הודעות
* מחר יתקיים טכס חלוקת תארים, טכס מרכזי בשעה 19:00.
* ברכות למחלקה לפוליטיקה וממשל שתחגוג 20 שנות פעילות בכנס שהמחלקה אירגנה.
* מודה לחברי הסגל שהציגו מועמדותם לוועדות הפקולטה וכן מודה לכולם על אחוזי השתתפות גבוהים בבחירות. הפקולטה לא יכולה להתנהל בלי הוועדות.
* תודה לרמ"חים מסיימים: שרון פרדו, איריס אגמון, רחל זיכר, דורית לביא טובין, עמית שכטר, טל סבוראי, כריסטיאן שטאדל וחביבה ישי.  ברכת הצלחה רבה לרמ"חים הכנסים.
* ברכות למחלקה לתקשורת על קבלת אישור המל"ג להענקת תואר ראשון בתקשורת.

דני פילק: מרכז המפרי יוצר במהלך השנים האחרונות תהליך של שילוב עבודה מחקרית משותפת שמטרתה לחבר בין פוסט דוקטורנטים וחברי סגל.
השנה מעט מועמדים הגישו עצמם כדוקטורנטים למרכז. הקבלה למרכז באה עם תוספת של מספר מנות מלגה. בשנתיים האחרונות הייתה עבודה ברוכה, הדוקטורנטים שהשתתפו היו מרוצים.
פרס מח"ר
* שמחים להעניק את פרס מח"ר לדוקטורנטים שפרסמו מאמרים מצויינים:
פרס מח"ר במדעי החברה: טל יציב- מהמחלקה לפסיכולוגיה. מנחה: ד"ר נעמה עצבה פוריה.
אות מח"ר במדעי החברה: ירדן גליקסמן- מהמחלקה לפסיכולוגיה. מנחה פרופ' אבישי הניק.
פרס מח"ר במדעי הרוח: ורד רזיאל קרצ'מר- מהמחלקה למחשבת ישראל. מנחה פרופ' אורי ארליך.
פרופ' רמי בורשטיין- מועמד לתפקיד הרקטור:
פיזיקאי תיאורטי. כיהן בתפקיד דיקן קרייטמן בעבר.
ידוע לי שהפקולטה מרגישה תחת מתקפה ובצדק. אני אינני אויב. אוניברסיטת מחקר מובילה לא יכולה להצליח בלי שתחומי הידע המרכזיים יהיו ברמה גבוהה.
חשיבות פעילות מחוץ לאוניברסיטה- אני אישית לא הייתי מעורב בסוג כזה של פעילות.      
פיתוח מגוון- חושב שמגוון הוא מושג שחשוב מאוד לפעילות האקדמית.
אורן יפתחאל: אני מהדור שעבד איתך בהצלחה בבה"ס קרייטמן. לא נתת לנו סוג של חזון למוסד שלנו.
שהסטודנטים אינם סטודנטים באוניברסיטה, אני הייתי מגלה גמישות כדי לעזור להם להתכונן ללימודים באוניברסיטה ואז לדעתי במידת האפשר, הם צריכים להיות סטודנטים רגילים. יכול להיות שאנחנו יכולים לחיות עם תקופת מעבר שתאפשר לדבר הזה להתחיל. לדעתי אין מקום ללימודים מופרדים. אם יש חלק שמעוניין בלימודים הללו- יש להם פתרונות לכך.
רמי בורשטיין: האוניברסיטה היא מקום של מחקר והוראה. אני חושב שכל תחום ידע צריך להיות עם האופי שלו. אחד הפתרונות הטובים לכך, הוא לחלוק את מדעי הרוח עם סטודנטים מחוץ לאוניברסיטה. למרות שאופי הלימוד שונה. וזה יכול
להחיות את החלק הזה של המחלקות.
רמי בורשטיין: כשלקחתי על עצמי תפקיד כזה בקרייטמן, זה היה כי הערכתי, שלפי התנאים שהיו, אפשר לעשות קפיצת מדרגה בכמות ובאיכות. בשנה האחרונה לכהונתי, 3 ממלגות רוטשילד מתוך 6 הלכו לסטודנטים בבן-גוריון. בהזדמנות שכזו שגם הרקטור וגם הנשיאה מתחלפים אני חושב שגם ניתן יהיה לעשות קפיצת מדרגה שכזאת.
בעברי הייתי ממקימי המחלקה למדעי המחשב, בין 2011-2014 כיהנתי כדיקן למדעי הטבע. במסגרת התפקיד, הצלחתי להקים מספר תכניות מגוונות:
תכנית מצטיינים אשלים- תכנית לכל תלמידי הפקולטה (לא הייתה עלות לאוניברסיטה להפעיל את התוכנית).
