מחקר ועשיה ציבורית-חינוכית בזמן קורונה – חם משולחן המחלקה לחינוך
התקופה האחרונה הביאה איתה אתגרים רבים אך גם הזדמנויות להתבונן לעומק על תהליכים חינוכיים-חברתיים שמשבר הקורונה מחדד, ולעשייה ציבורית בתוך ומחוץ למערכת החינוך. בדברים מטה אנחנו מבקשיםות לשתף אתכםן בכמה מהיוזמות המחקריות והציבוריות בהן עסקו חברי וחברות סגל המחלקה לחינוך בחודשים האחרונים.

מחקר – או איך השפיע משבר הקורונה על למידה, הוראה ועוד...
בחודשיים האחרונים צוות חוקריםות מהמחלקה לחינוך, בשיתוף עם היחידה לקידום ההוראה, החל לחקור את האופן בו נחווה ונתפס המעבר להוראה מקוונת בקרב סטודנטיםות ומרציםות באוניברסיטה. המטרה של מחקר זה היא באמצעות חוויות ותפיסות אלו, לבחון סוגיות פדגוגיות בהוראה המקוונת, קשיים, להבין היכן היא "עובדת" והיכן פחות, לבחון את האופן בו המעבר השפיע על המוטיבציה של הלומדיםות והמלמדיםות ולא פחות חשוב מכך לבחון את ההשפעה של משתני רקע (מעמד, מגדר, שפה, לאום ועוד..) על חווית ההוראה המקוונת. חלק משמעותי מהמטרה שלנו כחוקריםות היא לספק מידע מהימן שיילקח בחשבון בהחלטות עתידיות על הוראה מקוונת. אז קצת טעימות ראשוניות ממה שמצאנו, בדגש על הפקולטה שלנו.

על השאלון ענו סה"כ 5528 סטודנטיםות, 1406 מהפקולטה שלנו, ו386 חברי.ות סגל בכיר וזוטר, 152 מהפקולטה שלנו. 65% מכלל הסטודנטיםות שהשיבו על השאלון, אמרו כי לא היו רוציםות להמשיך ללמוד בלמידה מקוונת עם תום המשבר. בפקולטה שלנו 75% השיבו כי לא היו רוצים להמשיך בלמידה מקוונת. בקרב מרציםות בכלל האוניברסיטה 56% ו 60% מהמרציםות בפקולטה שלנו, אמרו שלא היו רוציםות להמשיך ללמד באופן מקוון. לעומת זאת גם הסטודנטיםות וגם המרציםות מעידיםות על כך שהמעבר להוראה מקוונת נעשה בסה"כ באופן טוב. 55% מכלל הסטודנטיםות, ו 57% בפקולטה שלנו; ו 75.5% מהמרציםות באוניברסיטה ו 72.8% בפקולטה שלנו מעידיםות כי בסה"כ התמודדו באופן טוב עם המעבר להוראה מקוונת. בנוסף, 55% מכלל הסטודנטיםות באוניברסיטה העידו כי הם מרוכזיםות יותר בשיעורים פנים אל פנים מאשר בזום; שיעור זה בקרב הסטודנטיםות בפקולטה שלנו עמד על58%. השאלון גם לסטודנטיםות וגם למרציםות מזמן עוד מידע רב ועשיר אותו אנחנו מתכנניםות ללוות בראיונות. זו הזדמנות גם להודות לכל מי שטרח.ה לענות על השאלות ולהתנדב להתראיין – watch this space....

ועוד על מחקר...
פרופ' עידית כ"ץ הפיצה לאחרונה שאלונים ל 420 מורות בחינוך הממלכתי על מנת לנסות להבין את הקשר שבין משאבים רגשיים שיש למורה בזמן זה של התמודדות עם נגיף הקורונה (חרדה, יכולת לחמלה עצמית וויסות רגשות), וסוג התמיכה שהיא מקבלת מהסביבה (תמיכה טכנית ותמיכה רגשית), לבין סגנון ההוראה שלה, סוג הקשר שלה עם המורים והמעורבות של התלמידים בלמידה. ממצאים ראשוניים מראים כי ככל שהתמיכה שמקבלת המורה היא גבוהה יותר- כך המשאבים הרגשיים שלה גבוהים יותר ומאפשרים לה ליצור קשר מיטבי עם ההורים ולהפעיל סיגנון יותר אוטונומי כלפי תלמידיה. התוצר של כל אלו- הוא מעורבות קוגניטיבית ורגשית גבוהה יותר של התלמידים בלמידה. ממצאי המחקר מחזקים את הצורך לתמוך במורים הן בפן הטכני והן בפן הרגשי במיוחד במצבי משבר כדוגמת משבר הקורונה.

ד"ר נגה סברדליק היתה מעורבת לאחרונה בשני מחקרים: הראשון עוסק בתגובות לשינוי של מעבר להוראה מרחוק בקרב מרצים באקדמיה: ביחד עם פרופ' שאול אורג מהאוניברסיטה העברית אנחנו חוקרים את התגובות של מרצים למעבר להוראה מקוונת בתקופת הקורונה. אספנו נתונים בשתי נקודות זמן: עם תחילת המעבר וכחודש וחצי לאחר מכן. המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי גדול שמטרתו למפות את סוגי התגובות לשינוי (לדוגמה, תמיכה פעילה מול פאסיבית, התנגדות פעילה מול הימנעות ואמביוולנטיות), ולנבא תגובות אלה באמצעות גורמים אישיים ומצביים. חלק מהמנבאים שאנחנו לוקחים בחשבון הם שיפוטים לגבי המידה שבה השינוי עולה בקנה אחד עם מטרות המרצים והמוסדות האקדמיים, וכן המידה שבה המרצים תופסים את מסוגלותם להתמודד עם השינוי. המעבר להוראה מרחוק הינו דוגמה לשינוי שנכפה על עובדים בארגון, כמו שינויים ארגוניים רבים. אלא שבשונה משינויים ארגוניים אחרים, השינוי הנוכחי נתפס בקרב רבים כגזרה של הטבע ועל כן התגובה לו עשויה להיות שונה מהיחס לשינוי דומה לו היה נכפה שלא בנסיבות הקורונה. אנו בוחנים גם סוגיה זו.

והמחקר השני בוחן באיזה אופן מחלת הקורונה נתפסת כאיום קיומי המשפיע על שינוי ערכי. ביחד עם תלמידתי לדוקטורט יעל נווה-קדם (החוקרת כיצד בולטות מוות משפיעה על שינוי ערכים בקרב אנשים בעלי זהויות פוליטיות שונות), ובסיוע מספר תלמידים מסמינר המחקר שאני מעבירה בתואר הראשון, בחרנו לבדוק כיצד הבלטת האיום הקיומי שבאפשרות למות מקורונה, משפיעה על הערכים שאנשים מדווחים כחשובים להם. אנחנו מתרכזים בערכים פרו חברתיים משני סוגים: כאלו המתמקדים בזולת הקרוב ובדאגה לאנשים מהקהילה, וכאלו העוסקים באופן כולל יותר בעקרונות של צדק חברתי ודאגה לכלל האנושות. ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שבשונה ממצבים של איום קיומי אחרים, שמבליטים את הפער שבין הקהילה (קבוצת הפנים) ויתר האנשים בעולם (קבוצת החוץ) בעיקר בקרב אנשים בעלי זהות פוליטית- ימנית, הבלטת האיום הקיומי של הקורונה מטשטשת את הגבולות בין ערכים העוסקים בקבוצת הפנים והחוץ בקרב אנשים אלו.

פרופ' תהילה קוגוט, בשיתוף עם ד"ר חגית סבטו מהאוניברסיטה העברית ויעל אברהם, פסיכולוגית חינוכית, ערכו מחקר שמטרתו לבחון את מצבם הרגשי והחברתי של ילדי כיתות ד' – ו' במציאות של סגר ובידוד חברתי ואת נכונותם לעזור לילד בודד, שאין לו חברים בתקופה זו. הממצאים הצביעו על ירידה בתחושת המייטביות ובמצב הרוח הכללי של הילדים (בהשוואה לבסיס נתונים ממדגמים דומים בתקופה מקבילה בשנים קודמות). בנוסף, נמצא כי מצבם החברתי של ילדים בתקופה רגילה קשור למצב החברתי בתקופת הסגר: ילדים שדיווחו על מיעוט קשרים חברתיים בכיתה באופן כללי, דיווחו גם על פחות קשרים וירטואליים במהלך התקופה הנוכחית. בנוסף, ככל שירדו מספר הקשרים הוירטואליים עליהם דיווח הילד, כך גברה תחושת הבדידות. מעניין לציין כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחווית הבדידות שחוו הילדים, מה שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לילד אחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים. באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד. זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד אחר. זאת, על אף שמצבו דומה לשלהם, ושקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

