‫"אני חלשה בדקדוק‪ ,‬אבל אני מבינה בטיבו של לחם"‪:‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫אורי מו ר‬ ‫לערן ענבר‬ ‫שממנו למדתי לחשוב ברגישות‬ ‫ושליווה את המאמר הזה בעיניים טובות‬ ‫מבוא‪ :‬ייחודו של "עברית לכל רגע" בשיח הפוסקני‬ ‫שיח התקן — מכלול ההתבטאויות והדיונים הנוגעים לשפה תקנית — הוא תחום‬ ‫מגוון ועשיר שמרובים בו השקפות‪ ,‬סגנונות ושיטות‪ 1.‬אחת מזירותיו המרכזיות של‬ ‫שיח התקן העברי היא הספרות הפוסקנית‪ ,‬הכוללת בעיקר מדריכי לשון תקנית‪,‬‬ ‫טורי לשון‪ ,‬מילונים ופרסומים רשמיים של ועד הלשון ושל האקדמיה ללשון‬ ‫העברית; כולם מכוונים לשמר את התקן ולהפיץ את מערך הידע הפוסקני‪ .‬ספרות‬ ‫זו מתאפיינת מטבעה ברשמיות‪ ,‬בסמכותיות ובענייניות ואינה מסגירה בדרך כלל‬ ‫הטיות אידאולוגיות ועמדות בסוגיות חברתיות‪ .‬למשל כמעט לא נמצא בה ביטויים‬ ‫להשקפות בענייני מגדר‪ .‬לכאורה הדבר מלמד שיחסי כוחות מגדריים אינם מעניינה‬ ‫של הספרות הפוסקנית‪ ,‬אבל ברור שאין זו אלא מראית עין‪ ,‬העלמה אילמת שרק‬ ‫היא לבדה ראויה למחקר‪ .‬הזיקה העמוקה בין תקנת הלשון להייררכיה מגדרית היא‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫הדברים שלהלן הושמעו בכינוס "לשון‪ ,‬חברה ונורמה" באוניברסיטת חיפה ב־‪ 19‬בדצמבר ‪2016‬‬ ‫ובסמינר המחלקתי של התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ב־‪ 18‬באפריל‬ ‫‪ .2017‬אני מודה לכל המגיבות והמייעצות‪ :‬שרי אהרוני‪ ,‬ברכה דלמצקי־פישלר‪ ,‬יהודית הנשקה‪,‬‬ ‫מאירה טורצקי‪ ,‬יעל לוי‪ ,‬יעל משלר והדר נץ‪ .‬תודה מיוחדת לרועי גפטר‪ ,‬לבנימין הרי‪ ,‬לסבטלנה‬ ‫נטקוביץ' ולערן ענבר‪.‬‬ ‫מור‪ ,‬שלוש בי"תין‪ ,‬עמ' ‪.305‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪152‬‬ ‫אורי מור‬ ‫תופעה ידועה החוצה תרבויות ולשונות‪ 2,‬ובספרות התקן העברית — שצמחה בסוף‬ ‫המאה התשע־עשרה מתוך פעילות למדנית של חברה המזהה באופן מסורתי אוריינות‬ ‫עברית עם גברים‪ — 3‬בוודאי הייתה לה אחיזה‪.‬‬ ‫חריג מעניין למגמת ההתעלמות מסוגיות מגדריות הוא יצחק אבינרי‪ .‬למשל כך כתב‬ ‫‪4‬‬ ‫בערך "זכר ונקבה בשמות אנשים ונשים" בספרו "יד הלשון"‪:‬‬ ‫‪ .1‬גם בשמות אנשים — גבר בימינו כח המשיכה והכבוש של הנקבה [‪ ]...‬פליאה‬ ‫ממני כיצד היו השמות אביגיל ואביחיל ואביטל ואחינועם — ניתנים ע"י‬ ‫אבותינו לבנותיהם? והרי "אבי" ו"אחי" סימנים מפורשים הם לזכרים! [‪]...‬‬ ‫נשינו ובנותינו כובשות מה שמגיע להן מצד הדקדוק בנגוד למסורת‪ ,‬ומה‬ ‫שמגיע להן מצד המסורת בנגוד לדקדוק [‪ ]...‬ואלו הגברים — "מצטיינים"‬ ‫כאן באיזו פאסיביות וותרנות משונה‪ .‬יכבשו‪ ,‬לפחות‪ ,‬בעוד מועד את בארה‬ ‫ואת שֵלה וגינת ונחת ויפת ואביה ואחינועם (על עתליה אפשר לוותר‪.)...‬‬ ‫ואם לאו — תפרוש עליהם האשה את כנפיה‪ ,‬והגברים ישארו דלים וריקים‪.‬‬ ‫אחי הקוראים‪ ,‬שמעו! אל תפקירו את נחלתכם‪ ,‬פן יחזיקו בה אחיותינו‪,‬‬ ‫ונשמטה מידנו לעולם‪.‬‬ ‫(אבינרי‪ ,‬יד הלשון‪ ,‬עמ' ‪)164‬‬ ‫אבל חריגותו של אבינרי בנוף המדקדקים העבריים ונטייתו לניסוח נלהב מוכרות‬ ‫היטב‪ 5.‬במקום אחר כיוון קריאה נרגשת לזכותן של נשים דווקא‪:‬‬ ‫‪ .2‬מפי בנותינו שמעתי "כמדומני"‪" ,‬סבורני"‪ ,‬ולא "כמדומתני"‪" ,‬סבורתני"‪.‬‬ ‫על כל פנים אינני רואה כל טעם לאסור על בנותינו את השמוש המקוצר‬ ‫הזה‪ .‬למה תגרע זכותן? ידברו הנשים את דברן ויפלסו דרך לעצמן בלשון‪,‬‬ ‫ואשר כבשה הלשון — יבוא המדקדק ויציין כהלכה‪.‬‬ ‫(שם‪ ,‬עמ' ‪)81‬‬ ‫מכל מקום גם אצלו הערות על לשון ומגדר נדירות מאוד‪.‬‬ ‫דוגמה מפורשת לנקיטת עמדה דיפלומטית ובלתי מתערבת נתונה באתר האקדמיה‬ ‫ללשון העברית בדף "פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה"‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ראו למשל קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬פרק ‪ ;5‬האני‪ ,‬הומור דו־לשוני; צ'יימברז‪ ,‬שונות ושינוי‪ ,‬עמ' ‪.306-302‬‬ ‫על אופייה הגברי המובהק של האוריינות העברית באירופה במאה התשע־עשרה ראו פרוש‪ ,‬נשים‬ ‫קוראות‪ ,‬למשל עמ' ‪ ;235-234 ,67-62‬כהן ופיינר‪ ,‬קול עלמה עברייה‪ ,‬עמ' ‪ .17-13‬על ראשיתה‬ ‫של ספרות התקן העברית המודרנית‪ ,‬ששורשיה בתקופות קדומות יותר‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬חדשים גם‬ ‫ישנים‪ ,‬בעיקר עמ' ‪ ;34-33‬טנא‪ ,‬שלוש הערות‪ ,‬עמ' ‪.217-216‬‬ ‫פרשת שמות גברים לנשים הטרידה גם מדקדקים אחרים‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬ ‫כפי שהראה בירנבאום‪ ,‬אבינרי‪.‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪153‬‬ ‫‪ .3‬לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים [‪ ]...‬המכוונים גם לגבר וגם‬ ‫לאישה‪ .‬עיון במקורות מלמד שהפנייה לזכר יפה גם לנקבה [‪ ]...‬עם זאת ברור‬ ‫שלפנינו התנגשות בין מנהג הלשון‪ ,‬שספק אם אפשר לשנותו‪ ,‬ובין צורך‬ ‫חברתי שאין לזלזל בחשיבותו‪ .‬ועדת הדקדוק של האקדמיה לא התעלמה‬ ‫מן הצורך הזה והציעה לנקוט לשון רבים [‪ ]...‬אפשר להציע שבמסמכים‬ ‫רשמיים [‪ ]...‬יוכנו שתי תבניות — אחת לנשים ואחת לגברים‪.‬‬ ‫(האקדמיה‪ ,‬לגבר וגם לאישה)‬ ‫ובדומה לזה בדף "איך פונים לקבוצה שרובה נשים"‪ ,‬אלא ששם מורגשים גם טון‬ ‫‪6‬‬ ‫שיפוטי והסתייגות מדרכי ניסוח שאינן מכוונות אל "דרכה של העברית"‪:‬‬ ‫‪ .4‬בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה‬ ‫שרובה נשים בלשון זכר‪ .‬עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש‬ ‫שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם —‬ ‫בהשראת “‪ "he or she‬באנגלית‪ ,‬אך מתעייפים עד מהרה [‪ .]...‬נקיטת לשון‬ ‫זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית‪ ,‬ואין האקדמיה רואה‬ ‫עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו‪ .‬אם דובר מן הדוברים‬ ‫רואה לנכון לנקוט דרך אחרת‪ ,‬יעשה זאת על דעתו‪.‬‬ ‫(האקדמיה‪ ,‬איך פונים)‬ ‫חיבור אחד יש בספרות הפוסקנית היוצא מן הכלל הזה — מדריך הלשון "עברית לכל‬ ‫רגע" מאת חיים אהרנוביץ‪ ,‬שיצא בחיפה בשנת תשל"ט בהוצאת "יעבץ"‪ .‬ספר זה‬ ‫עשוי ‪ 877‬שיחות קצרות‪ ,‬וכמעט בכולן גבר מתקן טעות בדבריה של אישה‪ ,‬והאישה‬ ‫מודה בטעותה ומקבלת את התיקון‪ .‬בסוף כל שיחה מובאים סימוכין מן המקורות‪.‬‬ ‫הנה לדוגמה השיחה הפותחת את הספר‪:‬‬ ‫‪— .5‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫המלצר הזה אינו מבין עברית‪ .‬הזמנתי קפה עם חלב‪ ,‬והוא הביא קפה‬ ‫לחוד וחלב לחוד‪.‬‬ ‫המלצר הזה יודע עברית כהלכה‪ .‬הלא הזמנת קפה ע ם חלב; כלומר‪:‬‬ ‫קפה ולידו חלב‪.‬‬ ‫ואני רוצה קפה מהול בחלב‪ ,‬קפה הפוך‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬עליך לומר למלצר‪ :‬אני מזמינה קפה בחלב‪.‬‬ ‫אני מודה‪ ,‬שגיתי‪ .‬אדייק להבא‪ :‬קפה בחלב‪.‬‬ ‫אכלתי יערי ע ם ּדִ בְׁשִי‪ ,‬שתיתי י ֵינ ִי ע ם ֲחלָבִי (שיר השירים ה' ‪.)1‬‬ ‫ָסבְאְֵך מָהּול במים (ישעיה א' ‪.)22‬‬ ‫(אהרנוביץ‪ ,‬עברית‪" :1§ ,‬קפה עם חלב"‪ ,‬עמ' ‪)11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ההדגשה במקור‪ ,‬וכן בכל המובאות שלהלן‪.‬‬ ‫‪154‬‬ ‫אורי מור‬ ‫עיסוק ממוקד‪ ,‬שיטתי וגלוי כל כך ביחסי כוחות מגדריים בהקשר פוסקני מספק‬ ‫הזדמנות נדירה להתבונן בתודעה המגדרית של ספרות התקן ולאתר בה מגמות‪,‬‬ ‫דפוסי פעולה ואמונות‪ .‬בקטע הקצר שלעיל אפשר לזהות בקלות את עליונותו של‬ ‫הגבר — הידען‪ ,‬המחנך‪ ,‬המיושב — על האישה‪ ,‬המגלה שאינה מבינה מה פיה אומר‪.‬‬ ‫וכך לאורך כארבע־מאות עמודים‪.‬‬ ‫ראוי להבהיר בהקשר זה‪ :‬לכאורה מדובר בחיבור המייצג עמדה קיצונית של אדם יחיד‬ ‫שאולי בזמנים ההם‪ ,‬באקלים התרבותי של שנות השבעים‪ ,‬היה לו קיום‪ ,‬אך הוא עבר‬ ‫‪7‬‬ ‫מן העולם ואין ללמוד ממנו על שיח התֶקן; ואומנם אהרנוביץ היה מורה מוכר בחיפה‬ ‫ומחברם של ספרים אחדים‪ ,‬כגון "יסודות ההבעה בכתב" (א‪-‬ב‪ ,‬חיפה תשכ"ו)‪ ,‬ואף‬ ‫פרסם רשימות ב"לשוננו לעם" בשנים תשמ"ג‪-‬תשמ"ה‪ 8,‬אבל בעיתונות‪ ,‬בספרות‬ ‫התקן ובשיח התקן המקוון כמעט אין ביטוי לתפוצתו או להשפעתו של "עברית‬ ‫לכל רגע"‪ .