולם, אין הדבר אומר בהכרח כי האוכלוסייה קטנה ואין מפגשים אקראיים בין הבוגרים. לפיכך, דרוש ניטור קפדני בשטח על מנת להבטיח את בקרת המזיק וכדי לבדוק את אוכלוסיית המזיקים הנוספים במטע ואת אויביהם הטבעיים.

 בתצלום: המחשה את מידת הנזק הפוטנציאלי בכרם.

צילום: לאה סלע.