משנים נקודת מבט- בישיבת מנהלים

ממשיכים עם חודש יוצא מן הכלל -והפעם בישיבת המנהלים.

כל יום ראשון נערכת במועצה ישיבת מנהלים בה עוברים על מה שנעשה ומה עתיד להתקיים עם נקודות שיפור ושימור.

ביום ראשון האחרון אירחנו בישיבה שתי נשים מיוחדות שהעלו תכנים דרך העיניים שלהם.

הראשונה: תמר קסובר מבית חלקיה- תמר מתמודדות עם נכות גופנית ונעזרת בכסא גלגלים. הוריה דאגו לה לחינוך מעולה לאורך כל הדרך ועד סיום הסמינר נעזרו במועצה עם הסעות. האתגר הגיע כשיצאה לתואר ראשון - ללא הסעות וללא תחבורה מותאמת הוריה הסיעו אותה מדי יום ללימודי בירושלים. במהלך התואר הוציאה רישיון מה שמקל עליה מאוד ומסייע לעצמאותה. תמר העלתה בפני המנהלים את החשיבות של תחבורה מותאמת ובעיקר נושא הנגשת המדרכות וכמה חשוב להמנע מלחנות על מדרכות ולחסום בכך את הגישה למתניידים באמצעות עגלות.

השניה: אופירה גרד, תושבת מושב אחיסמך ואמא של טליה - תלמידת אולפנת צביה חפץ חיים. אופירה באה בעיקר להגיד תודה- טליה, בתה של אופירה, נולדה פגה במשקל הלא יאומן של 540 גרם. בתשעת החודשים הראשונים לחייה היא עברה כל טלטלה רפואית שניתן והצליחה לגבור על הכל אך בגיל 3 אובחנה כסובלת מ cp. היא סובלת משיתוק בידיים וברגליים אך מבחינה קוגנטיבית היא 100%. בילדותה נשלחה ללימודים במוסדות שיקומיים אך הוריה רצו בשבילה בית ספר רגיל ובהמלצת המפקחת הגיעה לברויאר. אופירה סיפרה על החיבוק החם שקיבלה בברויאר והיחס המדהים שהופנה אליה ושהמשיך גם במסגרת האולפנה שאותה הגדירה כמוסד המכיל, הרגיש והמושקע ביותר שיכול להיות עבור בתה והבנות המדהימות שמתחנכות ומקבלות את בתה כשווה בין שווים.

האמת- סיפורן של תמר ואופירה היה מרגש ומעצים ואף עין לא נשארה יבשה. מבחינתנו המסר החשוב במפגש היה כמה חשוב לראות כל אחד ואחד מהילדים שפונים אלינו ונדרשים ליחס המיוחד. כמה טוב לדעת שנתנו מסגרת תומכת כשהיה צריך וכמה חשוב לפתוח עיניים ולוודא שלא פספסנו מישהו אחר שזקוק לך.

הישיבה היתה אחת החשובות והמעצימות שהיו לנו, אנו רוצים להודות לתמר ואופירה שהשקיעו ובאו אלינו לישיבה ונתנו לנו נקודת מבט חשובה ואחרת על תחום הצרכים המיוחדים.