מה ידוע לנו היום על תזונה ומניעת סרטן שד

מאת שירי קליין גל, דיאטנית קלינית בגישה קוגניטיבית התנהגותית – CBT.

סרטן שד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים ושכיחותו הולכת ועולה ברחבי העולם.

השכיחות הגבוהה של סרטן שד נמצאת במתאם חיובי עם תחלואה  מטבולית בעולם המערבי: השמנה, סוכרת ותסמונות מטבולית. ולכן, ניתן להסיק  שהם חולקים גורמי סיכון משותפים.

הסיכון לסרטן שד מושפע הן מגורמים גנטיים תורשתיים  והן מגורמים סביבתיים ותזונתיים.

אולם, הגורמים הגנטיים אחראים רק על 5-10% ממקרי הסרטן, מה שמסביר את תרומתם המשמעותית של הגורמים הקשורים באורחות החיים שאינם תורשתיים, עליהם ניתן להשפיע!

לפי האגודה האמריקאית לתזונה ופעילות גופנית והאגודה למניעת מחלות לב וסוכרת, גורמי הסיכון החד- משמעיים לסרטן שד הם:

השמנה בגיל המבוגר (לא בצעירות), שתיית אלכוהול  וחוסר פעילות גופנית .

גורמי סיכון נוספים  קשורים בתזונה המערבית ובעישון.

בכתבה שלפניכם, אסקור את כל אחד מהגורמים הללו ונתייחס גם לתקופות ספציפיות במעגל החיים של האישה הקשורות בהפחתת הסיכון לסרטן השד.

תקופות בחיי האישה בהן ניתן להתערב תזונתית ולהשפיע  על  הפחתת הסיכון לסרטן

גורמים אשר קשורים  בהפחתת הסיכון לסרטן  כוללים: ווסת ראשונה בגיל מאוחר, הריון בגיל צעיר יותר ומנפאוזה מוקדמת. בעוד שמשקל לידה גבוה, ווסת ראשונה בגיל צעיר, מנפאוזה בגיל מאוחר ולידה ראשונה בגיל מבוגר, קשורים בסיכון מוגבר יותר לסרטן שד.

אך מה הקשר  בין הגורמים הללו לתזונה?

מסתבר שצריכה קלורית עודפת והשמנה, קשורות  בהקדמת ההתפתחות המינית בגיל ההתבגרות    (ומכאן- ווסת 1 מוקדמת יותר) ולכן, ניתן להסיק שישנו "חלון הזדמנויות"  בו ניתן להשפיע  על הפחתת גורמי הסיכון לסרטן שד ע"י שמירה על משקל גוף תקין בתקופה זו והרזייה באם הנערה סובלת מעודף משקל/ השמנה.

ומה לגבי השמנה לאחר גיל הפיריון?

גם בתקופה שלאחר המנפאוזה (הפסקת ווסת ), נמצא שעודף משקל והשמנה קשורים  להגדלת הסיכון לסרטן השד.   באופן דומה, גם לאחר גילוי המחלה, ישנה השפעה לעלייה במשקל ולעודף משקל  על הגברת  סיכון להתקדמות המחלה ומכאן, שוב מודגשת חשיבותה של התזונה בשמירה על משקל גוף תקין ובמניעת המחלה והחמרתה לאחר גילויה.

אורח חיים ומניעה של סרטן

ההמלצות הכלליות הקשורות באורחות חיים ותזונה של האיגוד האמריקאי לסרטן והאיגוד העולמי לחקר סרטן כוללות את ההמלצות הבאות:

• שמירה על משקל גוף תקין.
• פעילות גופנית קבועה. מבוגרים – לפחות חצי שעה ביום, 5 ימים בשבוע. ילדים ומתבגרים: לפחות שעה ביום 5 פעמים בשבוע.
• הגבלת צריכת מזונות דחוסים קלורית (עתירי סוכר ושומן).
• אכילה בפרט של מזונות מן הצומח.
• הגבלת צריכת מזון מן החי.
• הגבלת צריכת מלח ומזונות מומלחים.
• הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים.

עבור נשים לאחר מנפאוזה, 3 ההמלצות העיקריות הן:

• לאכול בעיקר מזונות מן הצומח.
• הגבלת מזון בעל דחיסות קלורית גבוהה.
• שמירה על משקל גוף תקין.