‬על כך יש להשיב‪( :‬א) הספר מתעד‪ ,‬כפי שיתברר להלן‪ ,‬חוליה חשובה‬ ‫בתולדות הגבריות (האשכנזית) הישראלית; (ב) הוא אינו קיצוני כל כך — עמדות‬ ‫דומות מצויות אצל פוסקנים אחרים (ראו דוגמה ‪ 21‬והערה ‪ 28‬להלן); (ג) בעצם‬ ‫ההתבוננות הביקורתית בשיח המכפיף שוב ושוב — בהקשר היסטורי ידוע — את‬ ‫האישה לחינוכו של הגבר יש תרומה להבנת דרכי השיח ומנגנוני הכוח של "שפה‬ ‫לגיטימית"‪ 9,‬שתקנת הלשון היא ציר מרכזי בה‪ .‬פירושו של דבר שהעיון המוצע‬ ‫כאן יותר משהוא בא להאיר את תולדותיו של שיח התקן העברי‪ ,‬מטרתו לעמוד על‬ ‫תפקידו של שיח התקן במערך הכוחות הלשוני־חברתי‪ 10‬בישראל‪.‬‬ ‫היערכות מגדרית‬ ‫דוגמה ‪ 5‬לעיל טיפוסית למאזן הכוחות הקבוע בספר‪ :‬הגבר הוא לעולם החכם‬ ‫והמלומד והצודק — זו הנחה ברורה מאליה‪ ,‬ואין צורך לבסס או להצדיק‬ ‫אותה‪ ,‬ואילו האישה מקבלת את סמכותו ואת תיקוניו בלא תלונה ונכונה ללמוד‬ ‫‪11‬‬ ‫ממנו‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫איזק‪ ,‬קיבה קשה‪" :‬המורה החיפני הוותיק והידען"‪.‬‬ ‫תודה לפרופ' יוסף עופר על הערתו בעניין זה‪.‬‬ ‫לפי ההגדרה של בורדייה‪" :‬שפה לגיטימית היא שפה בעלת צורות פונולוגיות ותחביריות‬ ‫לגיטימיות‪ ,‬כלומר שפה שעומדת בקריטריונים הרגילים של הדקדוקיות‪ ,‬שפה שאומרת בהתמדה‪,‬‬ ‫בנוסף למה שהיא אומרת‪ ,‬שהיא מיטיבה לומר זאת‪ .‬בתוך כך‪ ,‬היא גורמת לכך שיאמינו שמה‬ ‫שאמרה נכון" (שאלות בסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.)105‬‬ ‫הוא "השוק הלשוני" לפי בורדייה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)128-121‬‬ ‫ההדגמה מן הספר מצומצמת ובררנית‪ .‬כל התופעות הנידונות במאמר נמצאו בכמה דוגמאות‬ ‫לפחות‪ ,‬אלא אם כן הוער על כך במפורש‪.‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪155‬‬ ‫‪ — .6‬עשיתי זאת ּבְפַעַם הראשונה ובְפעם האחרונה‪.‬‬ ‫— דייקי‪ ,‬בבקשה‪ּ :‬בַּפַעַם הראשונה ּובַּפַעַם האחרונה; לעומת זאת‪ּ :‬בְפַעַם‬ ‫ראשונה ובפעם אחרונה‪ ,‬כמו‪ּ :‬בְפֶסח‪ּ ,‬בְפּוִרים‪ּ ,‬בְפֶתח תקוה‪.‬‬ ‫— אני שומעת בקולך‪ .‬עשיתי זאת ּבַּפַעַם הראשונה ּובַּפַעַם האחרונה‪.‬‬ ‫(אהרנוביץ‪ ,‬עברית‪ּ" :778§ ,‬בְפַעַם‪ּ ,‬בַּפַעַם"‪ ,‬עמ' ‪)349‬‬ ‫האישה אף שואלת בעצתו של הגבר מיוזמתה‪:‬‬ ‫‪— .7‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫יש הבדל בין "למה?" ו"מדוע?"?‬ ‫בלשון ימינו אין מבדילים ביניהן‪.‬‬ ‫שמעתי אומרים‪ ,‬ש"למה?" פירושה‪ :‬בשביל מה? ו"מדוע?" פירושה‪:‬‬ ‫מאיזו סיבה?‬ ‫יש הבחנה כזאת בלשון המקרא‪ ,‬אבל בלשון חז"ל משמשת "למה?" גם‬ ‫במקום "מדוע?"‬ ‫ולמה ראוי להעדיף לשון חז"ל? וכי אין אומרים "שמש" ולא "חמה"‪,‬‬ ‫"לפני ש־" ולא "קודם ש־"?‬ ‫אומרים‪ ,‬ושניהם נאותים‪ .‬עם זה אנו שואבים את מלאי המלים בעברית‬ ‫של ימינו מאוצרות חז"ל‪ ,‬משום שהם עשירים בהבעה בתחומי משא ומתן‬ ‫וצרכי שימוש בחיי יום יום‪ .‬ואם חז"ל קיבלו "למה?" במקום "מדוע?"‪,‬‬ ‫ל מה נדקדק בזה בלשון ימינו?‬ ‫(שם‪" :594§ ,‬למה? מדוע?"‪ ,‬עמ' ‪)272‬‬ ‫‪— .8‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫הקבלן אמר‪ ,‬שהבנייה תיגמר בעוד חדשיים בקירוב‪ ,‬ובפסח בוודאי נברך‬ ‫על המוגמר‪ .‬מה פירוש "נברך על המוגמר"?‬ ‫מה לא ברור?‬ ‫ברור לי‪" :‬מוגדל" לעומת "מגדיל"‪" ,‬מובטח" לעומת "מבטיח"‪" ,‬מוסבר"‬ ‫לעומת "מסביר"‪ .‬אבל אין "מגמיר"‪ ,‬למה אפוא "מוגמר"?‬ ‫שאלתך שאלה‪ ,‬אך לא די בהגיון דקדוקי‪ .‬מוגמר הוא קטורת‪ ,‬ומיגמר‬ ‫הוא מחבת שהיו לפנים נותנים בה קטורת בשמים על גחלים‪ ,‬כדי להפיץ‬ ‫ריח נעים אחרי סעודה‪ .‬בתלמוד מובא‪ ,‬שהיו מביאים את המיגמר אחרי‬ ‫הסעודה‪ ,‬והיו מברכים על ה מוג מ ר ברכת בורא מיני בשמים‪.‬‬ ‫(שם‪" :838§ ,‬גמר ‪ /‬ברך על המוגמר"‪ ,‬עמ' ‪)368-367‬‬ ‫שתי הדוגמאות האלה מלמדות גם שידיעת העברית של האישה היא טכנית וחלקית‬ ‫ולא מעמיקה‪ .‬היא אינה מושתתת על לימוד סדור ועל בקיאות רחבה כשל הגבר‬ ‫‪12‬‬ ‫אלא בעיקר על דברים שקלטה במזדמן‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫השוו פרוש‪ ,‬נשים קוראות‪ ,‬עמ' ‪.64-63‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪156‬‬ ‫בדרך כלל בעלה של האישה הוא הגבר המתקן את דיבורה‪ ,‬אבל גם גברים אחרים‬ ‫בחייה ממלאים את התפקיד הזה‪ ,‬למשל רופא (§‪ 74‬עמ' ‪ ,)38‬מנהל (§‪ 556‬עמ' ‪,)252‬‬ ‫זבן (§‪ 711‬עמ' ‪ )321‬ואף דמויות שאינן בעמדת סמכות מובהקת‪ ,‬ללמדך שלא המעמד‬ ‫החברתי הוא המקנה זכות להורות בלשון אלא המין הביולוגי‪ — 13‬למשל אדם המבקש‬ ‫הנחיות נסיעה (§‪ 276‬עמ' ‪ ,)123‬ירקן (§‪ 23‬עמ' ‪ )18‬ואף בנה‪:‬‬ ‫‪— .9‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫יוסי! הבא לי את המשפך!‬ ‫מיד! אני בא! ‪...‬הנה המשפך‪.‬‬ ‫מה הבאת לי? זה המשפך למילוי המכל של תנור הנפט‪ ,‬ואני צריכה‬ ‫להשקות את העציצים‪.‬‬ ‫אמא‪ ,‬את רוצה מזלף‪ ,‬ולא משפך‪ .‬מיד אביא לך את המזלף‪ .‬מזלף אינו‬ ‫דומה למשפך‪ .‬מזלף יש לו חרטום‪ ,‬והחרטום יש לו פה מרסס‪.‬‬ ‫אתה מדבר כמו אבא שלך‪ .‬מניין אתה יודע זאת?‬ ‫בגן הילדים היינו משקים את הגינה ב מזלף ‪.‬‬ ‫(שם‪ַ " :695§ ,‬מזְלֵף‪ַ ,‬מׁשְּפְֵך"‪ ,‬עמ' ‪)316‬‬ ‫במיעוט קטן מאוד של מקרים זכר מעיר לזכר — גבר לגבר או ילד לילד (למשל‬ ‫§‪ 450‬עמ' ‪ 462§ ;205-204‬עמ' ‪ 633§ ;210‬עמ' ‪.)291‬‬ ‫תיקוני הלשון והסגנון הספציפיים מצטרפים למעשה חינוך כללי של האישה — היא‬ ‫מצויה במצב תמידי של רכישת דרכי ההבעה הרצויות‪ .‬תהליך הלימוד הזה כולל‬ ‫לא רק קווים של לשון תקנית אלא גם התמצאות בכללי התקשורת הנאותה‪ ,‬והגבר‬ ‫מעיר לה כשהוא סבור שלשונה אינה הולמת את נסיבות הדיבור‪ .‬תיקונים מסוג זה‬ ‫‪14‬‬ ‫מגמדים את האישה לדרגת ילדה‪:‬‬ ‫‪ — .10‬את מדברת כמו תינוקות בגן ילדים‪.‬‬ ‫(שם‪" :322§ ,‬למה 'שאעשה שטות כזאת?'"‪ ,‬עמ' ‪)143‬‬ ‫או דוברת שוטה שאינה משכילה להבין את מקומה ומעמדה‪:‬‬ ‫‪ — .11‬הו א יל ולא השגתי לחם‪ ,‬תאכל עוגות‪.‬‬ ‫— מה את מדקלמת?‬ ‫— אני מצטטת את מרי אנטואנט‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אני מודה לרועי גפטר על האבחנה הזאת‪.‬‬ ‫זיהוי האישה עם ילדה ועם תכונות של ילדה (תמימות‪ ,‬חוסר בגרות‪ ,‬חוסר עצמאות) מוכר‬ ‫היטב בתרבות; ראו למשל מקונל־ז'ינה‪ ,‬תיוג‪ ,‬עמ' ‪ ;93-92‬מלנקאמפ‪ ,‬קומדיית מצבים‪ ,‬עמ' ‪;92‬‬ ‫דייקסטרה‪ ,‬רשע נשי‪ ,‬עמ' ‪ ;354 ,289 ,273 ,243 ,173-167‬ליין‪ ,‬משלגייה עד ג'זמין‪ ,‬עמ' ‪-204‬‬ ‫‪ ;209-207 ,205‬והשוו ששון־לוי‪ ,‬זהויות במדים‪ ,‬עמ' ‪.178-177 ,169‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪157‬‬ ‫— את מדברת כפרקליט בבית המשפט‪.‬‬ ‫— מדוע?‬ ‫— הביטוי "הואיל ו־" יאה יותר לשימוש בטיעון או בדיון משפטי‪ ,‬או‬ ‫בניסוח חוזה וכיוצא בזה‪ ,‬כדי להצהיר או לנמק דבר‪ .‬בינינו לא היה שום‬ ‫ויכוח על לחם ועוגות‪ ,‬לכן יאה להסתפק באמירה פשוטה‪" :‬לא השגתי‬ ‫לחם‪ ,‬תאכל עוגות"‪.‬‬ ‫(שם‪" :295§ ,‬הואיל ו־"‪ ,‬עמ' ‪)132‬‬ ‫בכמה מקרים האישה מנסה לתקן את דיבורו של הגבר‪ ,‬בדרך כלל על סמך כלל‬ ‫שלימד אותה בשיחות שהיו ביניהם קודם לכן‪ ,‬ומתברר לה שהיא טועה‪ .‬למשל‬ ‫במדור "אפשר לקצר" (עמ' ‪ )311-299‬מורה הגבר בשורת דוגמאות — בדרך כלל‬ ‫במטבע התמציתי "אפשר לקצר" — שניסוח קצר טוב מניסוח ארוך‪:‬‬ ‫‪— .12‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫התצלום גדול מדי בשביל התעודה‪ ,‬אינ ֵך רואה?‬ ‫גזור את השוליים מסביב‪.‬‬ ‫אפשר לומר זאת במלה אחת‪ַ :‬ק ּצֵה את התצלום‪.‬‬ ‫יפה‪ .‬צריך ל ק צו ת את נייר התצלום‪ ,‬ויתאים לתעודה‪.‬‬ ‫(שם‪" :652§ ,‬גזר שוליים"‪ ,‬עמ' ‪)300‬‬ ‫והנה כשהאישה מבקשת ליישם את הכלל מתברר לה שאינה צודקת‪:‬‬ ‫‪— .13‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫ׂשַ ְמ ָּת לב? ביטוי אופנה חדש בא למדינה‪ֵ " :‬מעַל ּו ֵמעֵבֶר"‪ .