קהילת אוראדיה – עובדות ומספרים

אוֹרַאדְיָה (כונתה בעבר Oradea Mare ובהונגרית Nagyvárad נאג’וואראד); היא עיר במחוז ביחור (Bihor) שבטרנסליבניה המשתרעת על שתי גדותיו של נהר Crişul  Repede שבסמוך לגבול עם הונגריה. עד 1918 ובשנים 1944-1940 הייתה אוראדיה בשליטת הונגריה.

בעיר עצמה מתגוררים כ – 207,000 תושבים על פי מפקד שנערך בראשית שנות ה – 2000 וhחד עם הפרברים שאינם חלק מהעיר מגיע סך כל התושבים לכ- 220,000.

העיר מחולקת לרבעים: מרכז העיר, Vie, Nufărul, Rogerius,Velenţa, Cantemir, Ioşia

שם העיר נגזר מהמילה ההונגרית: Várad שמשמעותה “עיירה”, מהשורש Vár שמובנו “עיר” או “מצודה”.
האזכור הראשון לאוראדיה בשמה הלטיני ואראדינום (Varadinum) היה כבר בשנת 1113.
מצודת אוֹראדיה, שחורבותיה נותרו עדיין בימינו, הוזכרה לראשונה ב – 1241 בשל השיפוצים המהירים והחיזוקים שנדרשו למנוע מתקפה של מונגלים  על העיר. עם זאת, היה זה רק במאה ה – 16 שחל הגידול בשטח העיר.

במאה ה – 18 היה זה המהנדס הוינאי, פרנץ אנטון הילברנט שתיכנן את העיר בסגנון בארוקי והחל מ – 1752 נבנו כמה מנקודות הציון הבולטות של העיר דוגמת:  הקתדרלה הקתולית, ארמון הבישוף ומוזיאון ארץ קרישאנה (Muzeul Ţării Crişurilor).

מבחינת כלכלה, אוראדיה היא אחת הערים המשגשגות ברומניה – בעיקר הודות למיקומה על הגבול ההונגרי ובכך מהווה שער ללמערב אירופה.
העיר זכתה לתחייה כלכלית לאחר 1989 (שנת סילוק שלטון הרודן הקומוניסטי) בעיקר בזכות התרחבות מגזר השירותים שנהנה מבסיס צרכנים חשוב.
אורדאה מייצרת כ-63% מהתוצר התעשייתי של מחוז ביחור וגרים בה כ-34.5% מאוכלוסיית המחוז. התעשיות העיקריות בה הן: : ריהוט, טקסטיל, ביגוד, הנעלה ומזון.

אם להסתכל על האדריכלות בעיר במובן נרחב יותר, הרי שהיא מהווה תערובת בין בנייה מהתקופה הקומוניסטית – בעיקר ברבעים החיצוניים – ובניינים הסטוריים בעיקר בסגנון הבארוק – שרידים לתקופה שהעיר הייתה חלק מהאימפריה ההבסבורגית ולאחריה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

החינוך והתרבות באוראדיה הם נדבכים חשובים בה. בשנת 1780 נפתחה בעיר האקדמיה המלכותית- בה למדו תחילה פילוסופיה ואחר כך ב – 1788 נוסף בית הספר למשפטים. מוסד זה שימש בסיס לאוניברסיטה של אוראדיה שכיום לומדים בה 20,000 סטודנטים ב-15 פקולטות. בעיר פועלים גם תיאטרון ותזמורת סימפונית.

דגל אוראדיה