בממשק שבין מחקר ולעשיה ציבורית:
כדי לשפר את יכולתם של צוותי טיפול וסיוע להעניק מענה רפואי ורגשי הולם לאוכלוסיות מגוונות, פיתחו ד"ר אורטל סלובודין מהמחלקה לחינוך וד"ר אודיה כהן, ראש התוכנית לתואר שני ברפואת חירום ומרצה במחלקה לסיעוד, לומדה חינוכית מקוונת ואינטראקטיבית. הלומדה מבוססת על מחקר איכותני מעמיק וכוללת ראיונות מוקלטים ומצולמים עם מומחים בתחום, סרטונים וכתבות עיתונות. הלומדה עוררה עניין רב בקרב ארגוני חירום, הצלה וסיוע , כולל חיל הרפואה ומשטרת ישראל. בתחילת החודש, הגיעו מומחים בתחום החירום במשטרת ישראל לאוניברסיטה במטרה להכיר מקרוב את הלומדה ולבחון את האפשרות לשיתוף פעולה אקדמי ומעשי. שיתוף הפעולה בין החוקרות החל בעקבות הפרוייקט למחקר רב תחומי של הפקולטה למדעי הרוח והחברה עם פקולטות אחרות באוניברסיטה. לאחרונה, זכה המחקר לתמיכה של נשיא האוניברסיטה במסגרת כוח הפעולה המדעי למאבק בקורונה ובמענק מחקר מטעם משרד המדע והטכנולוגיה.

וקצת מן העשייה הציבורית
חברי.ות המחלקה לחינוך לא רק היו פעיליםות בזירה המחקרית, אלא גם הציבורית מתוך מטרה לנסות ולתרום ידע ומומחיות למשרד החינוך ולגופים אחרים המתמודדים עם האתגרים החינוכיים שהביאה איתה תקופת הקורונה.
• בחודש הקודם התפרסם דו"ח המומחים למצב החינוך בעקבות משבר הקורונה. לכתיבת הדו"ח היו שותפיםות ד"ר סראב אבו רביעה, ד"ר הללי פינסון, ופרופ' יוסי יונה. ניתן לקרוא את הדו"ח  כאן.
• פרופ' עידית כ"ץ יעצה לאגף לחינוך יסודי במשרד החינוך בנושא הקשר בין מורים, הורים ותלמידים בלמידה מרחוק בזמן קורונה. עידית השתתפה בפגישות שמטרתן הייתה לגבש נייר עמדה שהופץ למורות/ים בבתי הספר היסודיים ומטרתו להסביר את מאפייני הקשר הרצוי בין מורים להורים, חשיבות הקשר בזמן משבר, הקשיים האפשריים שעלולים להתגלות, ודרכי פעולה לחיזוק הקשר גם בימים בהן לא ניתן להיפגש פנים מול פנים.

• ליאת אוליאל, תלמידת מ.א במחלקה לחינוך וראש יחידת תוכן ופדגוגיה במכון מופ"ת, יזמה שני ימי לימוד העוסקים באי שוויון במערכת החינוך בצל הקורונה והמשמעותיות של סוגיות אלו עבור צוותי הוראה. ימי למידה אלו מביאים את העיסוק באי שוויון חברתי למרכז השיח החינוכי. ד"ר סראב אבו רביעה, ד"ר הללי פינסון מהמחלקה לחינוך וד"ר גליה זלמנסון לוי, עמיתת הוראה במחלקה, היו שותפות לוועדת ההיגוי של פרויקט זה, וד"ר יריב פניגר מהמחלקה עתיד לתת את אחת מהרצאות המפתח. ניתן להתרשם מהתוכנית העשירה  בקישור הבא.

• לבסוף, לאחרונה ד"ר הללי פינסון, ד"ר סראב אבו רביעה, ומלכי פוריס, מסטרנטית במחלקה, התבקשו להצטרף לצוות חשיבה שיזמה לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, שמטרתו להציע למשרד החינוך צעדים אופרטיבים לצמצום אי שוויון חברתי בעידן של למידה מקוונת. לאחרונה משרד החינוך מקדם יוזמה של מעבר של בין 10% ל 30% של ההוראה בכלל ללמידה מקוונת, לאור תוכנית זו, ישנה חשיבות רבה לוודא שננקטים צעדים שמטרתם למנוע את החרפת הפערים החינוכיים בישראל.