‫‪103‬‬ ‫החפירות המחודשות בניצנה‬ ‫יאנה צ'חנובץ | אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬ענת רסיוק | אוניברסיטת בן גוריון בנגב ורשות‬ ‫העתיקות‪ ,‬ארי לוי | אוניברסיטת בן גוריון בנגב ורשות העתיקות‪ ,‬אסף פרץ | רשות העתיקות‬ ‫ועופר פוגורלסקי | האוניברסיטה העברית‬ ‫תקציר‬ ‫המאמר יתמקד בתוצאות העונה הראשונה של החפירות המחודשות בניצנה‪ .‬בתקופה הביזנטית והאסלאמית‬ ‫הקדומה שימשה ניצנה מרכז חשוב בדרך הצליינים ונקודת חיבור בין ארץ הקודש לסיני‪ .‬המטרה העיקרית‬ ‫של המחקר ללמוד את הביטויים הארכיאולוגיים לתרבות החומרית של הצליינות באתר חשוב זה‪ .‬התוכנית‬ ‫של העיר התחתית בניצנה על אזוריה הציבוריים‪ ,‬שווקיה ורחובותיה בתקופה הביזנטית והאיסלמית‬ ‫הקדומה נותרה עדיין עלומה מבחינה ארכיאולוגית למרות החפירה האינטנסיבית שנערכה בעבר באתר‪.‬‬ ‫לצליינות היה תפקיד מרכזי בחיי היישוב‪ ,‬עניין המשתקף בבירור בעדויות הפפירוסים של ניצנה שנתגלו‬ ‫באתר בשנות השלושים של המאה ה‪-‬כ'‪.‬‬ ‫כדי ליצר בסיס נתונים מקיף שיאפשר בעתיד מחקר מעמיק בשלל הנושאים הקשורים בארכיאולוגיה של‬ ‫הצליינות‪ ,‬בשלב הראשון התמקדה החפירה בכמה יעדים‪ :‬לבחון את איכות הממצאים הארכיאולוגיים‬ ‫בשטחים שבהם אין הפרעות מודרניות‪ ,‬בכל הקשור לשאלת המחקר‪ .‬שטחים אלה כוללים את שרידי הכנסייה‬ ‫הביזנטית החדשה מחד גיסא‪ ,‬ושטחים שבהם מעל לשכבות הארכיאולוגיות נותרה בנייה עותמאנית מאידך‬ ‫גיסא‪ .‬מטרת החפירה היא לחשוף לראשונה את השכבה ההיסטורית שעד כה לא קיבלה ביטוי בממצאי‬ ‫החפירות באתר‪ .‬ממצאי החפירה יאפשרו בחינה מחודשת של השערת המחקר לפיה השרידים העתיקים‬ ‫באתר נהרסו לחלוטין על ידי בוני עוג'ה אל‪-‬חפיר העותמאנית‪.‬‬ ‫בתקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה שימשה ניצנה שבנגב כמרכז חשוב בדרך הצליינים ונקודת חיבור‬ ‫בין ארץ הקודש לסיני‪ .‬למרות החפירה האינטנסיבית שנערכה בעבר באתר‪ ,‬התוכנית של העיר התחתית‬ ‫בניצנה על אזוריה הציבוריים‪ ,‬שווקיה ורחובותיה בתקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה נותרה עדיין‬ ‫עלומה מבחינה ארכיאולוגית‪ .‬לצליינות היה תפקיד מרכזי בחיי היישוב‪ ,‬עניין המשתקף בבירור בעדויות‬ ‫הפפירוסים של ניצנה שנתגלו באתר בשנות השלושים של המאה ה‪-‬כ'‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2022‬יזמה המחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון פרויקט מחקרי חדש באתר‪ ,‬המנוהל‬ ‫על ידי המחברים‪ ,‬ובמרכזו בחינת הביטויים הארכיאולוגיים לתרבות החומרית של הצליינות‪ .‬מאמר זה דן‬ ‫בתוצאות של עונת החפירות הראשונה בניצנה ובכמה היבטים הקשורים במחקר העתידי‪.‬‬ ‫כדי לייצר בסיס נתונים מקיף שיאפשר בעתיד מחקר מעמיק בשלל הנושאים הקשורים בארכיאולוגיה של‬ ‫הצליינות‪ ,‬התמקדה החפירה בשלב הראשון בשני יעדים עיקריים‪ )1 :‬לבחון עד כמה הממצאים הארכיאולוגיים‬ ‫מספקים מענה לשאלת המחקר בשטחים שבהם אין הפרעות מודרניות באתר‪ ,‬ונתגלו בהם לאחרונה שרידי‬ ‫הכנסייה‪ ,‬ונוסף על כך‪ ,‬לבחון את איכות הממצאים בשטחים שבהם השכבות הארכיאולוגיות מכוסות בבנייה‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 103‬‬ ‫‪ 104‬כנס דרום י"ט | קובץ מאמרים כרך ו'‬ ‫עותמאנית‪ )2 .‬לחפור את השכבה ההיסטורית שעד כה לא קיבלה ביטוי בממצאי החפירות באתר‪ .‬ממצאי‬ ‫שכבה זו יאפשרו בחינה מחודשת של השערת המחקר לפיה השרידים העתיקים נהרסו לחלוטין על ידי בוני‬ ‫עוג'ה אל‪-‬חפיר העותמאנית‪.‬‬ ‫האתר ומחקרו‬ ‫ניצנה נמצאת בדרום‪-‬מערב הנגב‪ ,‬במרחק של כ‪ -‬ק"מ מגבול מצרים‪ .‬היישוב הוקם במקום כנראה כבר‬ ‫בתקופה ההלניסטית (מאות ד'‪-‬ג' לפסה"נ)‪ .‬בתקופה הרומית המאוחרת‪-‬ביזנטית ישב במקום חיל מצב‬ ‫צבאי‪ .‬היישוב הגיע לשיאו בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (מאות ה'‪-‬ז' לסה"נ) הודות למיקומו‬ ‫האסטרטגי על דרך השיירות של עולי רגל נוצרים העוברים מארץ הקודש להר סיני‪ .