‬פעם היינו‬ ‫אומרים‪" :‬למעלה מזה"‪ֵ " ,‬מעַל ל־"‪" ,‬מחוץ ל־"‪ ,‬והלא "מעל ומעבר"‬ ‫תרגום הוא שבא מקרוב ויש בו ייתור לשון‪" :‬מעל" וגם "מעבר"‪ ,‬לא כן?‬ ‫לא הייתי אומר‪ ,‬ש"מעל ומעבר" יש בו ייתור לשון‪ ,‬ותרגום כשלעצמו‬ ‫אינו פגם‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫תרגום שנעשה ברוח לשון המקורות‪ ,‬עברי הוא‪ ,‬וכפל לשון לשם הטעמה‬ ‫הוא סגולה של הלשון העברית‪ ,‬כמו‪ :‬מאז ומעולם‪ ,‬בשום פנים ואופן‪,‬‬ ‫על כל צעד ושעל‪ ,‬שוא ושקר‪ ,‬שמחה וששון; וכך גם "מעל ומעבר"‪]...[ .‬‬ ‫[האישה‪ ]:‬כלומר‪ :‬עת לקצר‪ ,‬ועת להאריך לשם הטעמה‪.‬‬ ‫(שם‪" :663§ ,‬מעל ומעבר"‪ ,‬עמ' ‪)304‬‬ ‫המקרים האלה מאלפים‪ ,‬מפני שהם מסגירים את הממד השרירותי של התקן‪ ,‬שתכליתו‬ ‫לבנות מסורת של סמכות‪ ,‬ואת היותו תוצר של שיקול דעת התלוי בהשקפתם ובטעמם‬ ‫של מומחים ולא אמת מוחלטת‪ 15.‬האישה נמצאת תמיד‪ ,‬גם כשהיא מנסה להפנים‬ ‫‪15‬‬ ‫השוו קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪ ;108-104 ,55-54 ,34-33‬פולם‪ ,‬אידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.10-9‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪158‬‬ ‫את מערכת החוקים של הלשון התקנית‪ ,‬בעמדת השוגה או הבורה‪ .‬מעמדה הטבעי‬ ‫לפי "עברית לכל רגע" הוא כאמור מעמד של תלמידה נצחית שאין לה אלא לשאוף‬ ‫אל עומק הידיעה של הגברים‪ ,‬כפי שהיא עצמה קובעת‪" :‬אם תתקן לי בכל רגע ורגע‬ ‫את העברית‪ ,‬לא יארכו הימים‪ ,‬ואהיה חכמה בעברית כמוך" (§‪ 148‬עמ' ‪ ,)68‬וכשהיא‬ ‫מנסה להתערב בענייני חוכמה‪ ,‬מוכח לה שהבקיאות והסמכות עודן רחוקות ממנה‪.‬‬ ‫היפוך תפקידים — אישה המעירה לגבר על שימוש לשון — יש בספר פעם אחת‬ ‫ויחידה‪ ,‬וגם היא אינה אלא חריג המעיד על הכלל‪:‬‬ ‫‪— .14‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫שושנה! הואילי להניח לפני את המכתבים ואת שאר המסמכים בענין‬ ‫התקציב‪ ,‬כשהם ממויינים לפי סעיפים ומסודרים לפי סדר כרונולוגי‪.‬‬ ‫מחר אעבוד על התקציב‪.‬‬ ‫כדבריך‪ .‬אש י ם לפניך את החומר שאתה מבקש‪.‬‬ ‫תודה‪.‬‬ ‫שלום!‬ ‫חכי רגע‪ ,‬ביקשתי להניח את החומר‪ ,‬ואת אמרת בהטעמה‪ :‬אשים לפניך‪,‬‬ ‫מה זה? אין העברית שלי טובה בעיניך?‬ ‫חלילה‪ ,‬מנהלי‪ .‬יפה אמרת‪ :‬להניח את החומר על השולחן‪ .‬אבל מה‬ ‫שביקשת מרובה הוא מהנחת תיק על השולחן לטיפולך‪ .‬ביקשת לערוך‬ ‫את החומר ולמיין אותו ולעדכן אותו ולהביאו לפניך מוכן לעבודה‪,‬‬ ‫וזאת ש י מה ‪.‬‬ ‫צדקת‪ .‬כתוב בתורה‪ :‬אלה המשפטים אשר תשים לפניהם‪ .‬מעכשו אשים‬ ‫לב להבדל שבין שימה להנחה‪ .‬חן חן!‬ ‫(שם‪" :136§ ,‬הניחה‪/‬שמה מכתבים לפני המנהל"‪ ,‬עמ' ‪)63-62‬‬ ‫שלא כמעשה התיקון הרגיל בספר כאן ההערה מוצגת בנימוס ובהסתייגות‪" :‬חלילה‪,‬‬ ‫מנהלי‪ .‬יפה אמרת [‪ ]...‬אבל [‪ ,"]...‬ותגובת הגבר אינה הודאה וקבלה אלא הסכמה‬ ‫מאשרת על סמך ידע משלו‪" :‬צדקת‪ .‬כתוב בתורה [‪ ."]...‬לעומת זאת בסעיף העוקב‬ ‫בספר (§‪ 137‬עמ' ‪ )63‬האישה היא המגיבה בהבאה מן המקורות‪ ,‬ושלא כגבר היא‬ ‫אינה מסתפקת ב"כתוב בתורה" אלא מוסיפה הערה ספק מסייגת ספק מבססת‪" :‬כמו‬ ‫‪16‬‬ ‫שכתוב בתורה‪ ,‬אני זוכרת"‪.‬‬ ‫האישה מוצגת כבעלת סמכות כלשה י רק בעניינים "נשיים" כגון מלאכות הבית‬ ‫‪16‬‬ ‫על זיהוי סטראוטיפי של דיבור נשי עם עקיפות‪ ,‬נימוס וחוסר אסרטיביות ראו למשל קרוסבי‬ ‫ונייקוויסט‪ ,‬המשלב הנשי‪ ,‬עמ' ‪ ;315-314‬הולמס וסטאב‪ ,‬סטראוטיפ ומציאות‪ ,‬עמ' ‪575-574‬‬ ‫וההפניות שם‪.‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪159‬‬ ‫ומוצרי צריכה‪ ,‬ובדרך כלל מתברר שידיעותיה בתחומים האלה זניחות וחסרות‬ ‫חשיבות לעומת ידיעותיו המעשיות והאינטלקטואליות של הגבר‪:‬‬ ‫‪— .15‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫הלחם הזה קרומו נוקשה‪ ,‬וטעמו כלחם שאינו טרי‪ .‬נראה לי‪ ,‬שמטריאים‬ ‫את הלחם‪.‬‬ ‫ראוי לומר‪ַ :‬מטְִרים לחם‪ ,‬ולא מטריאים‪ ,‬כיון שטרי — טריה‪ ,‬כמו‪ :‬נקי —‬ ‫נקיה‪ ,‬ושרשן ט־ר־ה‪ ,‬נ־ק־ה‪ ,‬ואין בו אל"ף‪.‬‬ ‫אני חלשה בדקדוק‪ ,‬אבל אני מבינה בטיבו של לחם‪ .‬החנוונים מחזירים‬ ‫לחם ישן למאפיות‪ ,‬ומה עושים שם בלחם‪ ,‬איני יודעת‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬אין כאן ענין של ה ט ר יה‪ ,‬אלא של טיב התערובת של הקמח‪.‬‬ ‫(שם‪" :22§ ,‬לעשות לחם טרי"‪ ,‬עמ' ‪)18‬‬ ‫גם הגבר מזוהה עם תחומים סטראוטיפיים‪ ,‬כגון תיקונים בבית‪ ,‬נהיגה וממון‪ ,‬ואין‬ ‫ערעור על חשיבותם‪:‬‬ ‫‪— .16‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫במכונית רגילה‪ ,‬כמו בשלי‪ ,‬צריך ל צ מ ד עם כל שינוי במהירות‪ ,‬לפני‬ ‫רמזור ואחרי רמזור‪ ,‬ובנסיעה אטית בעיר וכדומה‪ ,‬ובמכונית אוטומטית‬ ‫ה צ י מו ד נעשה מאליו‪.‬‬ ‫למה זה נקרא צימוד?‬ ‫את רוצה ללמוד את תורת תפעול מכונית על רגל אחת? טוב‪ .‬יש במכונית‬ ‫מיתקנים מיוחדים להפעלתה בהילוכי מהירות שונים ובהילוך לנסיעה‬ ‫אחורה [‪]...‬‬ ‫בתפעול של מכונית איני מבינה כלום‪ ,‬אבל לפחות אני יודעת מעכשו‬ ‫מה אתה עושה במכונית ביד ימין בזמן הנסיעה‪ :‬אתה מ צ מ ד ונוהג‪.‬‬ ‫(שם‪" :123§ ,‬הכניס להילוך"‪ ,‬עמ' ‪)58-57‬‬ ‫קיצורו של דבר‪ :‬הספר משקף תפיסה יהודית מסורתית (פשטנית; ראו להלן) המניחה‬ ‫הבדל יסודי‪ ,‬בלתי ניתן לגישור‪ ,‬בין המינים‪ :‬לגברים מיוחסים ידענות יציבה‬ ‫(שבבסיסה קניית ידע שיטתית)‪ ,‬סמכותיות ואיפוק‪ ,‬ולנשים מחשבה לא מסודרת‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫חוסר ביטחון וקלות דעת‪:‬‬ ‫‪ — .17‬הלכתי בכל הרחובות ולא מצאתי ארנק כזה שראיתי בחלון ראווה בתל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫— הלכת א ת כל רחובות העיר בגלל איזה ארנק?‬ ‫— אתה אוהב עברית מהודרת‪ ,‬ואני אוהבת ארנק מהודר‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כמאמר ר' שמעון בבבלי שבת לג ע"ב‪" :‬נשים דעתן קלה עליהן"‪.‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪160‬‬ ‫— אני אוהב עברית מדוקדקת‪ .‬לכן אמרתי‪" :‬הלכת א ת כל הרחובות"‪.‬‬ ‫(שם‪" :188§ ,‬הלך בכל הרחובות"‪ ,‬עמ' ‪)84‬‬ ‫‪ — .18‬יוכבד אינה יודעת מה היא רוצה‪ .‬אמש ישבנו ודיברנו על החתונה‪ .‬הבוקר‬ ‫הרהרה הרהור שני ושינתה את דעתה‪ .‬היא אמרה שגדעון אינו מתאים‬ ‫לה‪.‬‬ ‫(שם‪(" :680§ ,‬הרהר ו)שינה את דעתו"‪ ,‬עמ' ‪)310‬‬ ‫ואף פטפטנות‪ 18,‬רכלנות והיסטריה‪:‬‬ ‫‪— .19‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫נדמה לי שמאזינים לשיחותי בטלפון‪ .‬היום שמעתי התעטשות באמצע‬ ‫שיחתי עם ציפי‪ ,‬והיא אמרה שלא התעטשה כלל‪.‬‬ ‫אפשר שהטלפונאית במרכזת הטלפונים צות תה לשיחתך‪]...[ .‬‬ ‫מי מעוניין ל צו ת ת לשיחתי? דיברנו על השמלה החדשה שלי‪.‬‬ ‫אפשר שאיש לא צותת‪ .‬נדמה לך‪.‬‬ ‫יתכן ששולה התעטשה בחדרה‪ ,‬הסמוך לחדרי‪ .‬היא מנוזלת‪ .‬אבל שולה‬ ‫באמת אוהבת לצותת לכל מה שאני מדברת בטלפון‪.‬‬ ‫(שם‪" :100§ ,‬האזין לשיחות"‪ ,‬עמ' ‪)49‬‬ ‫יושם אל לב שבשלוש הדוגמאות האחרונות כותרת הסעיף מנוסחת בלשון זכר‬ ‫אף שבגוף הסעיף אישה היא ההולכת בכל הרחובות‪ ,‬המשנה את דעתה והמאזינה‬ ‫לשיחות‪ .‬בהרגל לנקוט לשון זכר כברירת מחדל אין כל חידוש‪ ,‬אבל כאן בולט‬ ‫ההבדל בין הזכריות של הניסוח הגנרי לזיהוי הפעולות הנזכרות עם נשים‪ .‬נראה‬ ‫שההרגל והמסורת גברו על החלוקה הסטראוטיפית בין מנהגים גבריים לנשיים‪.‬‬ ‫ביטויו המתבקש של המודל המגדרי הזה במרחב הנורמטיבי של "עברית לכל רגע"‬ ‫הוא מערכת יחסים קבועה של גבר־מחנך ואישה־חניכה‪ .‬כאמור‪ ,‬האישה מקבלת‬ ‫על עצמה את חלוקת התפקידים ואת המדרג הסימבולי הכרוך בה ומפנימה אותם‬ ‫עד כדי כך שהיא נכונה להכיר בתכונות סטראוטיפיות ובחולשות של נשים אחרות‪:‬‬ ‫‪— .20‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪18‬‬ ‫ריח של שריפה אני מריח‪ .‬דבר מה נשרף כאן‪.‬‬ ‫השכנה בוודאי שכחה להקטין את הלהבה‪ ,‬ונשרף מרק הגריסים שלה‪.‬‬ ‫המרק נשרף? היה לאפר ולפיח?