גורמים תזונתיים

צריכת שומן וסוגי שומן

המלצות תזונתיות קודמות הנחו להגבלת צריכת שומן בתזונה אולם, עקב אי אחידות בתוצאות המחקרים, כיום  נהוג  להתמקד בהמלצות המבחינות  בין סוגי השומן השונים ותרומתם להגברת/ מניעת התחלואה בסרטן.

שומן רווי – שומן רווי נמצא  בעיקר  במזונות  שמנים מן החי ובחלק מהמחקרים נמצא כקשור  להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן שד, במיוחד בנשים בעלות רגישות הורמונלית (גנטי). מסיבה זו וגם בגלל הפוטנציאל המזיק של שומן רווי לתחלואה מטבולית, מומלץ להמעיט בו ולהעדיף מקורות צמחיים לשומן לפי התיעדוף הבא:

שמן זית –  לשמן הזית בפרט נמצאה  השפעה מגנה מפני סרטן שד הודות לעמידותו הגבוהה מפני חימצון. שמן הזית מהווה גם מקור לפוליפנולים המגנים מפני חימצון.

אומגה 3-  גם חומצות שומן מסוג אומגה 3 נמצאו כמגנות מפני  סרטן שד,  ככל הנראה אודות ליכולתן להפחתת דלקת, סטרס חימצוני  והגברת הרגישות לאינסולין. מקורות מומלצים הם: דגי ים, ירקות ירוקים, זרעי פשתן ושמן קנולה.

אומגה 6-   אומגה 6, הינן חומצות שומן רב בלתי רוויות בעלות נטייה גבוהה לחימצון ולשיפעול של תגובות דלקתיות. בפרט כאשר היחס שלהן בתזונה ביחס  לצריכת האומגה 3 הוא גבוה (לרעת האומגה 3).  יחס גבוה אומגה 6: אומגה 3 אופייני  לצריכת השומן בישראל. לכן, מומלץ להפחית בצריכתן לצד הגברת המזונות העשירים באומגה 3. מקורות לאומגה 6 בתפריט, אותם מומלץ להמעיט, כוללים: שמנים צמחיים כמו: סויה, תירס, חמניות, מיונז ועוד.

פחמימות, סוכרים וסיבים תזונתיים-

צריכה גבוהה של סוכר קשורה להשמנה בטנית, כבד שומני וסוכרת סוג 2  וכפועל יוצא, קשורה גם להימצאות גבוהה יותר של סרטן שד. המתווך המשותף הוא האינסולין ועלייה ברמת הורמוני המין. בניגוד לסוכרים, לסיבים תזונתיים השפעה מגנה מפני סרטן שד, על אף שהמחקרים אינם אחידים בממצאיהם בנושא. ההשפעה המגנה נמצאה בעיקר בסיבים מסיסים שמקורם בקטניות ודגנים מלאים. צריכת הסיבים בקרב נשים בישראל  איננה מספקת  ולכן, מומלץ להגביר את צריכתם ע"י שילוב דגנים מלאים, קטניות , פירות, ירקות ומיני אגוזים וזרעים.                                         הקשר עם כמות הפחמימות בתפריט אינו חד- משמעי במחקרים אך הנטייה  היא להעדפת פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך (שאינן מקפיצות את רמת הסוכר בדם)  העשירות בסיבים.