‬התפקיד החשוב של‬ ‫מסעות עולי הרגל בחיי ניצנה משתקף גם בכנסיות רבות שנבנו באתר‪ ,‬ובמספרן הרב של כתובות הקדשה‬ ‫וכתובות גרפיטי בשפות שונות (‪,)Kirk and Welles 1962; Figueras 200 ; Pogorelsky et al. 2019‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬גם במידע המוסק מהפפירוסים שנתגלו כאן (‪ .)Stroumsa 2008‬היישוב נעזב ככל הנראה במהלך‬ ‫התקופה העבאסית‪ ,‬ויושב שוב רק בתחילת המאה העשרים כאשר השלטונות העותמאניים החליטו להופכו‬ ‫למרכז מנהלי של האזור‪ .‬בניית יישוב חדש זה‪ ,‬המוכר כעוג'ה אל‪-‬חפיר‪ ,‬פגעה קשות בשרידי העבר‪ :‬מבנים‬ ‫רבים שנראו עדיין על פני השטח‪ ,‬כוסו‪ ,‬ואבני הבנייה העתיקה נעקרו לצורך שימוש משני על ידי הבנאים‬ ‫העותמאנים‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפך האתר חשוב עוד יותר בכל הקשור לצורכי לוגיסטיקה‬ ‫של המלחמה באזור תעלת סואץ; כמו כן‪ ,‬הוקם במקום בית חולים שדה ( ‪ .)Kalbian 201‬עם תום המלחמה‬ ‫נתפס האתר על ידי שלטון המנדט הבריטי‪ .‬בשנת ‪ ,19 6‬במהלך מבצע קדש‪ ,‬נהרסו השרידים העותמאניים‬ ‫על ידי דחפורי צה''ל‪ ,‬וחלה פגיעה נוספת בעתיקות במקום‪.‬‬ ‫חקר האתר התחיל כבר במהלך המאה ה‪-‬י"ט על ידי נוסעים וסוקרים שתיעדו את שרידיו העתיקים טרם‬ ‫תחילת הבנייה העותמאנית (ראו למשל ‪.)Woolley and Lawrence 191 -191 :118 ;Musil 1907:86‬‬ ‫במהלך המאה ה‪-‬כ' פעלו באתר שתי משלחות ארכיאולוגיות ( ‪ :)Colt 1962; Urman 200‬הראשונה ‪ -‬מטעם‬ ‫המכון הבריטי לארכיאולוגיה‪ ,‬נוהלה על ידי האריס דאנסקומב קולט בשנים ‪ .1937-193‬החפירה התרכזה‬ ‫בעיר העליונה וגילתה שרידים של מחנה צבאי ושל שתי כנסיות מונומנטליות‪ ,‬ובהן ארכיוני פפירוסים עם‬ ‫טקסטים ביוונית‪ ,‬בערבית ובארמית המתוארכים למאות ו'‪-‬ז' לסה"נ‪ .‬עשרות המסמכים ששרדו הודות‬ ‫לאקלים הצחיח‪ ,‬כללו תעודות פרטיות ורשמיות וטקסטים ספרותיים ומנהליים‪ ,‬והם שמרו מידע יקר על‬ ‫אודות החיים והכלכלה ביישוב‪ ,‬שמות תושביו‪ ,‬חיילים‪ ,‬חקלאים ואנשי דת‪ ,‬מעורבותם בחקלאות המקומית‬ ‫והעלייה לרגל (‪ .)Ruffini 2011‬הפפירוסים חשפו גם את שמו העתיק של האתר‪ .Νεσάνα :‬התעודות‬ ‫שהשתמרו בשלמותן‪ ,‬בעיקר ביוונית‪ ,‬פורסמו כבר בשנות החמישים והשישים של המאה ה‪-‬כ' (‪Casson‬‬ ‫‪ ,)and Hettich 19 0; Kraemer 19 8‬אבל מאות פרגמנטים קטנים יותר ביוונית‪ ,‬בערבית ובארמית נשכחו‬ ‫לזמן רב‪ ,‬והדיגיטציה והפיענוח שלהם החלו רק לפני שנים אחדות במכון לחקר העולם העתיק באוניברסיטת‬ ‫ניו יורק (‪.)Hoyland 201 ; 2021a; 2021b‬‬ ‫בשנים ‪ 1996-1987‬נחפר האתר על ידי משלחת המחלקה הארכיאולוגית של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫בראשות דן אורמן ויוסף שרשבסקי‪ .‬בעיר העליונה ובעיר התחתונה נפתחו שטחי חפירה רבים ונחשפו מבנים‬ ‫פרטיים וציבוריים‪ ,‬בהם מנזר וכנסייה ( ‪ .)Urman 200‬ממצא ארכיאולוגי עשיר שנתגלה ‪ -‬כלי קרמיקה‬ ‫וזכוכית‪ ,‬מטבעות וממצא אפיגרפי ‪ -‬נחקר והוכן לפרסום‪ ,‬אך מותם בטרם עת של שני מנהלי החפירות מנע‬ ‫את הפרסום המלא של הממצאים‪.‬‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 104‬‬ ‫החפירות המחודשות בניצנה ‪105‬‬ ‫בשנים האחרונות הפכו בתי הקברות של ניצנה למוקד מחקר מיוחד (‪ ,)Betzer 2021‬וגם ערמות האשפה‬ ‫של היישוב נחפרו במסגרת הפרויקט רחב ההיקף המוקדש למעבר בין התקופה הביזנטית לאסלאמית בנגב‬ ‫(‪ .)Tepper et al. 2020a; 2020b‬לאחרונה ביצעו עפר שיאון ויותם טפר סקר מקיף של שרידי המערכות‬ ‫החקלאיות באזור‪ ,‬ותוצאותיו מפורסמים בשנתון זה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בשלושת העשורים האחרונים לא העזה אף משלחת ארכיאולוגית להתקרב לאתר בשל רתיעה‬ ‫מהתהליכים הרבים והמסובכים שעברה ניצנה‪ .‬היעדר פרסום דוחות חפירה סופיים של החפירות הגדולות‬ ‫שנערכו בשנות התשעים של המאה ה‪-‬כ'‪ ,‬מנע אף הוא מחקר רציף של האתר‪ .