‬ ‫מה הפלא? היא עושה את צפרניה בסאלון‪ ,‬והמרק נשרף במטבח‪.‬‬ ‫את בקושי יודעת מה שמתרחש בקדרה של השכנה‪ .‬המרק שלה לא‬ ‫נש ר ף ‪ .‬אפשר שמרק ירתח הרבה ויתאדה‪ ,‬אבל לא יישרף‪ .‬השכנה‬ ‫כמאמר ר' יוחנן בבבלי קידושין מט ע"ב‪" :‬עשרה קבין שיחה ירדו לעולם‪ ,‬תשעה נטלו נשים‪,‬‬ ‫ואחד כל העולם כולו"‪.‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪161‬‬ ‫הקדיחה את מרק הגריסים‪ ,‬על ידי שהניחה לו להתבשל על האש יותר‬ ‫מדי‪ .‬המרק הו ק ד ח‪ ,‬ונפגם טעמו‪.‬‬ ‫— שכנה מסכנה‪ .‬שוב ה ק ד יחה את התבשיל‪ .‬מה יאמר בעלה?‬ ‫(שם‪" :33§ ,‬המרק נשרף"‪ ,‬עמ' ‪)22‬‬ ‫מקום מרכזי במיוחד ניתן בספר למקורות היהודיים — המקרא ופירושיו‪ ,‬ספרות‬ ‫חז"ל‪ ,‬התפילה והפיוט ופעמים אף ספרות מאוחרת יותר‪ 19:‬בסופו של כל סעיף וסעיף‬ ‫מובאים קטעים מן המקורות כדי לספק אסמכתה לתיקון‪ ,‬וחשיבותם מצוינת בכותרת‬ ‫המשנה של החיבור‪ ,‬בהקדמתו ובטקסט שבגב הספר ומודגמת במוטו שבראשו‬ ‫(מובאה מבראשית רבה) ובסעיפים רבים מאוד המורים להעדיף ניסוח שמן המקורות‬ ‫מניסוח מודרני‪ .‬ההסתמכות האינטנסיבית על המקורות ממלאת תפקיד כפול בשיח‬ ‫הפוסקני שהספר מייצר‪ :‬עצם הפנייה אל התרבות היהודית המסורתית‪ ,‬הקדם־‬ ‫מודרנית‪ ,‬מאשרת את מעמדן הנמוך של נשים בכל הקשור ללשון ולשליטה בה‪,‬‬ ‫ובה בעת מבססת את הסמכות של השיח‪ ,‬כלומר את אופיו הלגיטימי (ראו הערה ‪9‬‬ ‫לעיל)‪ .‬מעניין שבחברות מערביות דוברות אנגלית נשים מזוהות ככלל עם דיבור‬ ‫תקני דווקא ומפגינות רגישות גדולה מזו של גברים להבדלי נורמות‪ 20,‬ונראה שכך גם‬ ‫בישראל;‪ 21‬לעומת זאת "עברית לכל רגע" מיוסד על מצב האוריינות הטרום־מודרני‪.‬‬ ‫יצירת הבחנה הייררכית ויסודית בין גברים לנשים ובין לשון גברים ללשון נשים‬ ‫אינה מוגבלת ליהדות‪ .‬אהרנוביץ בוודאי שאל מן המסורת הרבנית את מערך הקודים‬ ‫המגדרי הסטראוטיפי‪ ,‬אבל בבחירה להעמיד במרכז הספר מבנה של "שיחות קצרות‬ ‫בעניינים המזדמנים לנו יום יום" ש"פנים שוחקות להן" (לשון הטקסט שבגב הספר)‬ ‫וזוג סטראוטיפי — אישה תלותית וגבר מיושב — אפשר שלא מן היהדות לקח אלא‬ ‫מן התרבות המערבית שבסביבתו‪ .‬שימוש מבדר בדינמיקה ההתנהגותית והלשונית‬ ‫של זוגות כאלה כדי לשמר מצב חברתי קיים מוכר בטקסטים פופולריים רבים‪ .‬כך‬ ‫הוא למשל במחזה "פיגמליון" לעיבודיו השונים‪ 22,‬בתוכנית הטלוויזיה המצליחה‬ ‫‪ 23,)1958-1950( The George Burns and Gracie Allen Show‬שיסודה בתוכנית‬ ‫רדיו‪ ,‬מצליחה אף היא (‪ ,)1950-1934‬ובמידה מסוימת גם בתוכנית הטלוויזיה‬ ‫‪ 24,)1979-1971( All in the Family‬ששודרה בהצלחה רבה בישראל בשם "הכול‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫למשל מדרש תהלים‪ ,‬ספר הכוזרי‪ ,‬מורה נבוכים‪ ,‬ספר האמונה והביטחון לרמב"ן‪ ,‬ספר חסידים‪,‬‬ ‫שולחן ערוך‪ ,‬ספר החיים לשמעון פרנקפורט ומסילת ישרים לרמח"ל‪.‬‬ ‫קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪ ;70‬צ'יימברז‪ ,‬שונות ושינוי‪ ,‬עמ' ‪( 306-303‬אבל המצב מורכב יותר; ראו‬ ‫קיזלינג‪ ,‬שונות ושינוי‪ ,‬עמ' ‪.)89-82 ,78-75‬‬ ‫יגר־דרור‪ ,‬נורמה‪ ,‬עמ' ‪ ;293‬מוצ'ניק‪ ,‬סטראוטיפים מגדריים; מוצ'ניק‪ ,‬אתגר המגדר‪ ,‬עמ' ‪.150-147‬‬ ‫קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪.170 ,167-166‬‬ ‫מלנקאמפ‪ ,‬קומדיית מצבים‪ ,‬עמ' ‪.92-91 ,87-82‬‬ ‫טיילור‪ ,‬משפחות‪ ,‬עמ' ‪ .77-72‬לצופים הישראלים היא זכורה כתוכניתם של ארצ'י ואידית' בנקר‪.‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪162‬‬ ‫נשאר במשפחה" ובוודאי הייתה מוכרת לאהרנוביץ‪ ,‬ובמערכונים "זהירות נהגת"‬ ‫מאת נסים אלוני (‪ )1969‬ו"מישהו טלפן‪ ,‬יקירתי?" מאת יוסי בנאי (‪ )1973‬שביצעו‬ ‫רבקה מיכאלי ויוסי בנאי‪ .‬גלגולים קדומים יותר של הארכיטיפ הזה משולבים‬ ‫‪25‬‬ ‫בסיפורי עם בתרבויות שונות‪.‬‬ ‫בטקסטים האלה ובשכמותם האישה מגלמת את האיום על ההיערכות החברתית‬ ‫ועל השפה התקינה — בין בהתנהגות פרועה ובלתי־צפויה ובין בחריגה ילדותית‬ ‫מן המקובל והמומלץ — ובהשבה התקיפה של הסדר הלשוני־חברתי על כנו על ידי‬ ‫חינוכה וחשיפת הפגם המוסרי שביסוד מעשיה יש אפקט משחרר ומשכך‪ 26.‬מעשה‬ ‫דומה של העמדת האישה במקומה כדי לנטרל את הסכנה הטמונה בלשונה זיהתה‬ ‫‪27‬‬ ‫איריס פרוש ב"מכתבים על דבר הספרות" של דוד פרישמן‪.‬‬ ‫כאמור‪" ,‬עברית לכל רגע" הוא ספר חריג בספרות הפוסקנית‪ .‬אף על פי כן ראוי‬ ‫להזכיר כאן דיון ממדריך לשון אחר מאותה תקופה ממש‪ ,‬המגלה דמיון מפתיע‬ ‫לתפיסה הלשונית־חברתית של אהרנוביץ‪ .‬כוונתי לסעיף "שמות בנות ישראל" בספר‬ ‫"שיחות על עברית" של יעקב רבי‪ ,‬שראה אור בתשל"ז‪ .‬הנה עיקרו‪:‬‬ ‫‪ .21‬אם יאמרו לי כי שמחה ויונה באים בברית הנישואים‪ ,‬חוששני שלא אדע‬ ‫מי החתן ומי הכלה [‪ ]...‬נקביותו של שם היא עניין יחסי‪ ,‬לפחות כשהדברים‬ ‫אמורים בשמחה וביונה‪ .‬אצל ה א ש כ נ ז י ם ‪ ,‬אלה הם שמות ג ב ר י ם [‪]...‬‬ ‫אצל ה ס פ ר ד י ם ו ע ד ו ת ־ ה מ ז ר ח ‪ ,‬שמחה הוא שם אשה‪ ,‬וכן יונה [‪]...‬‬ ‫אין מקשים על שמות מושרשים‪ .‬השאלה היא אם כדאי להשריש מדעת‬ ‫שמות "דו־מיניים" חדשים‪ ,‬המכבידים על זיהוי מינו של בעל־השם [‪]...‬‬ ‫מה טיבה ומה מקורה של אופנה זו? מצד אחד‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬יש כאן רצון‬ ‫להשתחרר מן השיגרה של שמות־נשים המסתיימים בה"א [‪ ]...‬אפשר שיש‬ ‫גורם נוסף [‪ ]...‬הואיל והנשים הן המין היפה — כל מה שנראה יפה ונשמע‬ ‫יפה [‪ ]...‬הרי זה שייך "מטבע הדברים" לאשה [‪ ]...‬ואולי יש לכך הסבר אחר‪,‬‬ ‫הפוך ? האמאנציפאציה של הנשים והמהפיכה המינית מסירות מחיצות בין‬ ‫המינים — בלבוש‪ ,‬בעיסוק‪ ,‬בתספורת ובדרכי־התנהגות‪" .‬טבעי" איפוא‬ ‫שתיפרץ גם חומת השמות‪ ...‬לא אתפלא אם אשמע שזוהר "הולך" עם זוהר‪,‬‬ ‫ודרור מכניס לחופה את דרור‪ .‬לא אתפלא‪ ,‬ואברך את הזוגות הנישאים‬ ‫במזל־טוב‪ ,‬אך לא אתלהב‪ .‬אולי גם אחשוש לנקמת הגברים‪ .‬כבר־כבר‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ראו ארנה וטומפסון‪ ,‬סיפור העם‪ ,‬מס' ‪ :1404-1380‬המדור “‪."The Foolish Wife and Her Husband‬‬ ‫השוו פרופ‪ ,‬הקומי‪ ,‬עמ' ‪“We derive satisfaction and pleasure from seeing that evil is :145‬‬ ‫‪exposed, disgraced, and punished. There is an element of gloating delight in this feeling,‬‬ ‫”‪.which is also one of triumphant justice‬‬ ‫‪27‬‬ ‫פרוש‪ ,‬נשים קוראות‪ ,‬עמ' ‪.233-232‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪163‬‬ ‫מבעית אותי הסיוט‪ ,‬שביום מן הימים אפגוש גבר־בגברים‪ ,‬עם פיאות־לחיים‬ ‫וזקן־סנטר ושפם עבות וחזה שעיר חשוף לראווה‪ ,‬והוא יאמר לי‪ — :‬מתכבד‬ ‫להציג את עצמי‪ .‬שמי יָעֵל או ָתמָר‪ .‬בעצם‪ ,‬מדוע לא? הרי בעל־חיים נאה זה‬ ‫המדלג על ההרים הוא יָעֵל (ונקבתו נקראת יְעֵלָה)‪ .‬ואשר ל ָתמָר‪ ,‬הרי ידוע‬ ‫לנו שיש לו למין־צמח זה עצי זכר ועצי נקבה; ולא בכדי מדברים חז"ל על‬ ‫ְתמָָרה אחת‪.‬‬ ‫(רבי‪ ,‬שיחות‪ ,‬עמ' ‪)35-34‬‬ ‫מבעד לקלילות מורגשת היאחזות בנורמות קיימות (הבדלי מנהג בין אשכנזים‬ ‫לספרדים‪" ,‬השיגרה של שמות־נשים המסתיימים בה"א"‪ ,‬הדעה ש"הנשים הן‬ ‫המין היפה") ובמקורות (זו לשיטתו ההצדקה האפשרית היחידה לחילופי המגדר!)‬ ‫ומהבהבת חרדה ("כבר־כבר מבעית אותי הסיוט") משינוי חברתי ומאובדן שליטה‬ ‫‪28‬‬ ‫בקודים התרבותיים‪ .‬נושא זה העסיק‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם את יצחק אבינרי (דוגמה ‪ 1‬לעיל)‪,‬‬ ‫אבל בדבריו משתקף מאבק כוח סמוי בין המינים ולא פחד מהתמוטטות הגבולות‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫ספרות התקן כמעט שלא עסקה במפורש בנושאי מגדר לפני התקופה האמורה‪ .‬מדוע‬ ‫התעורר הצורך הזה דווקא בסוף שנות השבעים? אפשר שהייתה זו תגובה להתעוררות‬ ‫הפמיניסטית בישראל בהשפעת גל הפמיניזם השני‪ ,‬שהחל בשנות השישים והתאפיין‬ ‫בין השאר באסרטיביות ובפעילות פוליטית‪ 29.‬שני ציוני דרך פמיניסטיים חשובים‬ ‫בתחילת שנות השמונים — ייסוד כתב העת "נֹגה" (‪ )2005-1980‬והופעת הרומן‬ ‫האוטוביוגרפי "‪ — 1948‬בין הספירות" של נתיבה בן־יהודה (ירושלים ‪— 30)1981‬‬ ‫רומזים שהשיח הפמיניסטי כבר הורגש בישראל במחצית השנייה של שנות השבעים‪.‬‬ ‫מגמה פמיניסטית ברורה עולה גם מסיכומי הוועדה למעמד האישה בראשות חברת‬ ‫הכנסת אורה נמיר‪ ,‬שהוגשו לראש הממשלה ב־‪ 31.1978‬לענייננו מעניין במיוחד‬ ‫הממצא הזה‪ ,‬המובא בדוח של צוות "תדמית ותקשורת" בוועדה‪:‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫לאחרונה נדרש לסוגיה הזאת אבשלום קור (מעלימים עין)‪ ,‬ודבריו דומים בכמה קווים מהותיים‬ ‫לדברי יעקב רבי‪" :‬דיבור הגננות התארך בדור האחרון‪ ,‬כי שמות שזיהוים המגדרי היה בעבר ברור‬ ‫גוררים כיום תוספת‪ .‬בהזמנות לבת מצווה כבר קשה לכתוב פסוקים‪ ,‬כי ילדה ששמה יובל — איך‬ ‫נכתוב לכבודה את בראשית ד‪ ,‬כא‪' :‬יובל הוא היה אבי כל תופס כינור ועוגב'? וילדה ששמה‬ ‫טל — האם היא יורדת לסוף דעתו של משורר תהלים‪ ,‬שכתב בזכר‪' :‬כטל חרמון שיורד על הררי‬ ‫ציון' (קלג‪ ,‬ג)?"‪ .‬על היבטים מגדריים בשמות פרטיים בישראל ראו גם מוצ'ניק‪ ,‬אתגר המגדר‪,‬‬ ‫עמ' ‪.215-213‬‬ ‫קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪ ;179-176‬בלום ובריינס‪ ,‬שנות השישים‪ ,‬פרק ‪ ,8‬בעיקר עמ' ‪.421-404‬‬ ‫פלדמן‪ ,‬נתיבה בן־יהודה‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬ ‫הוועדה למעמד האישה‪ ,‬סיכומי דיון‪ .‬על פעילות פמיניסטית חברתית ופוליטית בישראל בשנות‬ ‫השבעים ועל היחס העוין כלפיה ראו אלמוג‪ ,‬שרוליק‪ ,‬עמ' ‪.885-880‬‬ ‫‪164‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪ .22‬דוגמה ישראלית ל"סטריאוטיפיזציה הפוכה" שנוצרה כתוצאה מתגובה‬ ‫אגרסיבית‪ ,‬אפשר לראות במה שקרה לפינה "רגע של עברית" ברדיו‪ .‬במשך‬ ‫זמן רב היה הקול הגברי מתקן תמיד את השגיאה הדיקדוקית שהפליט‬ ‫(תמיד) הקול הנשי‪ .‬בשנת ‪ 1975‬הציפו נשים את רשות השידור במכתבי‬ ‫מחאה‪ .‬רשות השידור הלכה לקראתן‪ .‬ובמשך תקופה ארוכה כמעט תמיד‬ ‫(למעט יוצאים מן הכלל) היה קול גברי אומר משהו אנטי־דקדוקי והקול‬ ‫הנשי של מורה כל יודעת‪ ,‬היה מתקן אותו ומסביר בנחת מדוע יש לומר‬ ‫כך ולא כך‪.‬‬ ‫(הוועדה למעמד האישה‪ ,‬סיכומי דיון‪ ,‬עמ' ‪)271‬‬ ‫איזון דומה מצוי במדריך לשון שיצא שנה לפני "רגע של עברית"‪ ,‬וגם הוא כמוהו‬ ‫בנוי שיחות שיחות‪" :‬שפר את לשונך — דייק בלשונך" (רוזן ודרור‪ ,‬שפר)‪ .‬המאזן‬ ‫המגדרי בו שקול‪ :‬הן בעמדת המתקן הן בעמדת המתוקן נמצא נשים וגברים‪.‬‬ ‫השפעתן המעשית של המלצות הוועדה למעמד האישה הייתה אפסית‪ 32,‬אבל אולי‬ ‫די היה בעצם התכנסותה ליצור רושם שזמנים חדשים הגיעו ושמאזן הכוחות המגדרי‬ ‫עומד להתהפך‪ .‬החשש העמוק משחרורה הצפוי של האישה היה עשוי להוביל לתיקוף‬ ‫שמרני של המצב החברתי הקיים על ידי פנייה לסמכותה של התרבות היהודית‬ ‫המסורתית‪ .‬על כגון זה אומרת האישה פרי דמיונו של אהרנוביץ‪:‬‬ ‫‪ — .23‬החלטה בגנות הציונות‪ ,‬שהוחלטה בכינוס בין־לאומי של נשים מטעם‬ ‫או"ם‪ ,‬אינה משמעותית‪ ,‬ובכלל כינוס כזה אינו משמעותי‪.‬‬ ‫(אהרנוביץ‪ ,‬עברית‪" :730§ ,‬משמעותי"‪ ,‬עמ' ‪)328‬‬ ‫היערכות מעמדית‬ ‫עיון מעמיק ב"עברית לכל רגע" של אהרנוביץ מעלה שההיערכות המגדרית הגלויה‬ ‫‪33‬‬ ‫שבו משתלבת בהיערכות מעמדית סמויה ממנה‪.‬‬ ‫הספר מכוון לציבור הדוברים ולאו דווקא למלומדים‪ .‬בדברי ההסבר הנלווים לו —‬ ‫ההקדמה (עמ' ‪ )10-9‬והטקסט שבגב הספר — מוצגות שתי מטרות משולבות‪ :‬מצד‬ ‫אחד זהו "מדריך יעיל להבעה עברית טובה" ב"עניינים המזדמנים לנו יום יום" (גב‬ ‫הספר)‪ ,‬ל"תקשורת טובה" (עמ' ‪ )9‬ול"הידור וטוב טעם" (עמ' ‪ ,)10‬ומצד אחר אוצר‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫הוועדה למעמד האישה‪ ,‬סיכומי דיון‪ ,‬עמ' ‪ ;7‬שדולת הנשים בישראל‪ ,‬בדיקה‪ ,‬מבוא‪.‬‬ ‫גם הסעיף המובא לעיל מספרו של יעקב רבי (דוגמה ‪ )21‬קושר מציאות מגדרית עם מציאות‬ ‫מעמדית‪.‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪165‬‬ ‫של הנאה ופולקלור‪" :‬השיחות פנים שוחקות להן‪ ,‬והן שוות לכל נפש‪ .‬ההסברים‬ ‫מרחיבים את הדעת ומחדדים את תחושת הלשון של כל שוחר לשון‪ .‬כל אחד ואחד‬ ‫ימצא בספר 'פנינים'‪ ,‬לפי טעמו ולפי השגתו" (גב הספר)‪.‬‬ ‫הניסוח מדגיש היטב את הפנייה לכלל דוברי העברית‪ .‬אחת הדרכים (נוסף על‬ ‫קלילות והומור) ליצור שיח מזמין הפונה לקהל הרחב היא שימוש באמיתות כלליות‬ ‫ובהיגדים שהם בגדר "מן המפורסמות"‪ 34,‬ומטבע הדברים הבדלי המגדר מזמנים‬ ‫שפע של דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ .24‬את מתהדרת; כלומר‪ :‬את מתייפה בשמלות נאות ובתכשיטים‪ .‬יהודי המתהדר‬ ‫במצוות‪ ,‬קונה לו אתרוג יפה‪.‬‬ ‫(אהרנוביץ‪ ,‬עברית‪" :79§ ,‬הוא נהדר"‪ ,‬עמ' ‪)41‬‬ ‫‪— .25‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫היא עקרת בית; הוא פנקסן במקצועו‪.‬‬ ‫באיזה מקצוע?‬ ‫מקצועו פנקסן‪.‬‬ ‫אמרי זאת‪ :‬עקרת בית‪ ,‬והוא פנקסן; ודי‪.‬‬ ‫ואם רופא הוא במקצועו?‬ ‫אותו הדבר‪ :‬מקצועו רופא; ודי‪.‬‬ ‫אבל אני רוצה לציין‪ ,‬שהוא פסנתרן מעולה‪ ,‬אף שהוא רופא במקצועו‪]...[ .‬‬ ‫(שם‪'" :310§ ,‬פנקסן במקצועו'"‪ ,‬עמ' ‪)139‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪[ — .26‬האישה‪ ]:‬כבר הדפיסו הזמנות‪ ,‬הכל היה מוכן לחתונה — ולא עוד כלה;‬ ‫שוב היא רווקה‪.‬‬ ‫— למה?‬ ‫— בגללו‪ .‬שבועיים לפני החתונה נרתעה לעשות את זה‪]...[ .‬‬ ‫‪34‬‬ ‫השאיפה לאמיתות מוחלטות — מעבר לתפקיד המעשי של משיכת קוראים — אופיינית לשיח‬ ‫פוסקני‪ ,‬ואמנם גם רבי (דוגמה ‪ 21‬לעיל) נזקק לה‪ .‬השוו קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪“The style :218‬‬ ‫‪rules [...] affirm basic distinctions like true/false, good/bad, correct/incorrect, and they‬‬ ‫‪insist that those distinctions are categorical absolutes, not matters of opinion or arbitrary‬‬ ‫”‪.convention, and not contingent judgements that could vary with the context‬‬ ‫‪35‬‬ ‫דרך ציון מקצוען של נשים בהשוואה להצגת מקצועם של גברים עלתה בדוח של צוות "תדמית‬ ‫ותקשורת" של הוועדה למעמד האישה‪ ,‬למשל‪" :‬ראיית הנשים כבני־אדם מחייבת‪ ,‬לפי ההוראות‪,‬‬ ‫להבליט את צידיהן השוים לגבר ולא את השונה והמייחד אותן [‪ ]...‬על ההאריסונים אפשר לומר‬ ‫גם ש'הם מאוד נחשבים בתחומיהם‪ ,‬אן היא מוסיקאית מעולה‪ ,‬והנרי — עורך דין שנון'‪ ,‬אם אן‬ ‫איננה מוסיקאית או בעלת מקצוע אחר‪ ,‬מותר לכותבים להגדיר את עיסוקה כ'אשה העובדת‬ ‫במשק ביתה'" (הוועדה למעמד האישה‪ ,‬סיכומי דיון‪ ,‬עמ' ‪.)264‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪166‬‬ ‫— אילו ראית אותו לעומת ממדיה הגדולים של הכלה‪ ,‬היית יודע מדוע‬ ‫נרתע מלהתחתן אתה‪.‬‬ ‫(שם‪'" :341§ ,‬נרתע לעשות'"‪ ,‬עמ' ‪)152‬‬ ‫קהל הקוראים של "עברית לכל רגע" מעוצב כקבוצה לאומית שיש לה מכנה משותף‬ ‫עמוק ומערכת ערכים אחידה‪:‬‬ ‫‪ .27‬מורשת לשון אחת לכולנו‪ ,‬ודור לדור יביע אומר ומכוחה יחדש וירחיב [‪]...‬‬ ‫תחיית הלשון העברית‪ ,‬בצמוד לחזיון של שיבת ציון בימינו‪ ,‬תולדה היא של‬ ‫ׁשקֵף אל העבר ושל כמיהה לתפארת הגדּולה של עמנו בשנים הקדמוניות‪,‬‬ ‫ֶה ְ‬ ‫כשישב על אדמתו ודיבר בלשונו ובה ֵהנ ִיב את פרי רוחו‪.‬‬ ‫(שם‪ ,‬עמ' ‪)10-9‬‬ ‫אבל למעשה מסומנת בספר הבחנה בין אליטה להמון‪ .‬האליטה מורכבת בראש‬ ‫ובראשונה מאזרחים חפצי "הבעה נאותה" (עמ' ‪ )9‬והתנהגות נאותה‪ ,‬וכמה‬ ‫סעיפים בספר מסגירים את זיהוים עם יוצאי מדינות אירופה‪ .‬למשל ב־§‪'"( 287‬עד‬ ‫כמה חשוב'"‪ ,‬עמ' ‪ )129‬נזכרות "יצירות וגנר וריכרד שטראוס"‪ ,‬וב־§‪'"( 419‬עם‬ ‫הפנים לגליל'"‪ ,‬עמ' ‪ )189‬נזכר השיר "פנינו אל השמש העולה"‪ ,‬שאת לחנו חיבר‬ ‫דניאל סמבורסקי‪ ,‬יליד קניגסברג‪ ,‬ואת מילותיו כתב יצחק שנהר‪ ,‬יליד וולוצ'יסק‪.‬‬ ‫ועוד‪:‬‬ ‫‪— .28‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫אני מעריצה את הגולדברגים‪ .