קליטת תלמידי מחקר מחו"ל- ראיתי שלא מגיעים אלינו תלמידים מהטכניון והעלתי רעיון שנביא אותם מחו"ל. מספיק שהיה תלמיד אחד מחו"ל, היינו מלמדים את כל הקורס באנגלית. יש בזה משהו חלוצי ליצור דבר שכזה.
עשיתי תוכנית לפוסט דוקטורנטיות- קשה לנשים לצאת לחו"ל עם כל המשפחה. ניתן לעשות זאת בארץ.
הפחתה בהוראה לכלל חברי הסגל, ע"פ מפתחות שנקבעו ע"י המחלקות.
ערכנו כנסי מחקר משותפים עם פקולטות אחרות.
סייענו לחברי הסגל להשיג מענקים פנימיים שאפשרו המשך פעילות.
הפכנו לשותפים בבה"ס הבינפקולטי למדעי המוח
סניף של IBM הוקם
בבניין אלון.
תכניות לעתיד:
מתכוון להביא תלמידי מחקר מצוינים
לבנות מודעות למחקר מוקדם ככל האפשר
סיירות מצטיינים
הרבה מלגות
כוח אדם מנהלי וטכני שיאפשר התמקדות במחקר ובקידומו.
אני ביחסים טובים עם המנכ"ל וזה יעזור לנו לקדם את מה שצריך.
גיוס חברי סגל שנמצאים בתחרות זמן עם מוסדות אחרים.
דירות לחברי סגל
שיתופי פעולה חוצי פקולטות ומחלקות
הפחתת עומס הוראה
שוויון הזדמנויות באקדמיה
חלוקה הוגנת של משאבים ותקציבים שתאפשר התמודדות של הפקולטה מול מקבילות אחרות.
בוועדה העליונה אני יודע להעריך את דוח הוועדה המקצועית. הקידום צריך להיות מבוסס על איכות ולא ע"פ ספירת מאמרים.
איך אתה רואה את הדברים בתור ראש הסנאט?
שלומי דולב: נראה לי שזה משהו שצריך להתקיים והייתי מוסיף גם שילוט באנגלית.
תפקיד הרקטור הוא לקדם את ההוראה והמחקר בצורה מיטבית ולאפשר לנו לממש את החזון.
מקורות ההשראה שלי הם קיימברידג', מה שהוצע לי כאשר הייתי סטודנט שם. חלק מהרעיונות שלי הגיעו מאותם מפגשים משותפים עם חוקרים אחרים.
חושב שכל 4 הדברים חשובים כדי לקדם את האקדמיה:
מדע מצוין
תחושת קהילה- קהילה אינטלקטואלית שמרגישה שהיא חלק מהבניית החזון של האוניברסיטה.
קרנות ומענקי מחקר- ליווי ותמיכה בכל שלבי ההגשה, מנטורינג.
בחירה ראשונה עבור חוקרים/ות- שחוקר ירצה להגיע לאוניברסיטת בן גוריון בתור אופציה ראשונה. שתהליך הקליטה יהיה חלק.
איך אני מתכנן לפעול אם אבחר?
- רוצה לבנות צוות מחוייב, צוות שכל הזמן יאתגר, ידאג שנראה כמה שיותר פרספקטיבות.
בשנתיים שאני יושב בוועדה המרכזת אני רואה מצב של "הפרד ומשול". זה לא צריך להתנהל כך.
- עבודה רצופה עם הדיקנים והסנאט- אני צריך לייצג את הסנאט וחברי הסגל מול ההנהלה ולא כפי שזה מתקיים כיום.
- הקשבה לצד קבלת החלטות. השאיפה שלי כרקטור היא להיות מנהיג אקדמי ולא רק מנהל אקדמי.
אני חושב שמחובתנו לעודד את החרדים והאוכלוסייה הערבית להשכלה גבוהה, אבל לא בכל מחיר. אם אחת הדרישות תהיה שנשים לא יוכלו ללמד גברים חרדים, אז לא יהיה אצלנו. ככל שההיכרות של העולם החרדי עם האקדמיה עולה, כך סף החרדה יורד ובתארים שניים יש לא מעט חרדים שמשתלבים בלימודים באופן סדיר כמו כולם.
מדובר בתהליך שמתחיל אבל אסור לנו לוותר על הקווים האדומים שלנו.
בהיסטוריה כללית, בטוח שיש יתרון אם מישהו עושה דוקטורט בחו"ל. לא חושב שיש לטענה הזו בסיס.