טשרניחובסקי קד לפסל של אפולו כ"סמל המאור בחיים". היום נמנעים מביטויים רגשניים כאלה, ואיני מתחילה מציטוט זה את השיעור הראשון של מבוא לתולדות יוון. הזמנים השתנו מאז שכילדה הייתי מוכנה לקוד לכל פסל קלאסי במוזיאון ההרמיטאז', מקום הבילוי האהוב עלי. נולדתי וגדלתי בלנינגרד, היום סנקט-פטרסבורג, למדתי שם במחלקה לתולדות יוון ורומא בפקולטה להיסטוריה של האוניברסיטה וכתבתי דוקטורט במכון לארכיאולוגיה של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.
השילוב בין מקורות היסטוריים וארכיאולוגיים בחקר חברה ודת יוון היה מובן מאליו מבחינתי כבר אז, ובא לידי ביטוי בעבודת הדוקטורט על ארגוני פולחן פרטיים בעולם היוני שסיימתי כשהייתי בת עשרים וחמש. להכשרה בארכיאולוגיה מעשית היה תפקיד חשוב בחיי: מקום עבודתי הראשון בארץ היה ברשות העתיקות, כשניהלתי חפירות באתרים ביזנטיים בבאר שבע. הפסקתי לחפור לפני שנים, אבל עד היום פונים אלי אנשי הרשות ומציעים לפרסם כתובות ביזנטיות ביוונית, ולא חלפה ההנאה מהעיסוק בשילוב שבין החומר והמלה.
מחקרי מתרכז בעיקר בתרבות ודת יוון הקלאסית. ההיסטוריה של יוון ורומא, מחד גיסא, נראית מוכרת, הרי מדובר בתחילת תרבות המערב, אבל מאידך גיסא, מספיק מרוחקת כדי ליצור תחושה של זרות, לכן זהו שטח אידיאלי להרהור באחרות altérité) של עמנואל לוינס) ומשמעותה התיאורטית והפרקטית. מה הוא האוניברסלי בתרבות האנושית ועד איזו מידה ניתן ליישם בחקר תרבויות העבר את מסקנות מחקר ההתנהגות ודרך חשיבה של האדם המודרני?
תשובות לשאלות אלה חשובות מתודולוגית. בחמש עשרה שנים האחרונות אני מנסה לעמוד על הפוטנציאל הטמון בשימוש בתוצאות חקר הקוגניציה ומדעי המוח להבנת העולם העתיק. כל היסטוריון יסכים שתודעתנו היא מעוגנת תרבות, דהיינו, תלויה בהקשר ההיסטורי, אבל רבים נוטים להתעלם מהיותה גם נטועת גוף (embodied), כלומר, מעוצבת על ידי חוויות הגוף וגורמי הסביבה שמשפעים על תהליכים פיזיולוגיים. מכיוון שהתודעה מעוגנת תרבות ונטועת גוף, הרי שחוקרי תרבות, וחוקרי יוון העתיקה בכללם, לא יכולים להתייחס לבני האדם כישויות המונעות על-ידי תרבות בלבד. תודעתנו מעוצבת על-ידי המוח ומערכת העצבים כמו גם תהליכים גופניים שונים: למשל, טפלול הגוף משפיע על מצבי התודעה וההתנהגות. מכיוון שהמידע על חוויות מנטליות של האנשים שעסקו בפעילות פולחנית או יצירתית בדת ובתרבות יוון הן מעטות מאד, לא ניתן להגיע להבנה מעמיקה של תיאורים אלה מתוך הקשרם התרבותי-היסטורי בלבד. על מנת להתגבר על כך, עלינו להשתמש במידע ובמודלים המבוססים על המחקר המודרני העוסק התנהגות בני אדם בהווה. אני מתמקדת בשני נושאים עיקריים, מצבי תודעה שונים והטיה קוגניטיבית, ובוחנת את חשיבות התופעות הללו להבנת דת ותרבות יוון העתיקה.
המפריד והמשותף לבני תרבויות שונות העסיקו גם את אנשי העת העתיקה. האופן בו תפשו היוונים את יחסי הגומלין עם בני העמים האחרים, במיוחד אלה שחיו בקולוניות שהקימו לאורך חופי הים התיכון, הוא אחד הנושאים שמעניינים אותי כבר שנים. מרתק לעקוב אחרי שינויי הפרדיגמה בחקר הקהילות האלה: מהדיכוטומיה יוונים-ברברים לתפישת החברה הקולוניאלית כ-middle ground, "שטח ביניים" ולהבנת המורכבות הטמונה בזהויות גמישות היכולות להשתנות די מהר. לפני כעשרים שנים כתבתי על תופעות דתיות מעורבות בערים יווניות של אזור הים השחור, ולאחרונה שמחתי לראות שגישה זו מתקבלת בזרם המרכזי ואף נכנס לשימוש מונח חדש לתיאור תופעות אלה, "תופעות היברידיות".
הפסקתי לקוד ליוונים כסמל נעלה משום שלמדתי מהם שמותר לצחוק על האלים ושגם בני אלמוות אינם מושלמים. כלא מושלמים – היוונים מרתקים עוד יותר.