‬אצילי נפש הם ומעורבים עם הבריות‪,‬‬ ‫ולא תבחין בהם שעברו את השואה‪.‬‬ ‫כל הכבוד‪ ,‬אבל לא עברו את השואה‪.‬‬ ‫שניהם יש להם מספר מקועקע על הזרוע‪ ,‬מזכרת מאושוויץ‪.‬‬ ‫שימי לב‪ :‬השואה עברה על יה ם; ולא‪ :‬הם עברו את השואה‪]...[ .‬‬ ‫אמת‪ ,‬עברו עליהם שנים נוראות במחנות הריכוז‪ .‬ואף על פי כן ראה‪,‬‬ ‫אין רישומן ניכר בהם כלל‪.‬‬ ‫(שם‪'" :485§ ,‬עברו את השואה'"‪ ,‬עמ' ‪)219‬‬ ‫‪— .29‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫אני אוהבת דג קרפיון ממולֶא‪ ,‬כשהוא מעורב בדג ים ומתובל בתבלים;‬ ‫דג ממולֶא ועשוי בטעם ליטאי‪ ,‬ולא בטעם פולני‪ ,‬שאתה אוהב‪.‬‬ ‫ואני אוהב עברית שאינה מתובלת בשגיאה‪ .‬לא דג ממולֶא; דג מְמּולָא!‬ ‫דג מְמּולָא! ְמ מּו לָא !‬ ‫טוב‪ .‬נכנעתי‪ .‬אבשל לך דג ְמ מּו לָא כטעמך‪.‬‬ ‫יהיה בטעם פולני‪ ,‬בטעם הונגרי‪ ,‬בטעם מרוקני; יהיה אשר יהיה‪ ,‬ובלבד‬ ‫שיהיה דג ממולָא‪.‬‬ ‫(שם‪" :799§ ,‬מְמּולָא"‪ ,‬עמ' ‪)356-355‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪167‬‬ ‫ההקדשה הבאה בראש הספר מלמדת כי מוצא הוריו של אהרנוביץ בפולין‪.‬‬ ‫באליטה נכללים כמובן גם ילידי הארץ‪ ,‬אלא שבספר יש התנגדות עקיבה ללשון‬ ‫רחוב צברית‪ ,‬ובה אין מחלוקת בין גברים לנשים‪:‬‬ ‫‪— .30‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫שמעת? הילדים "הלכו מכות" במשחק הכדורגל — זאת פנינת הלשון‬ ‫של יוסי‪.‬‬ ‫הילדים הכו זה את זה‪.‬‬ ‫אילו שמעת את אוצר המלים שלו על מכות‪ ,‬לא היית מאמין למשמע‬ ‫אזניך‪ .‬בליל של מלים מיידיש‪ ,‬מפולנית‪ ,‬מערבית‪.‬‬ ‫דעתי היא‪ ,‬שצריך לדבר עברית עם יוסי גם בענין מכות‪ ,‬ויש‬ ‫ביטויים לכך‪ :‬הילדים הכו זה את זה‪ ,‬הרביצו זה לזה‪ ,‬התכתשו‪ ,‬סטרו‬ ‫זה לזה‪ ,‬חבטו זה את זה‪ ,‬ויש עוד‪ .‬גם בימיו של רבי עקיבא היו ילדים‬ ‫משתובבים ומכים זה את זה‪ ,‬ואין צורך לעוות את ההבעה העברית‬ ‫בתחום הזה‪.‬‬ ‫(שם‪'" :191§ ,‬הלכו מכות'"‪ ,‬עמ' ‪)86‬‬ ‫ואף התנגדות ללשון המונית בכלל ("לשון עלגים"‪" ,‬עברית עילגת") — לשונם של‬ ‫דוברים שאינם חפצי "הבעה נאותה"‪:‬‬ ‫‪— .31‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫האזנת בכובד ראש לפזמון "היא תבוא עם פיז'מה" [גרסה עברית לשיר‬ ‫העממי “‪ .]"She’ll Be Coming ’Round the Mountain‬נעשית חסיד של‬ ‫הפזמון הקל? הזמרת מוצאת חן בעיניך‪ :‬מה נשתנה?‬ ‫האזנתי בתמהון לבית החוזר‪ ,‬הנפתח במלים "היא תבוא עם פיז'מה"‪.‬‬ ‫לא היה נגרע ממנו מאומה‪ ,‬אילו הושר כהלכה‪ :‬היא תבוא בפיז'מה;‬ ‫ב־ ולא‪ :‬עם‪.‬‬ ‫מי שם לב לזה?‬ ‫איכפת לי‪ .‬בגולה לגלגו אנטישמיים על הדיבור בלשון המדינה‪ ,‬המשובש‬ ‫בפי יהודים‪ .‬כאן בישראל עושים לשון עלגים אמנות‪.‬‬ ‫אבל היא שרה יפה‪.‬‬ ‫תבוא ותשיר בפיז'מה‪ ,‬בשמלה‪ ,‬במעיל‪ ,‬בלי — כעולה על רוחו של‬ ‫הפזמונאי‪ .‬אבל עברית עילגת אינה בידור‪.‬‬ ‫(שם‪'" :222§ ,‬היא תבוא עם פיז'מה'"‪ ,‬עמ' ‪)100‬‬ ‫סמלי תרבות שאינם כלל־ישראליים או אשכנזיים לא נמצאו לי בספר‪ ,‬ולמעשה‬ ‫לא באה בו כל עדות לקיומם של מזרחים בישראל‪ ,‬כל שכן ערבים‪ .‬מחיקתם‬ ‫של הקיבוצים שאינם שותפים למורשת המזרח־אירופית מן המרחב הנורמטיבי‬ ‫המדומיין שבספר עולה בקנה אחד עם המודל הלשוני‪ ,‬המדומיין אף הוא‪ ,‬העומד‬ ‫אורי מור‬ ‫‪168‬‬ ‫במרכזו‪ .‬בשניהם ניכר אליטיזם אתני־מעמדי במסווה של שיח כלל־ישראלי‬ ‫‪36‬‬ ‫וכלל־יהודי‪.‬‬ ‫אין תמה שהעמדה האליטיסטית הזאת‪ ,‬המתבדלת מן ההמון והמייצרת לעצמה‬ ‫סמכות‪ ,‬התגלגלה דווקא במדריך לשון‪ .‬שיח פוסקני מסתמך מטבעו על סמכותה‬ ‫של מסורת נורמטיבית (אמיתית או מדומיינת)‪ 37‬ומקדש שורת עקרונות מוצהרים —‬ ‫דיוק‪ ,‬בהירות‪ ,‬אחידות‪ ,‬פשטות‪ ,‬היגיון‪ ,‬חסכנות‪ ,‬אלגנטיות‪ ,‬ניקיון מלעז ועוד —‬ ‫שמאחוריהם עומדות בדרך כלל השקפות אידאולוגיות‪ :‬שאיפה לחברה הומוגנית‬ ‫‪38‬‬ ‫ולקטגוריות מוסריות ברורות‪ ,‬שימור הייררכיה חברתית‪ ,‬יצירת זהות לאומית ועוד‪.‬‬ ‫לזה בדיוק כיוון אהרנוביץ‪ :‬מטרת החיבור כמבואר בהקדמה ובגב הספר — לעודד‬ ‫עברית תקנית ועשירה על יסוד המקורות — מבוססת על שתי הנחות משולבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש בעברית החדשה פער ברור ופשוט בין מערך שימושים רצוי‪ ,‬המגלם את‬ ‫העקרונות הנזכרים לעיל‪ ,‬ללשון בלתי־מתוקנת‪:‬‬ ‫‪— .32‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫אני מפנה את תשומת לבך לענין של‪ — ...‬שוב אין זה לטעמך?‬ ‫לדעתי‪ ,‬אפשר לפשט ולכתוב‪ :‬אני מע י ר את לבך לענין פלוני; או‪ :‬אני‬ ‫מפנה את דע תך לענין פלוני‪.‬‬ ‫אבל הביטויים "אני מפנה את תשומת לבך" ו"אני מסב את תשומת לבך"‬ ‫רווחים בשימוש‪.‬‬ ‫אמת שהם מקובלים‪ ,‬אבל ראוי לדעת שאבותינו השתמשו לענין זה‬ ‫בצירופים פשוטים יותר שהזכרתי [‪ ]...‬לעומת אלה הביטוי המתורגם‬ ‫"אני מפנה את תשומת לבך" מסורבל הוא למדי‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬אתה מעדיף כאן את הביטוי מלשון חז"ל מפני שהוא מקורי‬ ‫והוא פשוט יותר?‬ ‫בדיוק‪.‬‬ ‫(שם‪" :104§ ,‬אני מפנה את תשומת לבך"‪ ,‬עמ' ‪)51‬‬ ‫ב‪ .‬יש קשר מהותי בין הקפדה על לשון מתוקנת להתנהגות מתוקנת (ולהפך)‪:‬‬ ‫‪ — .33‬מדוע אני מחייגת וטועה במספר?‬ ‫— מפני שאין את מחייגת כמו שצריך‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫על הדרה ומחיקה של נוכחות מזרחית ושל היסטוריה מזרחית בשיח הציוני ובתרבות הישראלית‬ ‫ראו שוחט‪ ,‬הקולנוע הישראלי‪ ,‬עמ' ‪ ;154 ,113 ,108‬שוחט‪ ,‬זיכרונות אסורים‪ ,‬למשל עמ'‬ ‫‪ ;333-332 ,320-313‬רז־קרקוצקין‪ ,‬גלות‪ ,‬עמ' ‪.128-125‬‬ ‫ראו ההפניות בהערה ‪ 15‬לעיל‪.‬‬ ‫ראו למשל קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪ ;218 ,68-63 ,38-37 ,25‬פולם‪ ,‬אידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ;14-6‬רבין‪,‬‬ ‫הנורמטיביות הלשונית‪ ,‬עמ' ‪.273-272‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪169‬‬ ‫— אני מחייגת כל ספרה עד הסוף‪ ,‬ומחזירה את זה‪ ,‬ומה צריך עוד?‬ ‫— מה זה‪" :‬את מחזירה את זה"? אינך מדייקת לא בדיבור ולא במעשה‪.‬‬ ‫צריך לחייג את הספרה עד ה עֶ צֶ ר‪ ,‬ואחר כך צריך להוציא את האצבע‬ ‫מן הנקב‪ ,‬והחוגה חוזרת מאליה למקומה‪ .‬וכך צריך לחזור ולחייג את‬ ‫שאר הספרות ולהניח לחוגה לחזור מאליה‪ .‬אם תנהגי כך‪ ,‬לא תטעי‪.‬‬ ‫(שם‪" :98§ ,‬חוגה ועצר"‪ ,‬עמ' ‪)48‬‬ ‫נראה שגם מן הבחינה הזאת הספר משקף חרדה‪ .‬חששה של האליטה הישראלית‬ ‫מהשפעתם המזיקה של הצברים מכאן ושל עולים שתרבותם שונה במובהק מתרבותה‬ ‫מכאן הורגש בשיח הציבורי ובשיח הפוסקני כבר בשנות החמישים‪ 39.‬עליית מפלגת‬ ‫הליכוד לשלטון ב־‪ ,1977‬שנה לפני הדפסתו של "עברית לכל רגע"‪ ,‬עוררה מחדש‬ ‫את תחושת האובדן של האליטה האשכנזית בישראל‪ 40,‬ואולי היא המשתקפת בספר‪.‬‬ ‫השיח הפוסקני האירופוצנטרי של אהרנוביץ מצא את ביטויו גם בשני מאמרים על‬ ‫הגיית חי"ת ועי"ן‪ ,‬המשמיעים טענה אחת‪ :‬החלטת ועד הלשון לקבל את ההגייה‬ ‫הלועית של שני העיצורים האלה אינה מקוימת בפועל‪ ,‬אפילו בקרב מזרחים‪ ,‬ואינה‬ ‫בגדר "תמימות דעים כלל לאומית"‪ 41.‬למעשה‪ ,‬טען אהרנוביץ‪ ,‬אין הוכחה שבימי‬ ‫קדם נהג היגוי לועי שלהם‪ ,‬ונראה שעלה רק בתקופה האסלאמית בהשפעת הערבית‬ ‫ובתיווכם של מדקדקי ימי הביניים‪ .‬פירושו של דבר ש"יהודי אשכנז — קרי‪ :‬יהודי‬ ‫אירופה שמחוץ לתחום השלטון הערבי המוסלמי — לא ידעו היגוי גרוני של חי"ת‬ ‫ועי"ן מעולם" (שם)‪ .