שיתוף פעולה בין החוקרים:
פרופ' יובל הררי (Yuval Harari), המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ד"ר גרולד נקר (Gerold Necker), אוניברסיטת מרטין-לותר, האלה-ויטנברג (Martin-Luther Universität, Halle-Wittenberg))
הקרן המממנת: Deutsche Forschungsgemeinschaft (DFG)
גובה המענק: כ-400,000 יורו.
משך הפרויקט: 3 שנים

במוקד פרויקט המחקר מצויים כתבי הקבלה המעשית של רבי משה זכות, מי שהיה גדול רבני איטליה ומקובליה במאה השבע-עשרה ומן הפוריים שביוצרים היהודיים בראשית העת החדשה. ראשיתו של הפרויקט בגילויו של כתב יד מוסקבה, ספריית המדינה הרוסית, גינצבורג 1448 – אוטוגרף של רבי משה זכות ובו מרשמים להשבעות, שימושי שמות קדושים ופעולות מאגיות רבות ומגוונות שאסף במהלך חייו. בשולי המרשמים העיר זכות הערות שונות הקושרות את הידע הקבלי המעשי שכינס בחיבורו בקבלה הלוריאנית העיונית.
חיבורו הוא אפוא ביטוי מובהק לא רק לעניין הרב בקבלה מעשית מצד דמות כה בולטת בעולם ההלכה והעיון, אלא גם לקשר החי שבין קבלה מעשית וקבלה עיונית. כתב יד מוסקבה יעמוד במוקד עבודתו של הצוות הישראלי בפרויקט והוא יידון בראש ובראשונה בהקשר חיבורו המשפיע מאוד של זכות בקבלת השמות, 'ספר שרשי השמות'. בחיבור אנציקלופדי זה מציע זכות רשימה אלפא-ביתית של מאות שמות קדושים. כל אחד מן השמות הללו, צירופי אותיות הנתפסים בקבלה המעשית כבעלי ממשות אונטולוגית וכוח לפעול בעולם, זוכה בחיבור להסבר על מוצאו, מקומו בקוסמולוגיה הקבלית, ודרכי הפעלתו בידי האדם. קבלה עיונית ומעשית חוברות אפוא במחשבתו ובכתביו של זכות לבלי הפרד. קשר זה יתברר ויתבהר בידי הצוות הישראלי של הפרויקט. הצוות הגרמני, שעמו נעבוד בשיתוף פעולה הדוק, יבקש להתחקות אחר השפעותיה של הקבלה העיונית והמעשית של זכות על מחשבתו ההלכתית.