‬בעשורים האחרונים חלה‬ ‫התפתחות ניכרת בחקר אזור הנגב‪ ,‬דפוסי ההתיישבות בו‪ ,‬ייסודם והתפתחותם של יישובים במהלך התקופה‬ ‫הביזנטית והמעבר לתקופה האסלאמית הקדומה (ראו למשל ;‪Magness 2003:177-19 ; Avni 2008‬‬ ‫‪ .)201 :261-267; Schöne et al. 2019; Bar-Oz et al. 2019; Marom et al. 2019; Fuks et al. 2021‬על‬ ‫בסיס מחקרים חדשים אלה תיבחן העדות הארכיאולוגית מניצנה שתעלה במסגרת מיזם החפירות המחודש‬ ‫של אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬תוך שימוש במחקר בין‪-‬תחומי עכשווי‪.‬‬ ‫הארכיאולוגיה של הצליינות‬ ‫בתקופה הביזנטית הפכה ארץ ישראל‪ ,‬אולי לראשונה בתולדותיה‪ ,‬למרכז הדתי של העולם הנוצרי כולו‪.‬‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪ ,‬הדוברת יוונית וארמית‪ ,‬באה במגע עם עולי רגל שזרמו לכאן מכל רחבי תבל ‪ -‬רומא‬ ‫והחלקים הלטיניים האחרים של האימפריה‪ ,‬יוון‪ ,‬קונסטנטינופול‪ ,‬סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬פרס‪ ,‬מסופוטמיה‬ ‫והקווקז‪ .‬הזרימה ההולכת וגדלה של נוצרים אשר באו לראות ולגעת באתרים שבהם חיו ופעלו ישו והשליחים‪,‬‬ ‫לתהות ולהתפלל‪ ,‬תרמה רבות לשגשוג הכלכלי של הארץ ויושביה‪ .‬העדויות הספרותיות הקשורות בעלייה‬ ‫לרגל הנוצרית לארץ הקודש בשלהי העת העתיקה‪ ,‬נחקרו היטב (בין המחקרים הבולטים‪Wilkinson 1977; :‬‬ ‫‪Hunt 1982; Maravale 198 ; Stone 1986; Ousterhout 1990; Talbot 2002; Bitton-Ashkelony‬‬ ‫‪ .)200‬עם זאת‪ ,‬הארכיאולוגיה של הצליינות הקדומה היא תחום חדש יחסית ומתפתח הנמצא בחיפוש אחר‬ ‫מתודולוגיה ומקרי מבחן ללמידה (‪ .)Kristensen 2012; Yasin 2012‬בישראל הוא עדיין עושה את צעדיו‬ ‫הראשונים (ראו למשל ‪.)Di Segni 2020‬‬ ‫ניצנה אינה קשורה לאירועים המוזכרים בכתבי הקודש‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬מעולם לא נשמרו בה שרידים‬ ‫מקודשים חשובים לנוצרים‪ ,‬אך בתקופה הביזנטית היא הפכה לאחד המרכזים המתוירים והצפופים ביותר‬ ‫של ארץ הקודש‪ .‬שגשוגה של ניצנה הביזנטית קשור למיקומה האסטרטגי‪ :‬היישוב היה ממוקם על נתיב עולי‬ ‫הרגל הנוצרים שנעו מארץ הקודש להר סיני ( ‪ .)Külzer 2020 ;Mayerson 1982; Figueras 199‬חצי האי‬ ‫סיני‪ ,‬אתריו הנערצים והנוכחות הנזירית החזקה בו משכו מבקרים נוצרים רבים‪ ,‬ונוכחותם מתועדת היטב‬ ‫בשרידים ארכיאולוגיים ואפיגרפיים (‪ .)Dahari 2000; Negev 1977; Stone 1982; 2017‬נראה שניצנה‬ ‫הייתה תחנה אחרונה לפני תחילת מסע שיירות הצליינים לעומק המדבר‪ .‬האתר שמר על תפקיד זה גם‬ ‫בתקופה האסלאמית הקדומה‪.‬‬ ‫עד כה נתגלו בניצנה חמש כנסיות ‪ -‬מספר מפתיע ביישוב כפרי קטן‪ .‬כל הכנסיות בעלות צורה בזיליקלית‪,‬‬ ‫שהייתה הפופולרית ביותר באדריכלות הנוצרית הקדומה בארץ הקודש‪ .‬שתי כנסיות רחבות ידיים נתגלו‬ ‫בעיר העליונה‪ ,‬בהן הכנסייה הצפונית של הקדושים סרגיוס ובכחוס‪ ,‬הפטרונים הצבאיים הפופולריים של‬ ‫התקופה הביזנטית (‪ ,)Colt 1962: 33- 3‬והכנסייה הדרומית לכבוד מרים הבתולה (שם‪ .) - 3 ,‬בשנות‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 105‬‬ ‫‪ 106‬כנס דרום י"ט | קובץ מאמרים כרך ו'‬ ‫התשעים נחשף מנזר בעל קפלה צנועה במדרגה הצפונית של האקרופוליס (*‪.)Urman 200 :11*-21‬‬ ‫בעיר התחתית מוכרות עוד שתי כנסיות‪ .‬הכנסייה המרכזית (*‪ )Urman 200 :69*-101‬מהווה את אחת‬ ‫מהדוגמאות הטובות ביותר לטיפוס הבזיליקה באזור הנגב‪ :‬גדולה ובעלת תוכנית אדריכלית ברורה מאוד‪,‬‬ ‫היא בנויה מאבן מקומית ומעוטרת בפריטי שיש מיובא‪ .‬הכנסייה בעלת שלוש סיטראות עם אפסיסים‬ ‫פנימיים‪ ,‬קפלה צדדית ואגן טבילה‪ .‬עוד כנסייה‪ ,‬ככל הנראה קשורה למנזר נוסף ולבית הארחה גדול‪,‬‬ ‫תועדה לפני ובמהלך הפעילות העותמאנית במקום ( ‪.)Lagrange 1897; Huntington 1911:121-12‬‬ ‫כל הכנסיות של היישוב הביזנטי היו בנויות מאבני גזית ועוטרו בפאר רב בתבליטי אבן עשויים אבן‬ ‫מקומית ושיש מיובא ובפסיפסים‪ .