‬כדי לבסס את ההיבדלות ממסורות ההגייה הלא־אשכנזיות קבע‬ ‫אהרנוביץ שהשאיפה להגייה הלועית מונעת בין השאר "מכוח רגש קיפוח תרבותי־‬ ‫עדתי" (מבטא‪ ,‬עמ' ‪ )294‬ופנה לאידאולוגיה הלשונית של ז'בוטינסקי‪" :‬העובדה‬ ‫שאבותינו הקדמונים חיבבו את יפיפותו של יפת בלשונו ובזמרתו‪ ,‬מאמתת את‬ ‫משנתו של ז'בוטינסקי בנדון‪ ,‬כי טעמנו האסתיטי‪ ,‬האירופי־מערבי‪ ,‬כיום קרוב יותר‬ ‫לטעמם‪ ,‬מאשר לטעם הערבי־אסיאתי" (מבטא‪ ,‬עמ' ‪ 42.)297‬כל זאת כביכול מתוך‬ ‫עמדה שאין בה משוא פנים‪" :‬בדין שנעריך את המסורות הללו [=מסורות ההגייה‬ ‫המגוונות שביהדות] מתוך גישה מאוזנת‪ ,‬ובלא דעה קדומה ורגשית‪ ,‬המתיימרת‬ ‫לראות באחת מהן סגולה נעלה על אחרות" (חי"ת ועי"ן‪ ,‬עמ' ‪.)251‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מור‪ ,‬שלוש בי"תין‪ ,‬עמ' ‪.329-328‬‬ ‫על תחושות חרדה ואימה באליטה הישראלית בעקבות עליית הליכוד לשלטון ראו משעני‪ ,‬העניין‬ ‫המזרחי‪ ,‬עמ' ‪ ;37-34 ,18-11‬טורצקי‪ ,‬ספרות תעודה‪ ,‬עמ' ‪.24-19‬‬ ‫אהרנוביץ‪ ,‬חי"ת ועי"ן‪ ,‬עמ' ‪ .249‬וראו גם אהרנוביץ‪ ,‬מבטא‪.‬‬ ‫העמדות האירופוצנטריות והאוריינטליות הניבטות משני המאמרים של ז'בוטינסקי שציין‬ ‫אהרנוביץ ("לשאלת המבטא העברי" מתרע"ט ו"המבטא העברי" מתר"ץ) נידונות אצל נטקוביץ'‪,‬‬ ‫ז'בוטינסקי‪ ,‬עמ' ‪.113-109‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪170‬‬ ‫ההגייה הלועית של החי"ת והעי"ן בעברית הישראלית מתאפיינת‪ ,‬כידוע‪ ,‬בדואליות‬ ‫סימבולית‪ :‬סימון של עברית מופתית על סמך העברית הקדומה מצד אחד וסימון‬ ‫של זהות מזרחית סטראוטיפית מצד אחר‪ 43.‬אהרנוביץ יוצר במאמרים שיח ממלכתי‬ ‫כלל־לאומי שמתוכו הוא מבקש לבטל — בטיעון מלומד ורציונליסטי — את התפקיד‬ ‫הראשון כדי לדחות את התפקיד השני‪ :‬להפקיע מן ההגייה הלועית את היוקרה‬ ‫ההיסטורית‪ ,‬הפוסקנית והלאומית שלה כדי לצמצם אותה לתופעה לבנטינית‬ ‫מאוחרת‪ .‬בסופו של דבר השיח הלגיטימי (ראו הערה ‪ )9‬משמש לטיהור העברית‬ ‫האידיאלית מיסודות מזרחיים‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫מטרת העיון ב"עברית לכל רגע" לא הייתה חשיפת תודעתו ומניעיו האישיים של‬ ‫מחברו אלא אפיון התנהלותו של השיח הפוסקני בספר וזיהוי המארג החברתי שמתוכו‬ ‫צמח‪ .‬אלה דרכי הפעולה העיקריות שאותרו‪( :‬א) גיוס המקורות היהודיים מצד אחד‬ ‫והתבנית העממית המנטרלת את האיום שבאישה על ידי חינוכה מצד אחר; (ב) ניצול‬ ‫השרירותיות של התקן‪ ,‬המאפשרת להטות אותו לפי אמונותיו והשקפותיו של קובע‬ ‫התקנים; (ג) הסוואת האופי ההגמוני של השיח על ידי יצירת דיון כלל־לאומי מבוסס‬ ‫על אמיתות מקובלות הנתון בתוך שיח לגיטימי‪.‬‬ ‫מסקנה חשובה אחרת נוגעת לקשר בין אפליה מגדרית למעמדית‪ 44.‬הספר משקף‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬את חרדתה של האליטה הישראלית משינוי בריבוד החברתי (המגדרי‪,‬‬ ‫המעמדי והדורי) ומאובדן שליטה ומבקש להתמודד עם השתנות החוקיות החברתית‬ ‫בעזרת אכיפת חוקיות לשונית‪ 45.‬ההיערכות הזאת מחדדת את המודל האזרחי שמציע‬ ‫אהרנוביץ‪ :‬דגם העברית המופתית שהספר מעמיד במרכזו מבוסס כולו על המקורות‬ ‫היהודיים ומכוון לזהות ישראלית־ציונית אינטלקטואלית שהיהדות המסורתית היא‬ ‫עצם מעצמותיה (ראו דוגמאות ‪ 27 ,24‬לעיל)‪ ,‬היא שעוז אלמוג מגדיר "הבורגנות‬ ‫הציונית הוותיקה"‪ 46.‬בסוף שנות השבעים‪ ,‬כשמעמדו של האתוס הצברי־הילידי כבר‬ ‫היה מבוסס היטב בחברה הישראלית‪ ,‬ההישענות על התרבות היהודית הרבנית הייתה‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪45‬‬ ‫גפטר‪ ,‬לועיים‪ ,‬עמ' ‪.39-37‬‬ ‫על הצטלבות (‪ )intersectionality‬של זהויות ושל אפליות בתרבות הישראלית ראו למשל שוחט‪,‬‬ ‫הקולנוע הישראלי‪ ,‬עמ' ‪ ;265‬משעני‪ ,‬העניין המזרחי‪ ,‬עמ' ‪.37-34‬‬ ‫השוו קמרון‪ ,‬טהרנות‪ ,‬עמ' ‪“[V]erbal hygiene is not just about ordering language itself, :25‬‬ ‫‪but also exploits the powerful symbolism in which language stands for other kinds of‬‬ ‫”‪.order — moral, social and political‬‬ ‫‪46‬‬ ‫אלמוג‪ ,‬שרוליק‪ ,‬עמ' ‪.38-37‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪171‬‬ ‫עלולה להיות מזוהה עם חולשה ועם נשיות‪ 47‬או לכל הפחות להצטייר כמנוגדת‬ ‫למגמת שלילת הגלות של השיח הציוני (החילוני) בישראל‪ 48.‬נראה שבהצבת הגבר‬ ‫שבספר לעומת אישה הניתנת לשליטה ולחינוך יש משום תיקון המשיב לו את‬ ‫סמכותו‪ 49.‬הדבר בולט בשיחות שבהן עמדת המזלזלים בעברית תקנית ועשירה‬ ‫מושמעת מפי האישה‪:‬‬ ‫‪— .34‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫לא כדאי להזמין פועל‪ .‬אני אתקן את הטיח במו ידי‪.‬‬ ‫אבל אין לנו שפאכטל‪.‬‬ ‫את מתכוונת לכף סיידים? מרית שמה‪ .‬בשובי מן העבודה‪ ,‬אקנה מרית‪.‬‬ ‫בטוחני‪ ,‬שבעל החנות לא יידע מה אתה רוצה לקנות‪ ,‬ואפילו הסיידים‬ ‫לא יידעו מה זה‪.‬‬ ‫צריך להתנדב למשימה האפשרית הזאת ולומר להם‪ ,‬שבטיח אין עובדים‬ ‫ב"שפאכטל"; עובדים ב מ ר י ת ‪.‬‬ ‫(אהרנוביץ‪ ,‬עברית‪" :702§ ,‬מִָרית (שפאכטל)"‪ ,‬עמ' ‪)318‬‬ ‫הסעיף הקצר הזה כולו סמכות‪ :‬הסמכות הפוסקנית הבסיסית של הגבר — ידיעת‬ ‫עברית — מוליכה לסמכות מגדרית‪ ,‬והתעמתותו עם האישה מאפשרת לו להרחיב על‬ ‫גבה את סמכותו לשתי זירות נוספות‪ :‬בהבטחתו לחנך את בעל החנות ואת הסיידים‬ ‫הוא קונה סמכות מעמדית‪ ,‬ובהחלטה לתקן את הטיח ולא להזמין פועל הוא קונה‬ ‫סמכות תרבותית ומגלה שהוא מוכשר לא רק למילים וללמדנות אלא גם למעשים‬ ‫ולעבודת כפיים‪.‬‬ ‫הקיצורים הביבליוגרפיים‬ ‫אבינרי‪ ,‬יד הלשון = י' אבינרי‪ ,‬יד הלשון‪ :‬אוצר לשוני ערוך לפי הנושאים בסדר אלף־בית‪,‬‬ ‫תל אביב תשכ"ה‬ ‫אהרנוביץ‪ ,‬חי"ת ועי"ן = ח' אהרנוביץ‪" ,‬היגויי אף‪ ,‬פה וגרון של חי"ת ועי"ן וכללי הניקוד"‪,‬‬ ‫החינוך נב (תשל"ט‪-‬תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪251-249‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫זיהוי הגבר היהודי עם נשיות ועם גבריות פגומה יסודו בשיח האנטישמי באירופה (גארבר‪ ,‬קרוס־‬ ‫דרסינג‪ ,‬עמ' ‪ .)233-224‬בשיח הציוני המוקדם ובתרבות הצברית אומץ הזיהוי הזה והופנה לדחיית‬ ‫היהודי הרופס והנשי מפני העברי החסון והגברי (גלוזמן‪ ,‬הגוף הציוני‪ ,‬עמ' ‪ ;28-12‬צמיר‪ ,‬לילית‪,‬‬ ‫עמ' ‪.)137‬‬ ‫על המגמה הכוללת הזאת ועל השלכותיה הפוליטיות‪ ,‬ההיסטוריוגרפיות והתרבותיות ראו רז־‬ ‫קרקוצקין‪ ,‬גלות‪ ,‬בעיקר עמ' ‪ ;42-39 ,25-23‬וראו שם עמ' ‪ 42 ,41‬הערה ‪ 118-117 ,45‬על‬ ‫ההייררכיה המגדרית הטבועה בה‪ .‬על שלילת הגלות ודחיית הלמדנות היהודית בתרבות הצברית‬ ‫ראו אלמוג‪ ,‬הצבר‪ ,‬עמ' ‪ ;242-216 ,132-129‬מור וסישל‪ ,‬הגשש החיוור‪ ,‬עמ' ‪ 143-142‬והערה ‪.39‬‬ ‫את ההבנה הזאת הציע לי ערן ענבר‪.‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪172‬‬ ‫אהרנוביץ‪ ,‬מבטא = ח' אהרנוביץ‪" ,‬מבטא עברי־מזרחי‪ ,‬אגדה וממש"‪ ,‬האומה כג (תשמ"ה‪-‬‬ ‫תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪298-293‬‬ ‫אהרנוביץ‪ ,‬עברית = ח' אהרנוביץ‪ ,‬עברית לכל רגע‪ :‬תקינות לשון‪ ,‬העשרת אוצר המלים‪,‬‬ ‫שיפור הביטוי — שיחות קצרות‪ ,‬הסברים ומובאות מן המקורות‪ ,‬חיפה תשל"ט‬ ‫איזק‪ ,‬קיבה קשה = ח' איזק‪'" ,‬קיבה קשה' בלשון־חכמים" [ביקורת על אהרנוביץ‪ ,‬עברית]‪,‬‬ ‫המדור מלים מלים‪ ,‬דבר השבוע‪ 17 ,‬בנובמבר ‪ ,1978‬עמ' ‪2‬‬ ‫אלמוג‪ ,‬הצבר = ע' אלמוג‪ ,‬הצבר — דיוקן‪ ,‬תל אביב תשנ"ז‬ ‫אלמוג‪ ,‬שרוליק = ע' אלמוג‪ ,‬פרידה משרוליק‪ :‬שינוי ערכים באליטה הישראלית‪ ,‬חיפה‬ ‫ואור יהודה תשס"ד‬ ‫ארנה וטומפסון‪ ,‬סיפור העם = ‪A. Aarne, The Types of the Folktale: A Classification and‬‬ ‫‪Bibliography, translated and enlarged by S. Thompson, Helsinki 1981‬‬ ‫בורדייה‪ ,‬שאלות בסוציולוגיה = פ' בורדייה‪ ,‬שאלות בסוציולוגיה‪ ,‬בתרגום א' להב‪,‬‬ ‫תל־אביב ‪2005‬‬ ‫בירנבאום‪ ,‬אבינרי = ג' בירנבאום‪" ,‬יצחק אבינרי — מתקן לשון מקורי"‪ ,‬נטעי אילן‪ :‬מחקרים‬ ‫בלשון העברית ובאחיותיה מוגשים לאילן אלדר‪ ,‬בעריכת מ' בר־אשר וע'‬ ‫מאיר‪ ,‬ירושלים תשע"ד‪ ,‬עמ' ‪522-505‬‬ ‫בלום ובריינס‪ ,‬שנות השישים =‪A. Bloom and W. Breines )eds.(, “Takin’ It to the‬‬ ‫‪Streets”: A Sixties Reader2, New York 2003‬‬ ‫גארבר‪ ,‬קרוס־דרסינג = ‪M. B. Garber, Vested Interests: Cross-Dressing & Cultural‬‬ ‫‪Anxiety, New York 1992‬‬ ‫גלוזמן‪ ,‬הגוף הציוני = מ' גלוזמן‪ ,‬הגוף הציוני‪ :‬לאומיות‪ ,‬מגדר ומיניות בספרות העברית‬ ‫החדשה‪ ,‬תל אביב ‪2007‬‬ ‫גפטר‪ ,‬לועיים = ?