כשמים פוגשים פוליטיקה – כלים גלובליים לניהול סכסוכים אשר בבסיסם משאב המים ואגני היקוות

הצטרפו אלינו למפגש השלישי בסדרה QUALITY TIME – סדרת מפגשים עם א.נשים פורצי ופורצות דרך מהעולם, המחוללים שינוי בעולם התכנון והניהול של נחלים ומשאב המים. במפגש זה הכרנו מקרוב את הסיפור של סכר הרנסנס האתיופי על הנילוס, המכונה גם סכר התחייה. בניית הסכר היוותה טריגר להצתת סכסוך מדיני בין מצרים, סודן ואתיופיה. זאת כיוון שנהר הנילוס מהווה את עורק החיים של מצרים. בחלקו השני של המפגש ניתן פרספקטיבה היסטורית גם על מערכת היחסים בתחום המים של ישראל וירדן, כנקודת השוואה.
הפעם אירחנו שני הידרו-דיפלומטים אשר דנו במקרי חקר תוך שימוש בכלים ובגישות לקידום שיתוף פעולה וחיזוק מערכות יחסים על פני המים:

אהרון זלצברג: כיום מנהל מכון המים ב-UNC ולשעבר מתאם מיוחד למים במחלקת המדינה של ארה"ב. אהרון היה מעורב באופן פעיל בסכסוכי מים רבים ברחבי העולם.
רם אבירם: לשעבר ראש צוות המים של ישראל במסגרת המסלול הרב-צדדי ויועץ לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. רם פעיל בקשרי המים עם ירדן ב-30 השנים האחרונות.

קצת רקע: מים הם הבסיס לקיום האנושי, לחקלאות ולמזון, ולהתפתחות הכלכלה והתעשייה. לפיכך, ככל שהדרישה שלנו למים גדלה והאספקה ​​מצטמצמת נוצרים מתחים שמובילים לסכסוכים. מים נמצאים גם בבסיס מערכות היחסים הבינלאומיות. מטבע הדברים למים אין גבולות ואנחנו עדים למלחמות רבות בכל רחבי עולם אשר בבסיס הסכסוך (בין היתר) נמצא משאב המים: ממלחמת האזרחים בסוריה ועד למתיחות הגוברת בין מצרים, סודן ואתיופיה סביב סכר הרנסנס האתיופי.

כשמים פוגשים פוליטיקה נוצרות בעיות שדורשות חשיבה יצירתית ואינטגרטיבית. כאן נכנסים לתמונה הידרו-דיפלומטים אשר תפקידם לבנות מערכות יחסים על פני המים כדי ליישב סכסוכים ולקדם שיתוף פעולה.

אתיופיה, שנמצאת במעלה הנהר בנתה סכר על הנילוס הכחול העובר בשטחה, לצורך בניית תחנת כח הידרו־אלקטרית  בניית הסכר נתפסה במצרים כאיום קיומי עליה. עם הגיעו של א־סיסי לשלטון במצרים, נעשו ניסיונות להגיע להסדר של חלוקת המים בין שלוש המדינות: אתיופיה, סודן ומצרים, אך המאמצים נכשלו. אתיופיה נותרה בשלה וסכרה את הנילוס, ואילו מצרים הבהירה שלא תשלים עם פגיעה בביטחונה הלאומי בכך שפוגעים בזכותה למים.

עד לבניית הסכר מצרים קיבלה את החלק הארי של המים. מקורות הנילוס באתיופיה עשירים במים ומשקעים, אשר מאפשרים זרימה איתנה בנילוס כאשר הוא עובר במצרים, באזור הדלתא, ועד וליםהתיכון. מצרים הינה מדינה שחונה ולכן כל ירידה בספיקות המים בנילוס תשפיע עליה רבות בתחומים שונים, מכלכלה, דרך חקלאות ועד ליציבות פוליטית  לנוכח כישלון המגעים בין מצרים, סודן ואתיופיה, הונחה הסוגייה על שולחן מועצת הביטחון כדי למצוא פתרון אשר יהיה מקובל על שני הצדדים. הסכסוך עוד רחוק מלהיפתר ואנחנו מזמינים אתכם להכיר יחד איתנו את הכלים העומדים לרשות האנשים העוסקים במשא ומתן על משאבי מים.

לצפייה בהקלטת הוובינר – לחצו כאן