‬נראה שרוב כנסיות האתר תפקדו במקביל באותו פרק זמן במהלך‬ ‫התקופה הביזנטית‪-‬האסלאמית הקדומה‪ .‬נראה שיש לייחס ריבוי כנסיות זה לשגשוג הכלכלי של העיירה‬ ‫ולתפקודה כמרכז צלייני חשוב‪.‬‬ ‫שרידים של קפלה נתגלו לראשונה על ידי המחברים במהלך סקר שנעשה באתר לפני עונת החפירות‬ ‫הראשונה‪ .‬הקפלה נחשפה במבצע חפירות חירום באתר לאחר שצידה המערבי נחשף כנראה עקב גשמים‬ ‫חזקים ונהרס חלקית בשל פעילות הסדרת שבילים באתר ‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקום נתגלה חדר מרוצף פסיפס מעוטר‬ ‫הצמוד לקפלה מדרום‪ .‬חשיפת מכלול זה‪ ,‬ככל הנראה רחב ממדים‪ ,‬נמשכה במהלך העונה הראשונה של‬ ‫החפירות המחודשות (ראו להלן)‪.‬‬ ‫החפירות המחודשות‬ ‫מחקר השדה הבסיסי שבוצע בעונה הראשונה של החפירות המחודשות בניצנה‪ ,‬כלל מיפוי יסודי של‬ ‫כל השרידים הנמצאים על פני השטח‪ ,‬והצלבת מידע זה עם חומר ארכיוני‪ :‬מפות‪ ,‬תוכניות וצילומים‬ ‫היסטוריים שבהם תועדו עתיקות האתר מאז המאה ה‪-‬י"ט‪ ,‬לצד תוכניות של המבנים שנחשפו באתר על‬ ‫ידי שתי המשלחות הקודמות‪ .‬פרויקט תיעוד מורכב זה נעשה בניהולם של יעקב שמידוב ואלכסנדר ויגמן‬ ‫בשיתוף הצוות הארכיאולוגי של המשלחת‪ .‬לצורך כך נסרקו השרידים הנמצאים על פני השטח‪ ,‬והוכן מודל‬ ‫פוטוגרמטרי ששימש עוגן להמשך עבודת התיעוד‪ .‬עיגון מדויק של השרידים אפשר הצלבה עם התוכניות‬ ‫של המשלחות הקודמות‪ ,‬תיקון השגיאות בסרטוט‪ ,‬תיעוד של שרידים עתיקים שהתכסו עקב הפעילות‬ ‫העותמאנית באתר‪ ,‬והצגת תוכניות של המבנים העותמאניים בתוכנית הכללית‪ .‬הודות לכך‪ ,‬לקראת תחילת‬ ‫עונת החפירות הראשונה הגענו לאתר מצוידים בתוכנית מדויקת של ניצנה‪ ,‬ראשונה מסוגה‪ ,‬הכוללת גם‬ ‫נתונים גיאוגרפיים וגם נתונים ארכיאולוגיים הכוללים את שני השלבים העיקריים לקיום היישוב‪ :‬שלהי‬ ‫העת העתיקה והעותמאני‪.‬‬ ‫בעונת ‪ 2022‬התנהלה עבודת שטח בשלושה שטחים‪ BB ,AA :‬ו‪ ,CC-‬שלא נחפרו על ידי משלחות‬ ‫עבר‪ ,‬כולם נמצאים בעיר התחתית על הגדה המזרחית של נחל עזוז (איור ‪ .)1‬להלן תקציר תוצאות החפירות‬ ‫בשטחים אלה‪.‬‬ ‫שטח ‪AA‬‬ ‫בשטח זה נתגלו שרידים אדריכליים השייכים לרצף של שכבות מהתקופה הביזנטית‪-‬האסלאמית הקדומה‬ ‫(שכבות ‪ )IIA, IIB‬והתקופה העותמאנית (שכבה ‪ .)I‬יש לציין שהמבנים משלהי העת העתיקה ומהתקופה‬ ‫העותמאנית בנויים באותה אוריינטציה‪ ,‬צפון‪-‬דרום מזרח‪-‬מערב (איור ‪.)2‬‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 106‬‬ ‫החפירות המחודשות בניצנה ‪107‬‬ ‫‪Tel Nessana‬‬ ‫‪Area BB‬‬ ‫‪Area AA‬‬ ‫‪Area CC‬‬ ‫איור ‪ :1‬ניצנה‪ :‬שטחי חפירה של העונה ‪ ,2022‬מבט צפון‪-‬מערב‪ .‬צילום‪ :‬יעקוב שמידוב ואלכסנדר ויגמן‬ ‫איור ‪ :2‬שטח ‪ ,AA‬שרידי הבניין העותמאני מימין עם בנייה ביזנטית מאוחרת‪-‬אסלאמית קדומה משמאל‪.‬‬ ‫מבט דרומה‪ .‬צילום‪ :‬יעקוב שמידוב ואלכסנדר ויגמן‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 107‬‬ ‫‪ 108‬כנס דרום י"ט | קובץ מאמרים כרך ו'‬ ‫במהלך העונה הראשונה הגיעה החפירה לשכבת סלע אם חצוב‪ ,‬שישירות מעליה נבנה המבנה השייך‬ ‫לשכבה הקדומה ביותר‪ .IIB ,‬פניהם החיצוניים של קירות המבנה נבנו מאבני גזית‪ ,‬והליבה עשויה אבני‬ ‫שדה בגדלים שונים‪ .‬בדומה לרוב המבנים העתיקים באזור גם בבניין זה נעשה שימוש באומנות אשר תמכו‬ ‫בתקרה מקומרת‪ .‬עד כה נחשפו שני חדרי מבנה‪ ,‬אחד מהם בעל מתקן עגול‪ .‬נראה שהמשך הבניין נמצא מעבר‬ ‫לגבולות החפירה לכיוון צפון‪ ,‬לפיכך תוכניתו עדיין לא ברורה‪ .‬רצפת המבנה העשויה אדמה מהודקת‪ ,‬נחשפה‬ ‫מכוסה בשכבה דחוסה של שברי קנקנים שהונחו במכוון (איור ‪ .)3‬בעונה זאת החפירה לא המשיכה מתחת‬ ‫למפלס הרצפה‪ .‬בשלב מסוים כוסו הרצפה וקירות המבנה בשכבה עבה למדי (יותר מ‪ 1-‬מ') של סדימנט רך‬ ‫בגוון אפור כהה (איור )‪.‬‬ ‫איור ‪ :3‬שטח ‪ ,AA‬שרידי שכבה‬ ‫‪ IIB‬עם רצפה מכוסה שברי‬ ‫קנקנים‪ .‬צילום‪ :‬ארי לוי‬ ‫איור ‪ :4‬שטח ‪ ,AA‬הצטברות‬ ‫חומר אפור – הרמת אשפה?‬ ‫בחתכים הדרומיים‪ .‬צילום‪:‬‬ ‫אסף פרץ‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 108‬‬ ‫החפירות המחודשות בניצנה ‪109‬‬ ‫תופעה דומה דווחה במסגרת החפירות האחרונות בשבטה הסמוכה‪ ,‬ופורשה על ידי חופרי האתר כשרידים‬ ‫של ערמות אשפה שהצטברו במבני האתר במהלך התקופה האומיית (‪ .)Tepper and Bar-Oz 2019‬חיי‬ ‫המבנה לא נחתמו בכך‪ :‬הבניין חודש‪ ,‬וקירות חדשים נבנו ישירות מעל שרידי הקירות המקוריים (שכבה ‪.)IIA‬‬ ‫שכבת רצפה השייכת לשלב המאוחר של קיום המבנה‪ ,‬לא השתמרה‪ ,‬והרצפה נצפתה רק בחתך‪ .‬בשני שלבי‬ ‫הבנייה של שכבה ‪ II‬נתגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית המאוחרת‪-‬אסלאמית הקדומה‪,‬‬ ‫עצמות בעלי חיים ושרידים בוטניים‪.‬‬ ‫לאחר שהמבנה חדל להתקיים‪ ,‬הוא התכסה בשכבת לס סטרילית‪ .‬מעל מפלס לס זה נבנה בתחילת המאה‬ ‫ה‪-‬כ' בניין חדש‪ ,‬מאורך‪ ,‬הבנוי בציר מזרח‪-‬מערב‪ .‬בעונה הנוכחית נתגלה חלקו המזרחי והמרכזי (איור ‪.)2‬‬ ‫קירותיו‪ ,‬כולל קירות יסוד‪ ,‬בנויים אבני גזית יפות בדפנות ואבני שדה מעורבות במלט בליבה; נתגלתה גם‬ ‫רצפה עשויה טיח ‪ .‬המבנה העותמאני נשדד מאבני גזית בצורה מסיבית מאוד‪ ,‬וקירותיו קרסו‪ .‬מחפירת המבנה‬ ‫ותעלות היסוד של הקירות נתגלו שברי חרס רבים של משפחת כלי עזה‪ ,‬בקבוקים ובקבוקונים מזכוכית וחלקי‬ ‫מתכת‪ ,‬בהם קופסאות שימורים‪.‬‬ ‫שטח ‪BB‬‬ ‫חפירת בדיקה קטנה נערכה כדי לחשוף את אחד משלושת הבניינים המרכזיים שהוקמו באתר בשנת ‪1906‬‬ ‫על ידי השלטונות העותמאניים‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה שימשו המבנים בית חולים צבאי‪ ,‬ולאחר‬ ‫כיבוש הארץ על ידי הבריטים שימשו תחנת משטרה ומחסנים (פרץ ובצר ‪ .)2022‬בשנים ‪ 19 6-19 8‬אוכלסו‬ ‫המבנים בחברי המשלחת הישראלית‪-‬מצרית להפסקת האש ובפקחי האו''ם עד שנהרסו על ידי צה''ל במבצע‬ ‫קדש בשנת ‪.19 6‬‬ ‫במהלך חפירת בדיקה קצרה (איור ) נתגלתה שכבת מפולת של המבנה המדובר על גבי רצפת הטיח שלו‬ ‫(שכבה ‪ .)I‬אף שבעונה הזאת לא נתגלו עדיין קירות המבנה‪ ,‬נחשפו באתר ממצאים רבים השייכים לתקופה‬ ‫העותמאנית‪ :‬רעפי מרסיי‪ ,‬אריחי רצפה‪ ,‬שברי קורות עץ וזכוכיות של חלונות; ממצאים אחרים כללו כמות‬ ‫גדולה של כלי חרס‪ ,‬ביניהם בלטו שברי כלי עזה‪ ,‬ונמצאו גם מעט שברי כלי פורצלן וצמיד זכוכית‪ .‬עוד נתגלה‬ ‫שביל מרוצף מונח על גבי תשתית שביסודה הונחו רעפי מרסיי‪ .‬נתון זה עוזר לתארך את השביל לשלב פוסט‪-‬‬ ‫עותמאני (שכבה ‪ .)OB‬בור שוד טרי שנחפר במקום לפני חודשים אחדים‪ ,‬נוקה במהלך החפירה; בתוכו תועדו‬ ‫שרידי קירות קדומים ונתגלו כמה ממצאים ביזנטיים‪.‬‬ ‫שטח ‪CC‬‬ ‫השטח נפתח כדי להמשיך את חשיפתו של מבנה פולחן‪ ,‬כנסייה או קפלה‪ ,‬שנחפר כמה חודשים לפני כן‬ ‫בחפירת הצלה של רשות העתיקות‪ .‬ריבועי חפירה נפתחו בצמידות ומדרום לחדר שבו נתגלה הפסיפס (שטח‬ ‫‪ CC‬מערב)‪ ,‬ומדרום‪-‬מזרח לשרידים החשופים‪ ,‬באזור המתרומם מעל פני השטח (שטח ‪ CC‬מזרח)‪ .‬את‬ ‫כל השרידים שנתגלו במהלך העונה הראשונה של החפירות המחודשות‪ ,‬ניתן לשייך לשכבה ‪ .II‬לא נתגלו‬ ‫במקום הפרעות עותמאניות (איור ‪.)6‬‬ ‫באזור המוגדר שטח ‪ CC‬מערב‪ ,‬תועד רצף ברור של מפלסי רצפה ומפלס נטישה המתבטאים בשכבות לס‬ ‫סטריליות‪ ,‬ותוארכו לפי הממצא הקרמי לתקופה הביזנטית והאומיית‪ .‬במפלס הרצפה הקדום ביותר‪ ,‬שהיה עשוי‬ ‫אדמה מהודקת‪ ,‬היה משולב טאבון‪ .‬המפלס המאוחר ביותר היה מרוצף בלוחות גיר מקומי ובשיש‪ .‬בשטח זה‬ ‫נתגלו כמה שברי צינורות חרס וטובולי‪ ,‬צינורות חרס‪ ,‬המלמדים כנראה על קיומו של בית מרחץ בקרבת מקום‪.‬‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 109‬‬ ‫‪ 110‬כנס דרום י"ט | קובץ מאמרים כרך ו'‬ ‫איור ‪ :5‬שטח ‪ ,BB‬מבט מערבה‪ .