‪R. J. Gafter, “What’s a Stigmatized Variant Doing in the Word List‬‬ ‫‪Authenticity in Reading Styles and Hebrew Pharyngeals”, Journal of‬‬ ‫‪Sociolinguistics 20 (2016), pp. 31–58‬‬ ‫דייקסטרה‪ ,‬רשע נשי = ‪B. Dijkstra, Idols of Perversity: Fantasies of Feminine Evil in‬‬ ‫‪Fin-de-Siècle Culture, New York 1986‬‬ ‫האני‪ ,‬הומור דו־לשוני = ‪P. C. Haney, “Bilingual Humor, Verbal Hygiene, and the‬‬ ‫‪Gendered Contradictions of Cultural Citizenship in Early Mexican‬‬ ‫‪American Comedy”, Journal of Linguistic Anthropology 13 (2003),‬‬ ‫‪pp. 163–188‬‬ ‫האקדמיה‪ ,‬איך פונים = האקדמיה ללשון העברית‪" ,‬איך פונים לקבוצה שרובה נשים"‪,2010 ,‬‬ ‫איך־פונים־לקבוצה־שרובה־נשים‪http://hebrew-academy.org.il/2010/10/04/‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪173‬‬ ‫האקדמיה‪ ,‬לגבר וגם לאישה = האקדמיה ללשון העברית‪" ,‬פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה"‪,‬‬ ‫‪ ,2010‬פנייה־המיועדת־לגבר־‪http://hebrew-academy.org.il/2010/03/25/‬‬ ‫וגם־לאישה‬ ‫הוועדה למעמד האישה‪ ,‬סיכומי דיון = צוותי הועדה למעמד האשה — סיכומי דיון ומימצאים‬ ‫כפי שהוגשו ליו"ר הועדה‪ ,‬ירושלים תשל"ח‬ ‫הולמס וסטאב‪ ,‬סטראוטיפ ומציאות = ‪J. Holmes and M. Stubbe, “ ‘Feminine’ Workplaces:‬‬ ‫‪Stereotype and Reality”, The Handbook of Language and Gender, ed.‬‬ ‫‪J. Holmes and M. Meyerhoff, Malden, MA 2003, pp. 573–599‬‬ ‫טורצקי‪ ,‬ספרות תעודה = מ' (בר) טורצקי‪ ,‬מסעות אל החצר האחורית — ספרות תעודה‬ ‫בישראל‪ :‬עמוס עוז‪ ,‬דויד גרוסמן‪ ,‬אילנה המרמן‪ ,‬תל אביב תשע"ז‬ ‫טיילור‪ ,‬משפחות = ‪E. Taylor, Prime-Time Families: Television Culture in Post-War‬‬ ‫‪America, Berkeley 1989‬‬ ‫טנא‪ ,‬שלוש הערות = ד' טנא‪" ,‬שלוש הערות על הכוונת הלשון העברית (תר"ן‪-‬תש"ן‪,‬‬ ‫‪ ,")1990-1890‬הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה‪ :‬הרצאות לרגל‬ ‫מלאות מאה שנה לייסוד ועד הלשון העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪241-212‬‬ ‫יגר־דרור‪ ,‬נורמה = ‪M. Yaeger-Dror, “The Influence of Changing Group Vitality on‬‬ ‫‪Convergence toward a Dominant Linguistic Norm: An Israeli Example”,‬‬ ‫‪Language and Communication 8 (1988), pp. 285–305‬‬ ‫כהן‪ ,‬חדשים גם ישנים = ח"א כהן‪" ,‬קביעות תקן בלשון — חדשים גם ישנים"‪ ,‬מאתיים‬ ‫וחמישים שנות עברית חדשה‪ ,‬בעריכת ח"א כהן (אסופות ומבואות בלשון‪,‬‬ ‫ח)‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪54-33‬‬ ‫כהן ופיינר‪ ,‬קול עלמה עברייה = ט' כהן וש' פיינר‪ ,‬קול עלמה עברייה‪ :‬כתבי נשים משכילות‬ ‫במאה התשע־עשרה‪ ,‬תל אביב ‪2006‬‬ ‫ליין‪ ,‬משלגייה עד ג'זמין = ‪J. M. Layng, “The Animated Woman: The Powerless Beauty‬‬ ‫‪of Disney Heroines from Snow White to Jasmine”, The American‬‬ ‫‪Journal of Semiotics 17, 3 (2001), pp. 197–215‬‬ ‫מוצ'ניק‪ ,‬אתגר המגדר = ‪M. Muchnik, The Gender Challenge of Hebrew, Leiden 2015‬‬ ‫מוצ'ניק‪ ,‬סטראוטיפים מגדריים = מ' מוצ'ניק‪" ,‬סטראוטיפים מגדריים בלשונו של דויד‬ ‫גרוסמן"‪ ,‬חלקת לשון ‪( 38-37‬תשס"ו‪-‬תשס"ז; ספר היובל ליצחק שלזינגר)‪,‬‬ ‫עמ' ‪60-49‬‬ ‫מור‪ ,‬שלוש בי"תין = א' מור‪" ,‬שלוש בי"תין מפוקפקות‪ :‬באם‪ ,‬בכדי‪ ,‬נקט ב־"‪ ,‬לשוננו עח‬ ‫(תשע"ו)‪ ,‬עמ' ‪333-305‬‬ ‫אורי מור‬ ‫‪174‬‬ ‫מור וסישל‪ ,‬הגשש החיוור = א' מור וא' סישל‪'" ,‬יש חופש מדינה בדיבור הזה'‪ :‬העברית‬ ‫הילידית והגשש החיוור"‪ ,‬כרמלים יא (תשע"ה)‪ ,‬עמ' ‪182-133‬‬ ‫מלנקאמפ‪ ,‬קומדיית מצבים = ‪P. Mellencamp, “Situation Comedy, Feminism, and Freud:‬‬ ‫‪Discourses of Gracie and Lucy”, Studies in Entertainment: Critical‬‬ ‫‪Approaches to Mass Culture, ed. T. Modleski, Bloomington 1986,‬‬ ‫‪pp. 80–98‬‬ ‫מקונל־ז'ינה‪ ,‬תיוג = ‪S. McConnell-Ginet, “What’s in a Name? Social Labeling and‬‬ ‫‪Gender Practices”, The Handbook of Language and Gender, ed. J.‬‬ ‫‪Holmes and M. Meyerhoff, Malden, MA 2003, pp. 69–97‬‬ ‫משעני‪ ,‬העניין המזרחי = ד' משעני‪ ,‬בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד‪ :‬הופעת המזרחיות‬ ‫בספרות העברית בשנות השמונים‪ ,‬תל אביב תשס"ו‬ ‫נטקוביץ'‪ ,‬ז'בוטינסקי = ס' נטקוביץ'‪" ,‬הפרוגרמה הלשונית של ז'בוטינסקי‪ :‬בין היסטוריה‬ ‫למיתוס‪ ,‬בין דקדוק לפונטיקה"‪ ,‬בקורת ופרשנות ‪ ,)2017( 45‬עמ' ‪119-99‬‬ ‫פולם‪ ,‬אידאולוגיה = ‪G. K. Pullum, “Ideology, Power, and Linguistic Theory”, revised‬‬ ‫‪version of a paper presented at the annual meeting of the Modern‬‬ ‫‪Language Association in Philadelphia, 2004 (https://people.ucsc.‬‬ ‫)‪edu/~pullum/MLA2004.pdf‬‬ ‫פלדמן‪ ,‬נתיבה בן־יהודה = י' פלדמן‪" ,‬הפלמ"ח אחרי שלושים שנה [ויותר]‪ :‬שוויון מיני או‬ ‫אפליה מגדרית? — עיון בטרילוגית הפלמ"ח של נתיבה בן־יהודה"‪ ,‬הדאר‬ ‫‪ ,77‬גיליון כב (ערה"ש תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪36-32‬‬ ‫פרופ‪ ,‬הקומי = ‪V. Propp, On the Comic and Laughter, edited and translated by J. P.‬‬ ‫‪Debbèche and P. Perron, Toronto 2009‬‬ ‫פרוש‪ ,‬נשים קוראות = א' פרוש‪ ,‬נשים קוראות‪ :‬יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח‬ ‫אירופה במאה התשע־עשרה‪ ,‬תל אביב תשס"א‬ ‫צ'יימברז‪ ,‬שונות ושינוי = ‪J. K. Chambers, “Patterns of Variation including Change”, The‬‬ ‫‪Handbook of Language Variation and Change2, ed. J. K. Chambers‬‬ ‫‪and N. Schilling, Malden, MA 2013, pp. 297–323‬‬ ‫צמיר‪ ,‬לילית = ח' צמיר‪" ,‬לילית‪ ,‬חוה והגבר המתאפק‪ :‬הכלכלה הליבידיאנית של ביאליק‬ ‫ובני דורו"‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות עברית כג (תש"ע)‪ ,‬עמ' ‪182-133‬‬ ‫קור‪ ,‬מעלימים עין = א' קור‪" ,‬מעלימים עין מכל חטא‪ :‬שש הערות על העברית של ימינו"‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬חדשות חגים‪12.9.2012 ,‬‬ ‫קיזלינג‪ ,‬שונות ושינוי = ‪S. F. Kiesling, Sociolinguistic Variation and Change,‬‬ ‫‪Edinburgh 2011‬‬ ‫היערכות מגדרית ומעמדית בשיח התקן העברי‬ ‫‪175‬‬ ‫קמרון‪ ,‬טהרנות = ‪D. Cameron, Verbal Hygiene, expanded edition, London 2012‬‬ ‫קרוסבי ונייקוויסט‪ ,‬המשלב הנשי = ‪F. Crosby and L. Nyquist, “The Female Register:‬‬ ‫‪An Empirical Study of Lakoff’s Hypotheses”, Language in Society 6‬‬ ‫‪(1977), pp. 313–322‬‬ ‫רבי‪ ,‬שיחות = י' רבי‪ ,‬שיחות על עברית‪ ,‬תל אביב תשל"ז‬ ‫רבין‪ ,‬הנורמטיביות הלשונית = ח' רבין‪" ,‬הנורמטיביות הלשונית כתופעה חברתית"‪ ,‬אומה‬ ‫ולשון‪ :‬ספר זכרון לפרופ' אריה טרטקובר‪ ,‬בעריכת מ' זהרי ואחרים‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪276-265‬‬ ‫רוזן ודרור‪ ,‬שפר = מ' רוזן וי' דרור‪ ,‬שפר את לשונך — דייק בלשונך‪ :‬לקט דיאלוגים לתיקון‬ ‫הלשון ולשיפורה‪ ,‬תל אביב תשל"ח‬ ‫רז־קרקוצקין‪ ,‬גלות = א' רז־קרקוצקין‪" ,‬גלות בתוך ריבונות‪ :‬לביקורת 'שלילת הגלות'‬ ‫בתרבות הישראלית"‪ ,‬תיאוריה וביקורת ‪ ,)1993( 4‬עמ' ‪,)1994( 5 ;55-23‬‬ ‫עמ' ‪132-113‬‬ ‫שדולת הנשים בישראל‪ ,‬בדיקה = שדולת הנשים בישראל‪ ,‬מעמד האשה בישראל — בדיקת‬ ‫המלצות הועדה למעמד האשה ‪ ,1978‬ירושלים תשמ"ז‬ ‫שוחט‪ ,‬הקולנוע הישראלי = ‪E. Shohat, Israeli Cinema: East/West and the Politics of‬‬ ‫]‪Representation, New York 2010 [1989‬‬ ‫שוחט‪ ,‬זיכרונות אסורים = א' שוחט‪ ,‬זיכרונות אסורים‪ :‬לקראת מחשבה רב־תרבותית —‬ ‫אסופת־מאמרים‪ ,‬בתרגום י' בן־צבי‪ ,‬תל אביב ‪2001‬‬ ‫ששון־לוי‪ ,‬זהויות במדים = א' ששון־לוי‪ ,‬זהויות במדים‪ :‬גבריות ונשיות בצבא הישראלי‪,‬‬ ‫ירושלים תשס"ו‬