תכנית 'מגדלור' לחרדים אקדמאים – מחקר הערכה

תכנית 'מגדלור' לאקדמאים חרדים, הינה אחת התכניות החדשניות והמשמעותיות שפותחו עבור הקהילה החרדית על-ידי ג'וינט ישראל-תב"ת, במטרה לסייע בשילובם של סטודנטים ובוגרי אקדמיה בתעסוקה הולמת. התוכניות השונות פועלות במספר מישורים: מידע וידע על אפשרויות הלימוד האקדמאיות וההשלכות התעסוקתיות שלהן, שימור זהות חרדית בעולם עבודה רב-תרבותי, פיתוח מיומנויות וכלים תעסוקתיים, וחיזוק הקשר בין מעסיקים שאינם חרדים לבין הקהילה החרדית.

תכנית 'מגדלור' שמה לה למטרה לספק מענה לצרכים מרכזיים של אקדמאים חרדים לפני כניסתם לעולם האקדמי, במהלכם ולקראת סיומם. המחקר הנוכחי, אינו מתיימר לעסוק במכלול תהליך רכישת ההשכלה הגבוהה של חרדים בישראל, אלא להתמקד בתפר בין המרחב האקדמי, עולם התעסוקה וההשתלבות המיטבית בו.  ממצאי המחקר יסייעו בהפצת הידע והכלים שיפותחו לטובת מובילי מדיניות ובעלי ענין נוספים לצורך הטמעה עתידית של התוכנית (בהנחה שתמצא מועילה וראויה) לרשויות ממשלתית או מקומיות.  

מחקר ההערכה הנוכחי יתמקד בארבעה היבטים מרכזיים הקונטקסט שבו פועלת התוכנית ומאפייני הפונים אליהם ובהקשר זה, התייחסות למודל ההפעלה החדש, תהליך הפעלה, תוצאותיו, וההשפעהשל התוכנית על ההזדמנות של הבוגרים להשתלב ולהתקדם בשוק העבודה ובלימודי המשך, כמו גם שימור וחיזוק הזהות החרדית שלהם במרחב הקהילתי. בין היתר תבחנה השאלות:

כיצד ניתן לאפיין את הקונטקסט בו פועלת התכנית ובאיזו מידה קיימים בו תהליכים המסייעים למשתתפים לקדם את מטרות התכנית?, האם ובאיזו מידה מומשו מטרותיה של התכנית (הכוון והכנה לאקדמיה, מסוגלות ומיומנויות, התמחויות, חיזוק הזהות החרדית, השמה וקידום בתעסוקה, מעקב והקמת מערך בוגרים) בקרב משתתפי התכנית?, מהי מידת הצלחת התכנית בהשפעה על המוסדות בהן היא פועלת, ואופן הטמעת מטרות דרכי עבודתה?, באיזו מידה הופעלו מרכיבי התכנית בהתאם לתכנית המקורית והיקף התשומות המושקע בכל אחד מהמשתתפים הנחשפים לתכנית?, מהם התחומים בהם התכנית השפיעה על משתתפיה ביחס לאוכלוסיות שלא השתתפו בה?, באיזה אופן תופסים המעסיקים את בוגרי התוכנית, והאם הם רואים הבדלים בהשתלבותם במקומות העבודה לעומת מועסקים שאינם בוגרי התוכנית?

מבחינה מתודולוגית מחקר האורך המתוכנן, יבחן את שאלות המחקר באמצעות גישת מחקר משולב שיכלול איסוף וניתוח כמותי ואיכותני של נתונים במגוון כלים. שתי השיטות תשלמנה זו את זו ותחזקנה את המודל המתוכנן.  

המידע איכותני ייאסף בקרב המשתתפים בתכנית במספר נקודות זמן לפני תחילת התוכנית, במהלכה ובסופה (מחקר אורך). בנוסף למשתתפי התוכנית המחקר יקיף גם אקדמאים חרדים שלא השתתפו בתכנית, את מובילי התכנית, וגם מגוון מעסיקים שהחרדים מהתוכנית ומחוצה לה משתלבים בעסקיהם.  

המידע הכמותי יכלול:  3 מדידות מרכזיות באמצעות שאלון מקיף שיחולק למשתתפי התכנית בשלוש נקודות זמן מרכזיות: השלב הראשון- טרום תחילת התוכנית, השלב השני- בסוף הקורס, טרום הכניסה לתעסוקה, השלב השלישי – ארבעה עד שישה חודשים לאחר ההשמה במקום העבודה.