‬צילום‪ :‬יעקוב שמידוב ואלכסנדר ויגמן‬ ‫איור ‪ :6‬שטח ‪ CC‬ושרידי הקפלה שנחפרה בחורף ‪ ,2022‬מבט צפונה‪ .‬צילום‪ :‬יעקוב שמידוב ואלכסנדר ויגמן‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 110‬‬ ‫החפירות המחודשות בניצנה ‪111‬‬ ‫בשטח ‪ CC‬מזרח תועדה שכבת מפולת מרשימה שכללה חומרי בנייה שונים‪ :‬אבני קרטון רך ומתפורר‪,‬‬ ‫ביניהם שרידיה של קשת נפולה‪ ,‬לוחות גיר קשה‪ ,‬קורות עץ ושברי טיח (איור ‪ .)7‬שרידי ארבעה חדרים נתגלו‬ ‫במהלך החפירה‪ ,‬אבל עדיין לא נחשפו מפלסי רצפות‪ .‬הממצאים משכבת המפולת כללו כלי חרס המתוארכים‬ ‫לתקופה הביזנטית המאוחרת‪-‬האסלאמית הקדומה‪ ,‬כמה שרידים אורגניים שמורים היטב‪ ,‬ובהם קטעי טקסטיל‬ ‫וחבלים‪ ,‬שני מטבעות פוליס ביזנטיים שהוטבעו בראשית המאה ה‪-‬ו'‪ ,‬ושרידים בוטניים רבים‪.‬‬ ‫איור ‪ :7‬שטח ‪ ,CC‬קורות עץ שנתגלו במפולת‪ .‬צילום‪ :‬אסף פרץ‬ ‫סיכום העונה הראשונה וכיווני המחקר העתידיים‬ ‫כפי שעולה מדוח ראשוני זה‪ ,‬עונת חפירות הראשונה בניצנה סיפקה מידע רב על אודות הפוטנציאל‬ ‫הארכיאולוגי של האתר‪ .‬לראשונה הגיעה החפירה לתיעוד מפלס סלע האם ועמדה על האינטנסיביות של‬ ‫השכבה הארכיאולוגית לשלביה בעיר התחתית‪ ,‬החל מהתקופה הביזנטית ועד לתקופה הפוסט‪-‬עותמאנית‪,‬‬ ‫עם ביטוי לתהליכי חורבן ונטישה שונים בכל אחד מהשטחים‪ .‬חשפנו מגוון מרשים של כלי חרס המאפיינים‬ ‫את חיי האתר לאורך התקופות‪ .‬במהלך החפירה לא נתגלו כלי חרס מהתקופות ההלניסטית‪-‬הרומית הקדומה‬ ‫וגם לא מהתקופה העבאסית‪.‬‬ ‫הבדיקה של שטח ‪ ,CC‬שבו לא הייתה בנייה עותמאנית ומודרנית‪ ,‬נעשתה לצד החפירה של שטח ‪,AA‬‬ ‫שבו השרידים של שלהי העת העתיקה כוסו בבנייה מאוחרת‪ .‬כפי שעולה מתוצאות העונה הראשונה‪ ,‬ההשערה‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 111‬‬ ‫‪ 112‬כנס דרום י"ט | קובץ מאמרים כרך ו'‬ ‫לפיה היה הרס מוחלט של העתיקות במהלך בניית עוג'ה אל‪-‬חפירה אינה עומדת במבחן המציאות‪ .‬יתרה‬ ‫מזאת‪ ,‬נראה שבוני היישוב העותמאני התבססו לפעמים על יסודות הבנייה העתיקה באתר וגם שמרו על‬ ‫צירי התכנון הכללי של היישוב הביזנטי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ניתן מקום לביטוי ארכיאולוגי של השכבה העותמאנית‬ ‫עצמה‪ ,‬שנחפרה בשטחים ‪ AA‬ו‪ BB-‬כשכבה ארכיאולוגית לכל דבר‪ ,‬עם תיעוד מלא והולם‪.‬‬ ‫בשלב הבא של המחקר יהיה ניתן להרחיב ולהשלים את החפירה של המתחם הכנסייתי הרחב שחפירתו‬ ‫החלה בשטח ‪ .CC‬לאחר מכן‪ ,‬נשוב לכמה שטחי חפירות עבר שהפעילות בהם התחילה על ידי משלחת‬ ‫אורמן ושרשבסקי‪ ,‬ונבחן מחדש את תוצאותיהן‪ .‬בין השאר‪ ,‬השטחים הראויים לבדיקה מחודשת בהיקף‬ ‫חפירות מצומצם הם השטח ממזרח לכנסייה המרכזית (שטח ‪ F‬של המשלחת הקודמת) ובניין מגורים רחב‬ ‫שבו דווחו ציורי קיר (שטח ‪ .)J‬חפירות נקודתיות באזורים אלה יאפשרו הבהרת סוגיות מסוימות שלא מצאו‬ ‫פתרון בעבר‪ ,‬ובכלל זה בעיות כרונולוגיות‪ .‬שלב זה יכלול גם חפירת בדיקה בתוואי הרחוב הראשי של ניצנה‪,‬‬ ‫שלצידיו נמצאים המבנים שנחשפו בשטחים השונים‪ ,‬כולל כנסיות היישוב‪ .‬אנחנו מאמינים שכל מחקר‬ ‫מקיף של האתר חייב לכלול התייחסות לתוצאות החפירות שנעשו באתר‪ ,‬בפרק זמן של כמאה שנה על ידי‬ ‫כל המשלחות הארכיאולוגיות‪.‬‬ ‫נראה שניצנה עשויה להפוך למקרה מבחן מעניין בכל הקשור לחקר הסוגיות הקשורות לארכיאולוגיה‬ ‫של הצליינות הנוצרית הקדומה‪ ,‬ובמידה מסוימת גם לכל תחום הארכיאולוגיה הביזנטית בארץ‪ .‬כפר אורבני‬ ‫מתוכנן היטב שבו כנסיות רבות‪ ,‬ולצידן מתחמים נוספים ששימשו לאירוח הצליינים ועדיין לא נתגלו‪ .‬לממצא‬ ‫הארכיאולוגי נוספת העדות העשירה של הפפירוסים והממצא האפיגרפי הרב בשלל שפות‪ ,‬אשר השתמרו‬ ‫היטב בזכות תנאי האקלים ‪ -‬כל אלה הופכים את ניצנה לאתר בעל פוטנציאל מחקרי רב‪ .‬ביסוס המחקר על‬ ‫ממצאים חומריים שמקורם בקונטקסט ארכיאולוגי חתום‪ ,‬יספק נקודת מבט חדשה על התפתחות האתרים‬ ‫והשינויים שחלו בהם לאורך התקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה; דפוסי התנהגות דתית וניידות בשלהי‬ ‫העת העתיקה‪ .‬תהליכים אלה ייחקרו לא רק על בסיס טקסטים‪ ,‬אלא יעוגנו היטב בראיות ארכיאולוגיות מוצקות‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫פרץ א' ובצר פ'‪ .2022 .‬בית חולים‪ ,‬אוהלים וקברים‪ :‬עוג'ה‬ ‫אל‪-‬חפיר במלחמת העולם הראשונה‪ .‬בתוך‪ :‬א' גולני‪,‬‬ ‫ד' וורגה‪ ,‬י' צ'חנובץ ומ' בירקנפלד (עורכים)‪ .‬חפירות‬ ‫ומחקרים ארכיאולוגיים בדרום הארץ‪ . ,‬באר שבע‪.‬‬ ‫עמ' ‪.128-111‬‬ ‫‪M., Langgut D., Dunseth Z.C., Butler‬‬ ‫‪D. H., Shahack-Gross R., Roskin J., Fuks‬‬ ‫‪D., Weiss E., Marom N., Ktalav I., Blevis‬‬ ‫‪R., Zohar I., Farhi Y., Filatova A. and‬‬ ‫‪Boaretto E. 2019. Ancient trash mounds‬‬ ‫‪unravel urban collapse a century before‬‬ ‫‪the end of Byzantine hegemony in the‬‬ ‫‪southern Levant. Proceedings of the National‬‬ ‫‪Academy of Sciences of the United States of‬‬ ‫‪03/10/2023 10:45‬‬ ‫‪Avni G. 2008. The Byzantine – Islamic‬‬ ‫‪Transition in the Negev: The Archaeological‬‬ ‫‪Perspective. Jerusalem Studies in Arabic and‬‬ ‫‪Islam 35: 1–26.‬‬ ‫‪Avni G. 2014. The Byzantine – Islamic Transition‬‬ ‫‪in Palestine: An Archaeological Approach.‬‬ ‫‪Oxford.‬‬ ‫‪Bar-Oz G., Weissbrod L., Erickson-Gini T.,‬‬ ‫‪Tepper Y., Malkinson D., Benzaquen‬‬ ‫‪฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 112‬‬ 113 ‫החפירות המחודשות בניצנה‬ America, 116(17), 8239–8248. https://doi. org/10.1073/pnas.1900233116 Betzer P. 2021. Nessana Necropoleis: An Aerial and Ground Survey of Byzantine Era Cemeteries in the Israeli Negev. Antigua Oriente 19: 277–300. Bitton-Ashkelony B. 2005. Encountering the Sacred: The Debate on Christian Pilgrimage in Late Antiquity. Berkeley. Casson L. and Hettich E.L. 1950. Excavations at Nessana 2: Literary Papyri. Princeton. Colt H.D. 1962. Excavations at Nessana 1 (Auja Hafir, Palestine). London. Dahari U. 2000. Monastic Settlements in Southern Sinai in the Byzantine Period: The Archaeological Remains (IAA Reports 9). Jerusalem. Di Segni L. 2020. Epigraphic Evidence for Pilgrimage to the Holy Places. In F. Daim, J. Pahlitzsch, J Patrich, C. Rapp and J. Seligman (eds.), Pilgrimage to Jerusalem: Journeys, Destinations, Experiences Across Times and Cultures. Mainz. Pp. 23–30. Figueras P. 1995. Monks and Monasteries in the Negev Desert. Liber Annuus 45: 401–450. Figueras P. 2004. Greek Inscriptions from Nessana. In D. Urman (ed.), Nessana I. Beer-Sheva. Pp. 222*–242*. Fuks D., Bar-Oz G., Tepper Y., Langgut D., Weissbrod L. and Weiss E. 2021. The Rise and Fall of Viticulture in the Late Antique Negev Highlands Reconstructed from Archaeobotanical and Ceramic Data. Proceedings of National Academy of Sciences. Hoyland R. 2015. The Protection (Dhimma) of God and Muhammad in Early Islam: P. Nessana 77 Re-discovered. In B. Sadeghi, A. Ahmed, A. Silverstein and R. Hoyland (eds.), Islamic Cultures, Islamic Contexts: Essays in Honor of Professor Patricia Crone. Leiden and Boston. Pp. 51–71. Hoyland R. 2021a. P. Nessana 56: A GreekArabic Contract from the Early Islamic Palestine and its Context. Jerusalem Studies in Arabic and Islam 51: 133–148. ฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 113 Hoyland R. 2021b. The Arabic Papyri from Early Islamic Nessana. Israel Exploration Journal 71/2: 224–241. Hunt E.D. 1982. Holy Land Pilgrimage