אנטיאוקסידנטים- נוגדי חימצון

 אחד המנגנונים הקשורים בהיווצרות תהליכים סרטניים הוא נזקי חימצון. מסיבה זו, נוגדי חימצון עשויים להועיל בהגנה מפני סרטן. נוגדי חימצון אלו כוללים: ויטמין C, ויטמין E, פוליפנולים, קרטנואידים ועוד. לכן, מומלץ להעשיר את התפריט  במגוון פירות , ירקות, מיני אגוזים וקטניות.   מבין הירקות, בפרט מודגשת תרומתם של הירקות ממשפחת המצליבים דוגמת ברוקולי והירקות הגולמיים (שאינם מבושלים – Raw). בנוגע לפירות, הקשר בין הכמות הכוללת של פירות להגנה מפני סרטן שד אינו חד משמעי, אולם נמצא קשר מגן לפירות ספציפיים  כגון פירות הדר.         קרטנואידים מסוג אלפא ובטא קרוטן, לוטאין וליקופן עשויים להפחית סיכון לסרטן שד בעיקר  בקרב נשים מעשנות ובנשים שאינן משתמשות בתוספים. מקורות תזונתיים כוללים פירות וירקות בצבעי צהוב, כתום וצהוב ( לוטאין  מצוי גם בירקות ירוקים).                                                   פוליפנולים- הפוליפנולים הם נוגדי חימצון בעלי השפעה אנטיפרוליפרטיבית ( פרוליפרציה = התרבות תאים). מזונות עשירים בפוליפנולים כוללים: אפרסקים, שזיפים, קפה ותה ירוק.

סויה –

סויה עשירה באיזופלבנואידים אשר קשורים  להפחתת סיכון  לסרטן שד בקרב נשים אסיאתיות.  אך לעומת זאת,  בקרב נשים במדינות מערביות, לא נמצא קשר  מגן מסוג זה. עמדת אגודת הסרטן האמריקאית (ACS) היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כגון טופו/ חלב סויה/ אדממה, עשויה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד. ההמלצות הן לצריכה מתונה של איזופלבנואידים, כלומר, של סויה.  מדובר ב-1-3 מנות של מקורות מסורתיים לסויה כמו אדממה/ טופו/ חלב סויה.   לא ברור אם הקשר המגן קיים גם עבור מזונות סויה מתועשים או תוספים, לכן,  ההמלצה תקפה למזונות לא מעובדים!

תהליכי עיבוד המזון-

תהליכי עיבוד המזון ובפרט בישול בחום גבוה כגון: גריל ו"על האש", עלולים ליצור חומרים פרואוקסידטיבים ( מחמצנים)  במזון המבושל בשיטה זו.  הבשר האדום רגיש במיוחד לשיטות בישול מעין אלה ולכן יש להעדיפו  בצורתו ה"פחות עשויה": ,medium – rare על פני well done.                      בנוסף, גם ללא קשר לשיטת הבישול, מומלץ להמעיט בצריכת בשר אדום  למניעת סרטן שד.

אלכוהול-

כפי שמוזכר לעיל, אלכוהול נמנה על 3 גורמי הסיכון הברורים והמוסכמים  לסרטן שד. צריכה מתונה של אלכוהול כוללת: 2 מנות לגבר ומנה אחת לאישה ( מנה = לדוגמא: פחית בירה 330 מ"ל וכוס יין 150 מ"ל). בקרב נשים מעשנות, השילוב בין אלכוהול לעישון מגביר עוד יותר את הסיכון לתחלואה בסרטן שד.

לסיכום –

במאמר סקרתי גורמי תזונה ספציפיים ואת הקשר שלהם להיארעות של סרטן שד. אולם,  כיוון שאיננו אוכלים "רכיבים נפרדים" אלא "מזון שלם", ראוי לציין את חשיבותה של התזונה הים תיכונית בהגנה מפני סרטן השד ואף במניעת הישנות המחלה.  התזונה הים תיכונית עשירה במזונות מן הצומח: ירקות, פירות , דגנים, קטניות ,אגוזים, ובדגים ושמן זית. בנוסף, מאופיינת בבישול מסורתי ולא מעובד.

 ניתן לסיכום לציין את ההמלצות הבאות כפוטנציאליות למניעת סרטן: צריכת מזון בעל צפיפות קלורית נמוכה (דל בסוכר ושומן), בעל אינדקס גליקמי נמוך (עתיר בסיבים) ובעיקר ממקור צמחי. לעומת זאת, המעטה  במזון מן החי ומזון מעובד, בפרט של בשר אדום וכן צימצום אלכוהול. המלצות נוספות הקשורות לאורחות חיים  מדגישות את חשיבותה של הפעילות הגופנית, שמירה על משקל גוף תקין ( במיוחד- הפחתת השומן הבטני) ומניעת עלייה במשקל, בעיקר אחרי מנפאוזה.  לבסוף, נודעת חשיבות גם של הנקה בלעדית למשך 6 חודשים לפחות.