Guy Beiner, Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster (Oxford University Press)
  

הספר בוחן מה קורה כאשר קהילות מקומיות מנסות להשכיח אירועים מביכים בעברן ההיסטורי ומראה כיצד הן בכל זאת משמרות מסורות זיכרון מוסתרות למחצה. השאלה של כיצד חברה מנסה להשכיח פרקים היסטוריים בעייתיים נחקרת לעומק באמצעות מקרה בוחן ממוקם בנפה הצפונית של אירלנד – אלסטר, שם קהילות פרוטסטנטיות לויליאליסטיות-יוניוניסטיות, שנאמנות לאיחוד בין אירלנד ובריטניה הגדולה, ניסו במשך מאתיים שנה להדחיק את זיכרון מעורבותן לצד קתולים במרד רפובליקני בדלני נגד הכתר האנגלי בשנת 1798. חשיפה של מגוון עשיר של מקורות, שברובם הגדול טרם נחקרו עד כה, אפשר לעקוב מקרוב אחר התפתחות הדינמיקה של "שכחה חברתית" מאז סוף המאה השמונה עשרה ועד היום. המקרה של צפון אירלנד מציע הקבלות למקרים אחרים של אזורי ספר ממוקמים בשולי אימפריות, שבהם זיכרונות שנחשבים לפרובלמטיים הוסתרו בתנאים של קונפליקטים אתניים ודתיים. על אף שמדובר בתרבות מקומית של שתיקה והשתקה, מנהגים של שכחה חברתית, שניזונים ממתחים בין זיכרון פרטי להשכחה ציבורית, מתגלות מתוך עיון מקרוב בפרקטיקות של "היסטוריה עממית", שלרוב אינן זוכות להכרה בהיסטוריוגרפיה הפורמלית. מעבר לקריאה ביקורתית של תעודות מתוך ארכיוניים רשמיים, במטרה "להבריש את ההיסטוריה כנגד כיוון הפרווה" כדי לחלץ עדויות של תרבות לא רשמית, המחקר ליקט ארכיון אלטרנטיבי של אלפי מקורות לא מוכרים, ביניהם מסורות שבעל-פה, כתבי מטיילים, תכתובת אישית, יומנים, שירי עם, יצירות פואטיות, ספרות בדיונית, רישומי חוקרי עתיקות חובבניים, עיתונים מקומיים, וכן גם ראיונות ומחקר אתנוגרפי מקורי. הספר מציע דרך חלופית לגשת למחקר של היסטוריה חברתית-תרבותית ומצביע על כיוונים חדשים עבור לימודי זיכרון. אגב כך, מוצעים מושגים חדשים לחקר היבטים פחות מוכרים בהיסטוריה של שכחה חברתית, כמו הרעיון שהעיסוק בהשכחה יכולה באופן פרדוכסלי להקדים את ההתרחשות של האירועים ההיסטוריים או ההכרה בכך שגם אחרי שאירועים נשכחים זוכים להכרה הם יכולים לחזור ולהישכח. בין היתר, המעקב אחר התנגדות להנצחה ציבורית של אירועים מביכים ממקד את המבט על מעשים אלימים של הנצחת-נגד וכיצד הם דווקא מעודדים הנצחה מחודשת. התייחסויות השוואתיות לאורך כל הספר מדגימות את הרלבנטיות הרחבות יותר של לימוד היסטוריה עממית ושכחה חברתית. על כן, הספר פונה למגוון של קהלי קוראים, מאלו שמתעניינים בפרטים הפרטיקולריים של מקרה הבוחן האירי לאלו, שמבקשים לעמוד על ההשלכות התיאורטיות הכלליות יותר של הסוגיות הנידונות.