קהילת אוראדיה – חיי תרבות ורוח בקהילה

ההתיישבות היהודית במקום החלה במחצית הראשונה של המאה ה-18.
האזכור הראשון ליהודים באוראדיה מתוארך לשנת 1715.
בשנת 1722 הוקמה במקום חברה קדישא והסכם הייסוד חתום על ידי 68 מחברי הקהילה.
על פי רישומים מ – 1735 היהודים שהגיעו לאוראדיה מקורם היה ממוראביה, מצ’כיה ובמידה קטנה יותר מפולין, ומייחסים לכך גם את סיבת פיצול הקהילה, שקרה מאוחר יותר.
לא ידוע מתי נוסד בית העלמין היהודי הראשון, אך במסמך מ – 1776 נדרשו שיפורו, גידורו ושמירתו. בית העלמין הזה נמצא מחוץ לגבול העיר והכניסה אליו הייתה מכיוון רחוב Lebedei . בית עלמין זה פעל עד לשנת 1880.

במאה ה – 18 הייתה ישיבת היהודים באוראדיה אסורה!
ב – 1783, המפקד הצבאי של מצודת אוראדיה, קולונל גֶ’רג’ רות (Roth Gyorgy), נתן אישור ליהודים להתיישב באזור סמוך למצודה שנקרא סובצ’טאטה (משמעות השם הוא מתחת למצודה).
אזור זה נועד לתמרונים צבאיים ולאחר שינויים בתוכניות הצבא נמצא שאינו זקוק לו יותר. היהודים הקימו במקום יישוב נפרד, בעל ניהול ושיפוט עצמי, שלא היה קשור לעיר אוראדיה.
בנוסף לבתי מגורים, בנו היהודים במקום בית כנסת ובסמוך לו בית חולים קטן שנקרא Hecdes  ובו אירחו גם יהודים זרים ועניים שהיו במעבר.

במהלך מספר עשורים התגוררו במקום רק יהודים, אך בהמשך התיישבו שם גם נוצרים ועם גידול מספר הנוצרים, התגלו מחלוקות שלטוניות בין ההנהגה היהודית וההנהגה הנוצרית – מחלוקות שהובילו למשפט שהגישו הנוצרים נגד היהודים. הנוצרים ביקשו לבטל את האוטונומיה היהודית ולהכפיף את היהודים לבתי המשפט שלהם. המשפט נמשך שמונה שנים ובסיומו נשמרה האוטונומיה היהודית לעוד כמה עשורים עד לשנת 1848.

באימוץ הלשון ההונגרית ותרבותה הקדימו יהודי המקום את שאר הקהילות בהונגריה והיו מהם שהשתתפו בפועל בהתקוממות ההונגרית ב- 1848.

המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה עמדה בסימן המאבק בין החרדים והיסודות הרפורמיים ושתי העדות קיימו מוסדות משלהן, ביניהם בתי-ספר יסודיים ותיכונים.

לקראת סוף המאה ה- 19 מנתה האוכלוסייה היהודית באוראדיה יותר מ- 10,110 (% 26 מכלל התושבים) איש ויותר מכפליים מזה ב- 1930.

בדצמבר 1927 סבלו יהודי העיר מפרעות הסטודנטים באוראדיה שהתרחשו במהלך כינוס סטודנטים בעיר. אחד מבתי הכנסת בעיר שנהרס בפרעות נחנך מחדש במאי 1928, ערב חג השבועות.

בתחום התרבות והכלכלה היו יהודי אוראדיה הפעילים ביותר בקהילות הונגריה ורומניה – בעיתונות ההונגרית, בדפוס העברי ובפעילות הציונית. החשוב בעיתונים המקומיים היה “ניפונג” (“עמנו”) הדתי הציוני, 1940-1929.
בין יהודי המקום היו שנבחרו מטעם המפלגה הקומוניסטית למועצת העירייה.

האדמו”ר מויז’ניץ, רבי ישראל הגר, הגיע עם חסידיו מויזניץ’ לאוראדיה במהלך מלחה”ע הראשונה. הוא הנהיג בה את חצרו, עד מותו בשנת 1936.
האדמו”ר נקבר שם ובשנת 1950 הועבר ארונו לבני ברק.

בעקבות שהותו של האדמו”ר מוויז’ניץ במשך תקופה בעיר אוראדיה וגם בזכות העניין שהיה קבור שם למשך תקופה ארוכה, נוהגים חסידי ויז’ניץ לפקוד ולהתפלל במקום שבו היה קבור בעבר. בשנים האחרונות התקיימה חנוכת האוהל שהיה מקום קברו של מרן הסבא קדישא מויזניץ בבית העלמין העתיק באוראדיה. מסביב האוהל נשארה עד היום חלקה בה טמונים מגדולי הרבנים והחסידים וגבאיו של הרבי. בנוסף להקמת האוהל הוקם על יד האוהל המוזיאון היהודי “בית מורשת יהדות גרוסוורדין”, לתיעוד יהדות אוראדיה וערש חסידות ויז’ניץ ברומניה.

לסיפור הקהילה במהלך השואה – לחצו כאן !

ב – 1945 לאחר השחרור, החלו לחזור לאוראדיה אחדים מהשרידים והחלו להתארגן להקמת מוסדות הקהילה מחדש, אך כעבור כמה זמן מה החלה העלייה לארץ ישראל.

מ-1947 התיישבו כ-8,000 יהודים באוראדיה ולאחר הקמת מדינת ישראל היגרו אליה רוב היהודים. ב – 1976 התגוררו באוראדיה רק 920 יהודים.

כיום קיימת בעיר קהילה יהודית הכוללת כמה מאות יהודים. בניין הקהילה נמצא סמוך לבית הכנסת.

רבני העיר
רבה הראשון והידוע של העיר היה הרב אברהם ליפחוביץ (תקע”ז). אחריו הגיעו הרב אהרן יצחק לנדסברג (תרל”ט), הרב משה הירש פוקס ובנו, הרב בנימין פוקס.
כראשי הקהילה שמשו משפחת אולמאן.
בין דייני הקהילה היו הרב פנחס הלוי צימטבוים, וחתנו, הרב יצחק יעקב וייס – לימים גאון אב בית הדין של העדה החרדית בירושלים.

בתי הכנסת
בית הכנסת הראשון של יהודי אוראדיה מוזכר לראשונה ב – 1749.
ציור משנת 1769 מציין אותה על גדת נחל קריש, בקרבת הריסותיו של מנזר.
מלאכת בנייתו של בית כנסת החלה רק ב – 1794 כאשר בנו של הרב איסאק עוזר לווה למטרה זו 1,500 פלורינים.
ב – 1803 הוקם לבסוף בית הכנסת ה”אמיתי” הראשון של אוראדיה.
בית הכנסת כונה “בית הכנסת הקטן” ונבנה בסגנון הבארוק.
בקרבת בית כנסת זה הוקם ב – 1805 בית כנסת גדול בעל אלף מושבים.
שני בתי כנסת אלה נהרסו ב – 1950.