in the Later Roman Empire, AD 312-460. Oxford. Huntington E. 1911. Palestine and its Transformation. Boston and New York. Kalbian V. 2015. Photographic Memories: The Field Hospital of Hafir el-Auja and US – Ottoman Relations. Jerusalem Quarterly 6364: 54–71. Kirk G.E. and Welles C.B. 1962. The Inscriptions. In H.D. Colt (ed.), Excavations at Nessana 1 (Auja Hafir, Palestine). London. Pp. 131–197. Kraemer C.J. 1958. Excavations at Nessana 3: Non-Literary Papyri. Princeton. Kristensen T.M. 2012. The Material Culture of Roman and Early Christian Pilgrimage. HEROM 1: 67–78. Külzer A. 2020. Pilgrims on their Way in the Holy Land: Roads and Routes According to Byzantine and Post-Byzantine Travel Accounts. In F. Daim, J. Pahlitzsch, J Patrich, C. Rapp and J. Seligman (eds.), Pilgrimage to Jerusalem: Journeys, Destinations, Experiences Across Times and Cultures. Mainz. Pp. 11–22. Lagrange F.M. 1897. De ‘Ain Kseimeh à Gaza. Revue Biblique 6 :614–615. Magness J. 2003. The Archaeology of the Early Islamic Settlement in Palestine. Winona Lake. Maravale P. 1985. Lieux saints et pèlerinages d’Orient: histoire et géographie des origines a la conquête arabe. Paris. Marom N., Meiri M., Tepper Y., Erickson-Gini T., Recife H., Weissbrod L. and Bar- Oz G. 2019. Zooarchaeology and the Social and Economic Upheavals of Late Antique – Early Islamic Sequence of the Negev Desert. Nature Scientific Reports 9, 6702. Mayerson P. 1982. The Pilgrim Routes to Mount Sinai and the Armenians. Israel Exploration Journal 32: 44–57. Musil A. 1907. Arabia Petraea II: Edom. Vienna. 03/10/2023 10:45 '‫ כנס דרום י"ט | קובץ מאמרים כרך ו‬114 Negev A. 1977. The Inscriptions of Wadi Haggag, Sinai (Qedem 6). Jerusalem. Ousterhout P., ed. 1990. The Blessings of Pilgrimage. Urbana. Talbot A.-M., ed. 2002. Pilgrimage in the Byzantine Empire: 7th to 15th centuries: Dumbarton Oaks Symposium, 5–7 May 2000. Dumbarton Oaks Papers 56, 59–241. Pogorelsky O., Stone M.E. and Tchekhanovets Y. 2019. Armenians in the Negev: Evidence from Nessana. Le Muséon 132/1–2: 123–137. Tepper Y. and Bar-Oz G. 2019. Shivta. Hadashot Arkheologiyot – Excavations and Surveys in Israel 131. Ruffini G. 2011. Village Life and Family Power in Late Antique Nessana. Transactions of the American Philological Association 141/1: 201–225. Tepper Y., Weissbrod L., Erickson-Gini T. and Bar-Oz G. 2020. Nizzana 2017. Hadashot Arkheologiyot – Excavations and Surveys in Israel 132. Stroumsa R. 2008. People and Identities in Nessana. PhD Dissertation, Duke University. Tepper Y., Weissbrod L., Erickson-Gini T. and Bar-Oz G. 2020. Nizzana 2019. Hadashot Arkheologiyot – Excavations and Surveys in Israel 132. Stone M.E. 1982. The Armenian Inscriptions from the Sinai (Harvard Armenian Texts and Studies 6). Cambridge. Stone M.E. 1986. Holy Land Pilgrimage of Armenians before the Arab Conquest. Revue Biblique 93: 93–110. Stone M.E. 2017. Uncovering Ancient Footprints: Armenian Inscriptions and the Pilgrimage Routes of the Sinai. Atlanta. ฀฀฀ ฀฀฀฀ ฀"฀ .indb 114 Urman D. 2004. Nessana: Excavations and Studies (Beer-Sheva XVII). Beer Sheva. Wilkinson J. 1977. Jerusalem Pilgrims before the Crusades. Warminster. Woolley C.L. and Lawrence T.E. 1914–1915. The Wilderness of Zin. London. Yasin A.M. 2012. Response: Materializing the Study of Late Antique Pilgrimage. HEROM 1: 261– 275. 03/10/2023 10:45