מלמד שבע מרורים מתלמידו העקשן והחצוף. שבוע ועוד שבוע עברו מתוך התראה וענישה, עליות זעירות לעומת מורדות תלולות. בצר לו פנה למנהל 'איני יכול עוד. הוא מפריע מאוד בשיעורים, מתפרץ ומתחצף, דווקא בלימוד הוא מצליח. לדעתי עליו ללכת ליועץ רגשי, לסדרת שיחות אישיות. אנא, כב' המנהל, עזור לי! עזור לו!' המנהל חשב במצח חרוש והשיב. 'יש לי עבורו יועץ! קח אותו אתה, פעמיים בשבוע, לשיחה אישית בשעות הערב'. 'אני?' קפץ המלמד 'איך אוכל לעזור לו?' 'כאשר תתקרבו זה לזה – הבעיה תיעלם!'

גם אתם שמתם לב שככל מתקדמים- כיבוד ההורים נסוג לאחור?

אם רק נרצה להיזכר במידת הכבוד שסבינו וסבתותינו נהגו כלפי הוריהם. באיזו יראת כבוד הם דיברו אליהם או עליהם, באיזו יראת שמים!
אתה מסתכל על עצמך ושואל, האם אתה יצוק מחומרים אחרים? למה אתה לא מצליח להבין לרכוש וליישם את מה שהיה כה מובן מאליו רק לפני דור דורַיים?

לתוכניות ולערכות למידה בנושא כיבוד הורים לחצו כאן!