מאז שנת 1997 עת עסקתי ביחס החברתי לאנשים חריגים בראי בספר חסידים ריתק אותי חיבור זה. כבר אז חשבתי על כנס לציון 800 שנה לפטירתו של האיש המזוהה ביותר עם "ספר חסידים" ר' יהודה בן שמואל החסיד ויצירתו. ר' יהודה, יליד העיר שפייר (Speyer) שבחבל הריין בצפון מערב גרמניה היגר במהלך המאה ה-12 והתיישב בעיר רגנסבורג ( Regensburg ) שעל גדות הדנובה בדרומה של גרמניה. "ספר חסידים" המיוחס לו הוא אחד החיבורים עשירי המבע, המגוונים אך גם החידתיים ביותר שיש בידינו מהגותם של יהודי אשכנז של ימי הביניים. החיבור אינו מתאים לאף אחת מן הקטיגוריות המוכרות. החידתיות של ספר חסידים גוברת לנוכח כמות גדולה יחסית של עדי נוסח לחיבור המכונים בפתיחתם "ספר חסידים" או "ליקוטים מספר חסידים". הוא מהווה אוצר בלום לידיעות רבות אודות יהודי אשכנז, עולמם החברתי והדתי-אינטלקטואלי, תרבות עממית ומלומדה, ריבוד חברתי, יחסם לסביבה הנוצרית ואתגריה, דרכי התנהלותם בחיי היום יום ולבטיהם בנושאים שונים. כבר למעלה ממאה שנה מנסים חוקרים לעמוד על טיבו של החיבור מקורותיו, ייעודו והסיבות להתקבלות חלק מהנחיותיו ושקיעתן של אחרות בתהומות הנשייה.
לאחרונה חזרתי לעסוק בספר חסידים ובדמיות הקשורות בתורותיו במאמר שפרסמתי בו ניתחתי מחדש את סיפור ההגירה של משפחת החסיד מחבל הריינוס לרגנסבורג והצגתה כחלק ממהלך רחב יותר של הגירה האופיינית לתקופה זו במרחב הנוצרי והיהודי כאחד. לא יכולתי איפוא לבקש זמן מוצלח יותר לעסוק באירגון כנס על ספר חסידים.
בחודש מרץ התקיים בספריה הלאומית כנס שהתמקד בספר חסידים תכניו והקשריו ובר' יהודה החסיד, וכל זאת בסמוך לתאריך 800 שנה לפטירתו באדר שנת תתקע"ז (פברואר 1217). סקרנו את מצב המחקר לאחר למעלה ממאה שנים, עקבנו אחר השתנות הדעות והשאלות שמעסיקות את החוקרים וביקשנו לבחון מחדש את היצירה המכונה "ספר חסידים" ולהציע כיווני מחקר עתידיים. בכנס התבררו שאלות כגון: האם ספר חסידים הוא אכן "ספר" כפי שאנו מבינים מונח זה ומה הוא בכלל "ספר" בעולם האירופי והאשכנזי של ימי הביניים. נבחנו הקשריו החברתיים של החיבור ויחסי הגומלין בינו לספרות הקרובה לו מעולמם של מחבריו והשפעתו של החיבור במאות השנים שחלפו.
הכנס התגבש מתוך שיתוף פעולה ביני ובין אלישבע באומגרטן רֹאשָת פרוייקט ERC - Beyond the Elite מן האוניברסיטה העברית ואליזבת הולנדר רֹאשָת ה Seminar fur Judaistik ב Goethe Universität בפרנקפורט. השתתפו בו למעלה מ 30 חוקרים מצפון אמריקה אירופה ומן הארץ והתקיים בו ייצוג רב דורי של חוקרי/ות מדעי היהדות ביניהם גם חוקרים/ת ותלמידי/ות מחקר מאב"ג. במקביל לתמיכה מן המוסדות עליהם נמנים מארגניו זכינו למימון נדיב מ Fritz Thyssen Stuftung . הכנס משך תשומת לב שהפתיעה בעוצמתה. ההצלחה והעניין בכנס הביאה אותנו לעסוק בניסיון להביא את חידושיו לידיעת קהיליית החוקרים ולצד פירסום עתידי יועלו ההרצאות לערוץ Youtube וחלקן התפרסם באתר Academia.edu .
בימים אלו אנו מנסחים את קווי המתאר לכנס המשך.