יעקב גבאי צייר בן 83, מקיבוץ יגור חתם לאחרונה על חוזה נוסף למכירות בניו יורק. ביקרנו אותו כדי לשמוע יותר על האומנות שלו.
גבאי נולד ביגור בשנת 1937, דור שני בקיבוץ וצייר מאז שהוא זוכר את עצמו. את השכלתו רכש לאחר שזכה במלגה מקרן נורמן (כיום קרויה קרן שרת): "בזמנו רציתי ללמוד בבצלאל, אבל בתקופה ההיא היתה בארץ רק אומנות מופשטת. את הציור הפיגורטיבי, הריאליסטי, לא היה בארץ,
לכן בחרתי ללמוד בפריז, בבוזאר." גבאי למד 5 שנים בפריז אצל שפלן מידי.כשחזר ליגור הפך את הציור בהוראת הקיבוץ לתחביב והחל לעבוד בדפוס של מפעל לגין, אותו מקום בו המשיך לעבוד שלושים שנה. העבודה לא מנעה ממנו לצייר, אך עם יציאתו לפנסיה התפנה לו הרבה יותר
זמן לכך.
גבאי המצייר בצבעי שמן מסרב להגדיר את סגנון הציור שלו: "אני לא יודע למה הציור שייך, לאיזה זרם. זאת תהיה שגיאה לשייך את הציור לאיזה מקום".
מתי התחלת להציג?
התערוכה הראשונה שלי היתה ב 1978 בבית האומנים בירושלים בתערוכה שיתופית, אחר כך היו לי מספר תערוכות בבית שאגאל בחיפה ובגלריית 13.5 ביפו. באופי שלי לא יחסתי
לזה חשיבות. ההצגה הגלריות אפילו העיקה עלי."
למה ציור?
"אני מצייר כי זאת התכונה שלי, כי זה טבוע בתוכי, אני לא יכול שלא לצייר, זה חלק מהמערכת הנפשית שלי". גבאי מאמין כי אם יהפוך את היצירה לפרנסה, הוא יצייר אחרת: "אצטרך
להגיב לדרישות השוק. זה ישנה את הציור ואת חווית היצירה. הנכס החשוב ביותר שלמדתי משפלן מידי הוא הידיעה שהציור חייב לבוא מתוך חוויה רוחנית. כל ציור שעשיתי הוא חוויה רוחנית יחודית שלא חוזרת על עצמה".
על מכירת הציורים
החתימה על החוזה בניו יורק ממשיכה מכירות שלו בכל רחבי העולם, בעיקר באסיה ובטיוואן. הוא לא יודע כמה הוא מכר עד היום וגם אינו יכול לעקוב אחר היצירות שלו שמוצגות
בכל העולם: "הציורים מתגלגלים. הם לא נעלמים. ממשיכים להמכר הלאה ואני לא יכול לדעת לאן הם מגיעים."
איך מתחיל ציור?
"הציור מתחיל בראש, בחוויה רוחנית שהולכת לשני כיוונים: אסתטי ותוכני. החוויה הרוחנית מאפשרת לי ליצור ציור בעל ערך עבורי. ציורים יכולים להמשך שנים בראש שלי.
להשתנות ואני אחזור אליהם ואשנה אותם. אני עושה המון סקיצות לפני שאני מתחיל ציור. הציור לאט לאט מתגבש בסקיצות על הנייר עד שהוא מופיע ואז אני עובר לציור עצמו."
אפשר להיות אומן בזבולון?
"יש אומנים בקיבוץ. הרבה. לא מזמן הרציתי בתל אביב על אומנות בפריפריה ואמרתי שאין כיום דבר כזה פריפריה, בגלל התקשורת, בגלל האינטרנט. אני יכול ללמוד
על המתרחש בעולם דרך האינטרנט, אני יכול ליצור קשר עם אומנים מזרמים שמעניינים אותי, עם קבוצות אומנים. אני מוזמן לתערוכות וגם משווק דרך האינטרנט. התקשורת הפכה אותנו תלויים פחות בממסד."
מה אתה מצייר כיום?
"לאחרונה אני מצייר ציורי פנים חדר – מהראש, מהדמיון שלי. הם מיוחדים באמת וזה גם מה שמחפשים היום".