מיומנה של חוקרת - ד"ר מיה לביא-אג'אי
image
הרקע שלי הוא בפסיכולוגיה של הבריאות. מעניינות אותי חוויות של מצבי בריאות וחולי ביחס לייצוגים החברתיים של אותם מצבים ובהקשר של יחסי כוחות חברתיים. לדוגמא, בדוקטורט חקרתי חוויות של נשים ביחס לאורגזמה ואי-אורגזמה ואת הייצוג של חוויות אלו במגזינים לנשים, כמו קוסמופוליטן. באחד הימים, בדרכי לאוניברסיטה, קיבלתי שיחת טלפון מפרופ' פסח שוורצמן. כמנהל מרפאת כאב וחבר סגל בפקולטה לרפואה אצלנו, פסח הכיר אותי מהמחקר על כאב כרוני שערכתי ביחד עם פרופ' מיכל קרומר נבו וד"ר ניצן אלמוג. במחקר זה ייצרנו אתרי אינטרנט בעברית ובאנגלית בשיטה של DIPEx. המטרה של אתרים אלו היא להציג את התמודדותם של אנשים עם כאב כרוני על כל היבטיה (מי שמעוניין להכיר יותר את השיטה מוזמן להסתכל באתר www.dipexinternational.org). באותה שיחת טלפון הוא אמר לי שהוא רוצה לעשות מחקר איכותני על חוויות של אנשים שמשתמשים בקנאביס רפואי. הוא אמר שכרופא הוא לא מבין את החוויה של המטופלים שלו כיוון שהם מדווחים שהקנאביס מאד עוזר להם אבל רמת הכאב לא יורדת. התחלנו לעשות יחד מחקר פנומנולוגי על השימוש בקנאביס רפואי. מחקר פנומנולוגי שואף להבין לעומק את חווית האחר: להמשיג ולתאר את איכות החוויה ומשמעותה לאדם החווה אותה. השאלה של פסח הייתה באמת מרתקת ואני חושבת שמצאנו לה תשובה – המרואיינים/ות סיפרו לנו שבעוד שהכאב הכרוני כמו השתלט לגמרי על חייהם (עד שחלקם ממש תיארו רצון למות), הקנאביס החזיר להם את עצמם ואת החיים. הקנאביס אמנם לא העלים את הכאב אך הוא הזיז אותו ממרכז ההוויה שלהם, איפשר להם לטפל בעצמם וכן עזר להם להתמודד עם הרבה מההשלכות של כאב בחייהם, כמו חוסר יכולת להתרכז, עצבנות וחוסר יכולת לישון. הם תיארו שיפור ביחסים עם בני זוג, משפחה וחברים, ביכולת לעבוד ופשוט לחיות.  מהרגע שהתחלתי מחקר זה הבנתי שנפתח בפני שדה מחקר שלם, ואני רוצה להמשיך ולחקור את הנושא מכיוונים רבים. כרגע אני עורכת ניתוח מחדש של הראיונות יחד עם ד"ר פאולה פדר-בוביס, מניהול מערכות בריאות, על מנת לבחון את האופן בו כל חולה ממציא/ה לעצמו/ה את דרך השימוש בקנאביס. בנוסף לכך, יחד עם פרופ' חגי רם מהמחלקה למזרח תיכון, אני חוקרת את השדה הפוליטי של הקנאביס בישראל – השיחים הקיימים בנושא ויחסי הכוחות בין קבוצות השחקנים השונות בשדה. בעתיד אני מקווה לחקור גם את האופן בו מטופלים/ות משתמשים בשפה על מנת להבנות את השימוש בקנאביס כטיפול רפואי, היבטים מגדריים של שימוש בקנאביס, שימוש בקנאביס על ידי ילדים ועוד ועוד. זאת חוויה נפלאה למצוא שדה מחקר חדש כך פתאום ביום בהיר אחד ולגלות כל פעם מחדש כמה רחב ומלהיב הוא.  ולצד המחקר, אני גם ראשת המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה. בשבילי המרכז האיכותני הוא מרחב לדיונים מתודולוגים, על אתיקה, יחסי כוחות בתהליך המחקרי ובאקדמיה בכלל, הוראת המחקר האיכותני, תפקידנו כחוקרים/ות ועוד. מי שמעוניין/נת להכיר יותר את המרכז הישראלי למחקר איכותני מוזמן/נת להסתכל באתר שלנו: http://in.bgu.ac.il/icqm/Pages/about.aspx.
ד"ר מיה לביא אג'אי - המחלקה לעבודה סוציאלית וראשת המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה.