לזכרון עולם
 
image

דבריו של פרופ' מייקל נ. פריד, ראש התכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה:

פרופסור חיים אישך חבר סגל בתכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה מאז 2002 נפטר ביום ג' 12.6.2018 לאחר מאבק ארוך וקשה במחלת הסרטן.  חיים התחיל את המסלול האקדמי שלו בלימודי פיסיקה בטכניון, אך עבר לתחום הוראת המדעים כבר בלימודי התואר השני. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בלמידה מבוססת בעיות (problem-based learning) בקרב סטודנטים לרפואה. בפוסט-דוק בהרווארד הוא עבד עם פרופ' יהודה שוורץ והחל במחקר במגוון תחומים כגון ויזואליזציה והצגות ויזואליות של מידע.
לאחר הגעתו לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כמלגאי גואסטלה חיים המשיך לעבוד בתחומים אלו, אך מהר מאד עבודתו התייצבה בשלושה תחומים עיקרים: הוראת הפיזיקה, שינוי מושגי (conceptual change) בלמידת מדע, והוראת מדע בחינוך הקדם יסודי.
בנושא הוראת הפיסיקה חיים חקר את האופן שבו ילדים נוטים להמשיג תופעות במונחים של חומר. לפי כך, תלמידים יחשבו על צליל כמורכב מחלקיקי קול או על צל כמשהו שמואר על ידי האור ועדיין נוכח בחושך או על חום כחומר שזורם מתחת לדלת או דרך החלון. כמובן איך משתנות ההמשגות האלו הוא דבר חשוב להוראת המדעים וגם מעלה שאלות חשובות לתחום כולו, וכך מגיעים לנושא השני שחיים עסק בו, שינוי מושגי.
בשנים בהן התכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה הייתה ממוקמת במכונים למחקר שימושי, חיים ואני ישבנו רק שנינו במשרדים בבית היאס, שוחחנו שעות רבות על סוגיות הקשורות לשינוי מושגי. לשיחות אלו אני יכולתי להביא תובנות מההיסטוריה של המדעים והרעיונות, שזה הרקע האקדמי שלי, חלק בגלל ההקבלה המסוימת שבין המשגות של תלמידים והמשגות היסטוריות. חיים מאד העריך את ההיסטוריה של המדע ותמיד טען שלמד משיחות אלו, אבל, תוך כדי כך אני למדתי ממנו הרבה יותר על מחקר בהוראת המדעים.  
התחום השלישי, הוראת המדעים בגן בבית ספר יסודי, היה הכי קרוב לליבו. גם על זה חיים ואני דיברנו והתווכחנו באי הבודד שלנו בבית היאס. הייתי ספקני שאפשר ללמד מדע כשלעצמו בגן. מצד שני, הסכמתי שאפשר וכדאי לפתח רגישות לטבע ותופעות בטבע, כלומר, להכין את הקרקע ללמידת מדע. חיים, מצדו, היה תומך בלתי מתפשר ונלהב באפשרות ללמד מדע ממש לילדים צעירים. אחד התוצרים של השיח סביב נושא זה היה מאמר שכתבנו ביחד עם כותרת ששאלה את השאלה ששאלנו אחד את השני, "Should Science be Taught in Early Childhood?"  אולי בגלל ההתלהבות של חיים והספקנות שלי המאמר זכה להדים נרחבים בקהילת הוראת המדעים ושנה לאחר מכן חיים פרסם ספר בנושא בהוצאת Springer, Science Literacy in Primary Schools and Pre-schools (2006).
עד כמה תחום זה היה מרכזי עבור חיים, נושא שליווה אותו במשך כל הקרירה שלו, ניתן לראות בספר  הראשון שכתב. אכן, מעט אנשים יודעים שהספר מ-2006 היה למעשה הספר השני של חיים. הספר הראשון, ספר שנכתב ב-1995 בעת שחיים היה עדיין דוקטורנט בטכניון, היה ספר ילדים! הספר היה אמור להיות חלק מסדרת ספרים על מדע לילדים בגיל הרך (למיטב ידיעתי רק אחד נכתב). על כך הוא כתב במבוא:
 
מטרת הסדרה "מדע בחרוזים לגיל הרך" היא לחשוף את הילדים לרעיונות ומושגים מדעיים מתחומי המתמטיקה והפיסיקה. ילדים בונים לעצמם תפיסות ביחס למושגים מדעיים בהזדמנויות שונות. תפיסות אלו הן, לעתים, נאיביות. תוצאות מחקרים שנערכו בתחום הוראת המדעים מצביעות על כך שהתפיסות הנאיביות עלולות להוות מכשלות להבניית מושגים בלימודים
בבית הספר; לכן חשוב לחשוף את הילד כבר בשלבים הראשונים בהתפתחותו למערכת מושגים רחבה ככל הניתן. הרעיונות המוצגים לילד צריכים להיות בעלי משמעות בעיניו. במקרה זה, הרעיונות משולבים בסיפור מובן וברור הכתוב בחרוזים. באופן זה יתאפשר לילד להשלים משפטים מהסיפור, ותוך כדי כך להפנים את המסר המדעי. הדגש בסיפורים איננו הכרת המושגים עצמם אלא גם רעיונות המצריכים חשיבה מדעית.
 
גיבורי הספר הם שני ילדים, תאומים, בן ובת, עמרי ושקד. אלו הם ילדיו הבוגרים של חיים, אחים לאוהד הצעיר מהם. שלושת ילדיו היו תמיד לנגד עיניו כשהוא חשב על הוראת המדעים. הוראת המדעים תמיד הייתה בשבילו לא רק תחום אקדמי, אלא גם ביטוי אהבה.  
חיים נתן לי עותק של הספר מתוך חברות. הערכתי את החברות שלנו והערכתי אותו כאדם. הוא תמיד היה חם ומאד אנושי. המאבק שלו עם הסרטן חשף גם את הכוח הפנימי שלו, החיוביות והאופטימיות שלו. האופטימיות הייתה כה משכנעת, עד שכולנו כחבריו לתוכנית, התחלנו להאמין כי לבסוף יתגבר על מחלת הסרטן ויתחמק מהמוות, אבל המציאות המרה הכריעה. כולנו נתגעגע לחיים אך נמשיך לקבל השראה ממנו.
 
יהי זכרו ברוך
 
 
לאתר האישי: